מי יפרק את מי
הדריכות בשיא, אי-ודאות שולטת - ובכל זאת כולם מתכננים את היום שאחרי: איזו מנהרה תיחפר מתחת לאיזו מפלגה. בינתיים, הפגישות הליליות של שקד אצל הרבנים הניבו הישג מפתיע | פרשנות
רק המספרים ידברו, אומרים שוב ושוב בכירי המערכת הפוליטית כשנשאלים על תמונת המצב במועד ב' של בחירות 2019. שבוע וחצי לסוף המערכה, התמונה לא ברורה, רמת האמינות של הסקרים כבר נפגעה אנושות והדינמיקה של היממה האחרונה קריטית: אפקט השאיבה המוכר של המפלגות הגדולות את הקטנות.
זו הפעם הראשונה, מודים כולם, שאיש אינו יודע לנבא איך זה ייגמר. מערכת הלומת קרב, ציבור מבולבל במקרה הטוב, כועס ואדיש במקרה הרע - כל אלו לא מבשרים טובות.
נתניהו לא יבזבז שוב את כל מרצו וזמנו בהקמת ממשלת חסינות, ויתמקד הפעם, לפני הכול, בהרכבת ממשלה. כל ממשלה. מי שמשוחחים עם נתניהו שומעים אותו שוב ושוב מכה על חטא על שלא פנה בסיבוב הכושל ההוא קודם כל לאבי גבאי, שעמד בראשות מפלגת העבודה, כי חיפש ממשלה אחרת, שאיתה יצלח את מעמד השימוע ואת מה שאחריו. אם לא הטעות ההיא, היום הייתה לו ממשלה. עם גבאי, טל רוסו ואולי גם אחרים. זאת גם הסיבה, אומרים גורמים פוליטיים, שאם יקבל את המנדט שוב, יפנה לחרדים ומיד לאחר מכן ינסה לפרק את כחול לבן. השחקנים שממתינים על המדף בצד הימני ממילא לא אטרקטיביים לשיטתו.
אבל לא רק נתניהו מתחבט ברעיון לפרק את כחול לבן. גם בכחול לבן כבר רוקמים את תסריטי היום שאחרי. גנץ מייחל לשני אירועים קטנים אך משמעותיים: שבן גביר ירוץ עד הסוף ולא יעבור את אחוז החסימה, ושעמיר פרץ ישרוד את הצונאמי, ויישאר בתמונה על חשבון קולות בוחרים שהלכו בפעם שעברה עם כחלון ואורלי לוי. כמו שנתניהו ינסה לפרק, גם גנץ ואנשיו כבר בוחנים איך מפוררים את הליכוד ביום שאחרי.
"כשחופרים מנהרה, יש לה שני פתחים", אומר בכיר במערכת הפוליטית. "באותה מנהרה שחופר צד אחד, יכולים לעבור אנשים גם בכיוון ההפוך". יידרשו פה מיומנויות והיכרות עם תורת הלחימה הייחודית למנהרות, מוסיף הגורם בהומור. במצב של תיקו כמו שקרה בסיבוב הקודם, היכולת לצופף שורות תהיה הפעם קריטית. מערכת בחירות שלישית לא תהיה.
שקד, הרבנים והפגישות הליליות
המשחק העדין שסביבו מתנהלת מערכת הבחירות שבה כל מנדט גורלי להכרעה, שמה את הפוקוס על המפלגות הגדולות. אבל מה שיקרה איתן יוכרע דווקא בשוליים. בימין, ההתמודדות של איתמר בן גביר נחשבת מבחינת שני ראשי מפלגות הימין האחרות, נתניהו בליכוד ואיילת שקד ב"ימינה", לסכנה של ממש. נתניהו - כי הוא לא יכול להרשות לעצמו בזבוז של מנדט או שניים שלהערכתו יפרידו בינו לבין קדנציה נוספת, ושקד - כי היא רוצה ממשלת ימין שרק איתה תוכל לכפות את כניסתה.
בשבועיים האחרונים עוסקת שקד, בלי תיאום מראש, בדיוק במה שעוסק נתניהו. איך מטפלים בבן גביר ואיך מורידים אותו מהמירוץ. בן גביר עקשן, רחוק מלהיות פייגלין.
שקד ומתווך הגיעו בכל לילה לביתו של רב אחר, שעה בממוצע לכל פגישה, שיחות על אידיאולוגיה, השקפת עולם ועל מה ששקד מבטיחה שיקרה ולא יקרה מבחינתה בקדנציה הבאה.
בסוף רצף הפגישות, ואחרי לחצים שמגיעים גם מהליכוד, מפיצים רבני חב"ד הודעות כתובות וחריגות לציבור שלהם שמונה כ-20 אלף מצביעים, ומבקשים שלא להצביע למפלגות שספק אם עוברות את אחוז החסימה. המכתב הזה, אף שלציבור הכללי לא אומר הרבה, הוא מכה קשה לבן גביר ואנחת רווחה קלה לנתניהו ושקד.
מאחורי הקלעים אומרים מי שמעורים, הדבר חריג לא רק בגלל ההודעה יוצאת הדופן, אלא גם בגלל שלראשונה אישה, לא דתייה, מתדפקת על דלתם של הרבנים עם בקשה כל כך מוזרה לשנות דפוס של שנים. הציבור שאותו המפלגות החרדיות לדורותיהם והמפד״ל לדורותיו לא הצליחו לשכנע שלא לזרוק קולות לפח, הפך לפתע מגויס. בן גביר עשוי לאבד לא מעט מבסיס הכוח שלו.
מכתב מבית הדין הגבוה של חב"ד בישראל ומרבני הקהילות המשיחיסטיים האוסר הצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה עשוי להתרחב למעגלים נוספים, ובמובן זה שקד רושמת הישג. היא חדרה לתוך הבית של בן גביר במקום שלא מוכר לה וסימנה וי אחד חשוב.
גם המהלך שהוביל נפתלי בנט לצירוף אנשי זהות של פייגלין, שמגיעים עם חלק מהמנגנון, פעילות הרשת והיכרות עם הקהל של המפלגה, הוא נקודת ציון לא רעה. ועדיין, למרות השבועיים הטובים שרשמה, גם שקד יודעת שכל זה לא יהיה שווה הרבה אם תיכשל במבחן הגדול ביותר שלה - מבחן המנהיגות הראשון ב-17 בספטמבר.
לפנייה לכתב/ת 
