אחוז ההצבעה צפוי לרדת: הישראלים שטסים לחו"ל - והמרוויחים הגדולים
לפי ההערכות, שיעור ההצבעה בבחירות הקרובות צפוי לרדת בכאחוז. בין הסיבות: "עייפות הבוחר" וגם המספר הרב של הישראלים שיהיו בחו"ל ב-17 בספטמבר - מקביל לשני מנדטים יותר מבבחירות הקודמות. ומי ירוויח מכך?
בעוד שבוע זה יקרה – הקלפיות ייפתחו, הישראלים יצביעו ואז נגלה מי גרף את הקולות בבחירות לכנסת ה-22. אלא שלצד הקמפיינים, דפוסי ההצבעה המקובלים וקריאות הגעוואלד המסורתיות, מתחזקת ההבנה במערכת הפוליטית שהפעם, יותר מתמיד, אחוז ההצבעה ישחק תפקיד מרכזי בקביעת התוצאות.
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
בזמן שמערכת הבחירות הייתה די מנומנמת, מתחת לפני השטח נערכה מלחמת עולם אמיתית על שיעור ההצבעה – מניסיונות דיכוי ההצבעה במגזר הערבי, דרך המאמץ לעורר את הציבור הכללי מאדישותו ועד לערעור היציבות במגזר החרדי.
לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות שבהן עלה שיעור ההצבעה, מערכת הבחירות לכנסת ה-21 הסתיימה דווקא בירידה קלה. 4,340,253 אזרחים מימשו את זכותם – 68.5% מבעלי זכות ההצבעה. ההערכות הן שמגמת הירידה תימשך גם בבחירות הנוכחיות, ושיעור ההצבעה הכללי צפוי לרדת בכאחוז אחד, מ-68.5% ל-67.5%, כמעט חמישה אחוזים פחות מבחירות 2015.
אחוז ההצבעה צפוי לרדת לא רק בגלל אלו שיחליטו ליהנות מיום השבתון ולא להגיע לקלפי, אלא גם בגלל האזרחים שבכלל לא טורחים להיות בארץ ביום הבחירות. מנתונים של רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי נכון לתחילת השבוע – 1,242,746 ישראלים אינם נמצאים בארץ, וההערכה היא שהמספר יהיה דומה גם ביום הבחירות. זאת לעומת 1,156,877 ישראלים שלא היו בבחירות הקודמות. המספר כולל גם קטינים שאינם בעלי זכות הצבעה וישראלים שנמצאים באופן קבוע בחו"ל.
מדובר בהפרש של 85,869 איש, שבהשוואה לבחירות הקודמות, שני שליש מהם הם בעלי זכות הצבעה, כלומר כ-57 אלף. מכיוון שבבחירות הקודמות מנדט היה שווה 32,860 קולות, ההפרש בין מספר בעלי זכות ההצבעה ששוהים בחו"ל בבחירות הנוכחיות לעומת הקודמות צפוי לעמוד על כ-1.7 מנדט.
העובדה שישראל הולכת שוב לבחירות בתוך פרק זמן כה קצר צפויה לשחק תפקיד מרכזי. עד כה, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות היה שנה ותשעה חודשים. הפעם אלו רק חמישה חודשים, עובדה שעלולה לעורר אנטגוניזם או אדישות בציבור. בשנה האחרונה הצביעו הישראלים גם בבחירות המקומיות, בחלק מהמקומות בשני סיבובים, ובעקבות כך "עייפות הבוחר" היא כמעט עובדה ולא הערכה.
לדברי פרופ' גבי ויימן, חוקר תקשורת פוליטית מאוניברסיטת חיפה, "במדינות אחרות כשהיו מערכות בחירות כל כך קרובות אחוז ההצבעה ירד בבחירות השניות, כי אנשים אומרים 'אם מועד א' לא שינה דבר, אז מועד ב' לא יעשה את זה'".
הוא הביא סיבות נוספות לירידה הצפויה בשיעורי ההצבעה: "בוחרים רבים של אפריל 2019 מוצאים עצמם חסרי מפלגה בספטמבר 2019. האיחודים והמיזוגים העלימו מפלגות רבות ויש אנשים שלא מוצאים את עצמם עכשיו ועלולים להעדיף אי-הצבעה מאשר תמיכה מאולצת באכסניה החדשה שבה נמצאים המועמדים שבהם תמכו".
גם העובדה שחלק הארי של הקמפיינים התנהל בחודשי הקיץ החמים, שנחשבים בדרך כלל ל"עונת מלפפונים" פוליטית ושרבים מאזרחי ישראל נופשים במהלכם, לא מבשרת טובות לגבי אחוז ההצבעה.
מי מרוויח מאחוז ההצבעה
היסטורית, שיעורי הצבעה נמוכים מועילים לגוש שמוביל בסקרים, אך הפעם המצב מורכב יותר. "אין הפעם מפלגה שמובילה בבירור", הסביר פרופ' ויימן. "אם הייתה כזו, היה לה אינטרס להרדים את המערכת". לדבריו, "שיעור הצבעה נמוך מועיל למפלגות שלבוחריהן יש אחוז הצבעה גבוה ויציב, במקרה שלנו זה בעיקר המפלגות החרדיות".
בבחירות האחרונות, כמו במערכות בחירות נוספות, שיעורי ההצבעה ביישובים החרדיים היו גבוהים יחסית. בארבע ערים בלבד שיעור ההצבעה בבחירות אפריל 2019 היו יותר מ-80%, מתוכן שלוש חרדיות. עם זאת, ישנה שונות בין יישובים חרדיים מובהקים – ששם יש שיעורי השתתפות גבוהים במיוחד (מודיעין עילית – 84.5%, אלעד – 84.6%, רכסים – 86.3%), לעומת ישובים שבהם יש אוכלוסייה חרדית גדולה, אך אינם חרדים מובהקים – שם שיעורי ההשתתפות נמוכים יחסית (צפת – 61.1%, ירושלים - 63.9% ובית שמש - 65.3%).
ההסבר המקובל לשיעורי ההצבעה הגבוהים במגזר החרדי הוא שהצבעתם מושפעת מהנחיות הרבנים והם מצביעים למפלגות סקטוריאליות שמייצגות את האינטרסים הספציפיים שלהם.
שיעורי ההצבעה הגבוהים ביישובים החרדיים בולטים במיוחד ברקע העובדה שרבים מהם ממוקמים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, שמתאפיינים דווקא בשיעורי הצבעה נמוכים.
לפנייה לכתב/ת 
