"פעם היא הייתה 'היהודייה', היום היא רק יעל": כך משולבים מורים יהודים בבתי ספר ערביים
זה התחיל בחשדנות, אבל המיזם של משרד החינוך וגבעת חביבה לא ויתר במאבק לדו קיום, ויפעל השנה בכמעט מחצית מבתי הספר בחברה הערבית. "בהתחלה הילדים היו מובכים, אבל זה השתנה", סיפרה ל-ynet יעל שריג, שמלמדת עברית כבר 5 שנים בכפר קאסם. אפילו במשטרה מתקשים להאמין
לפני כמה חודשים נסע שי שמולינזון ברחובות היישוב ערערה שבוואדי ערה ובשלב מסוים עצר אותו שוטר ושאל אותו למעשיו במקום. התשובה שקיבל, "אני מורה כאן, בבית הספר היסודי אל-סלאם", גרמה לשוטר להרים גבה והוא התייחס אליה בפקפוק מנומס. אחרי ששחרר אותו הוא המשיך לנסוע אחריו עד שווידא שהיעד שלו הוא אכן בית הספר המקומי. ואותו שוטר אינו חריג: מורים אחרים חולקים סיפורים דומים להפליא (ראו להלן), והסיבה היא שמעטים בישראל מודעים לפרויקט שיזמו משרד החינוך ו"המרכז היהודי-ערבי לשלום גבעת חביבה", ובמסגרתו משולבים בשנים האחרונות מורים יהודים לעברית בבתי ספר ביישובים ערביים ברחבי הארץ.
"זאת השנה השלישית שלי בבית בספר", מספר שמוליזון ל-ynet. "אני מאמין שיהיה דו קיום במדינת ישראל רק כשנכיר אחד את השני. בהתחלת היה קצת מצחיק עבור התלמידים, כי בערבית משמעות השם שי היא תה. אבל זה עבר והיום אנחנו כבר מדברים על הכול, כל מה שקורה מסביב, לא רק לימודים. חוץ מזה גם המורים מקבלים אותי יפה וההורים שמחים שהילדים שלהם לומדים עברית. היום אני מרגיש בן בית בבית הספר".
רג'ד נזאר עקל, תלמידה באל-סלאם, מאששת את הדברים שלו: "בהתחלה חששנו שיהיה לנו קשה עם מורה יהודי, אבל היום כולנו מחכים לשיעור שלו. קודם כל אנחנו שמחים מאוד שיש לנו מורה לעברית. מעבר לזה שי אדם מדהים שיודע לדבר איתנו. למדנו ממנו הרבה דברים".
שמולינזון בשיעור בבית הספר בערערה:
מדובר ביוזמה במסגרת תוכנית ל"עברית דבורה", שנמצאת בכל חטיבות הביניים בחברה הערבית, וועל פי משרד החינוך היא נכנסה השנה ל-46% מכלל בתי הספר דוברי הערבית.
המנהל החדש של בית הספר אל-סלאם, מוחמד אבו עקל, מסביר שהחשיבות של שמולינזון היא בהנחלת העברית המדוברת לתלמידים. "צריך לתגבר אותם בתחום הזה. זה צעד מבורך", הוא אומר. "השנה הוא ילמד כיתות ד' ו-ה', שם הם מקבלים בסיס בעברית מדוברת. אני גאה שיש לי מורה כמו שי. התלמידים שמחים ונהנים מהשיעורים שלו".
המורה, אני לא אוהב יהודים
יעל שריג, תושבת מתן, מלמדת עברית כבר חמש שנים בבית ספר אל-חיאת בכפר קאסם, שאליו הגיעה דרך פרויקט של גבעת חביבה ומשרד החינוך. "בהתחלה הילדים היו מובכים", היא מספרת. "הם לא קיבלו אותי באופן קשה אלא פשוט הופתעו מזה שיש להם מורה יהודייה והתחילו לבדוק את הגבולות שלי. עברתי את המבחן שלהם. הם יודעים שאני יודעת ללמד. היום הם כבר יודעים הרבה עליי ועל המשפחה שלי, ואני באה לבקר אותם ברמדאן".
- הנושא של מורה יהודייה בבית ספר ערבי עולה בשיעורים?
"יש כאן מפגש בין שתי תרבויות ואצלי בכיתה מותר להגיד הכול. לפני שנתיים היה לי תלמיד מעולה שאמר לי בשיעור 'אני לא אוהב יהודים'. שאלתי אותו למה והוא ענה 'אני לא יודע'. בסוף השיעור הוא ניגש אליי וביקש סליחה. עבורי זה היה סימן שיש חיבור אמיתי בינינו ושהוא הבין שעשה משהו לא נכון. לא עשיתי מזה עניין. לחצנו ידיים ובזה זה נגמר".
- איך מתנהלים השיעורים?
"בשיעור הראשון אני אומרת להם שאני לא מדברת ערבית כל כך טוב, ולכן לפעמים אנחנו מדברים דרך העיניים, או מכניסים פה ושם אנגלית ועברית. הכול ברוח טובה עם הרבה חיוכים. בשיעורים, וגם במהלך היום בבית הספר, אני מתקנת להם את העברית בדיוק כמו שאני מתקנת את הבת שלי".
יעל שריג בשיעור בבית הספר בכפר קאסם:
אחת התלמידות של שריג היא שריהאן ח'יר אאלה, ולדבריה אחרי תקופת התאקלמות קצרה שינו התלמידים את היחס כלפיה: "בהתחלה לא האמנו בה, אבל היום אנחנו אוהבים אותה. יעל היא המורה הכי טובה. היא ממש סבבה. אני מקווה שהיא תישאר כאן הרבה שנים. היא מלמדת אותנו הרבה דברים וגם אנחנו מלמדים אותה קצת ערבית".
מדברים גם אקטואליה
מנהל בית ספר אל-חיאת, זאהר עאמר, מגדיר את ההשתלבות של מורים יהודים בבתי ספר ערביים "מדהימה ומבורכת". לדבריו, "בהתחלה התלמידים לא כל כך הבינו מה קורה והיו קשיים, אבל היום יעל היא חלק מבית הספר. בהתחלה אפילו קראו לה 'היהודייה', אבל היום קוראים לה בשמה ומחוברים אליה מאוד. היא קידמה את השפה העברית אצל התלמידים.
"בהתחלה גם לי היו חששות לגבי איך התלמידים יקבלו אותה ואיך היא תסתדר. אבל היא חרוצה. הייתי שומע אותה אומרת לתלמידים 'אני אלמד אותכם עברית ואתם תלמדו אותי קצת ערבית'. היא גם דיברה איתם על אקטואליה ונתנה להם לדבר בצורה חופשית גם על נושאים רגישים. היא נמצאת כאן מדי יום, כולל גם כשיש אירועים חריגים. אין לי בעיה שנקבל עוד מורים שמאמנים באותה דרך".
האחראית על התוכנית מטעם גבעת חביבה היא נסרין סיף. מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב עוקב אחרי יישומה ופועל להרחבתה. לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן, המאפשר ומקדם ברמה הציבורית במה למיזמים של אנשי עשייה וחינוך, אמרה: "בראייה שלנו, קידום וחשיפה של מיזמים משותפים יעודדו היכרות, סובלנות והכלה בין החלקים השונים בחברה הישראלית. ניכרת עלייה במספר המורים שהתחילו ללמד בחברה הערבית במחוז צפון בשנה האחרונה. כל אלו יכולים להעלות את התהודה החיובית ולהגביר את הווליום בשיח הציבורי לבחור לחיות יחד".
לפנייה לכתב/ת 
