התחביב שגורם לאלן להפסיק לרעוד
כשאלן היה ילד הוריו אסרו עליו לשחק ביליארד משום שחששו לעתידו. בגיל 78 הוא חזר לשחק ומצא מרגוע לרעד הבלתי רצוני ממנו הוא סובל ב-20 השנים האחרונות. "רק כשאני מחזיק במקל הרעד מפסיק", הוא מספר על הפעילות שהחזירה לו את איכות החיים בגיל מבוגר
המדור בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
כשתחביב הופך לתרופה. כבר שני עשורים שאלן פייקס סובל מרעידות בלתי רצוניות בגפיים שפוגעות באיכות חייו.
היום, כשאלן בן 78 הוא מספר על הפעילות שאהב מילדות שמאפשרת לו בשנים האחרונות - להפסיק לרעוד. "כאשר אני לוקח את מקל הביליארד ורואה את הכדורים זה פשוט נעלם" הוא מספר בהתרגשות.
"אני מצליח להחזיק בצורה יציבה ואף לפגוע בכדורים בצורה טובה. אין לי ספק שהחיבור והאהבה למשחק גורמים לי לתפקד ולהרגיש טוב הרבה יותר".
עוד במדור 60 פלוס:
רעד בגיל מבוגר: 10 דרכים למתן אותו
5 הסיבות לכך שאימון עם חבר יעיל הרבה יותר
בגיל 85: התפריט ששומר לאלוף ישראל על השרירים
רעד: מחלה שכיחה שפוגעת בחיים
על פי ההגדרה הרפואית הבעיה ממנה סובל אלן נקראת רעד ראשוני-Essential Tremor. מדובר במחלה שכיחה הגורמת להתפתחות רעד בעיקר בגפיים העליונות, בראש ובקול. הרעד בידיים בולט בזמן פעולה, וכן בתנוחות מסויימות, כמו למשל בעת הושטת הזרועות קדימה.
הרעד יכול להופיע בכל גיל, ועם השנים קיימת נטיה להחמרה, מצבים של התרגשות, מתח, עייפות ותרופות שונות עשויים להחמיר את הרעד הראשוני.
במצבה החמור הרעידות עלולות לגרום לקשיים בכתיבה, חוסר יכולת לקרב כפית או כוס אל הפה מבלי לשפוך את המזון או השתייה ולקשיים נוספים בפעולות הדורשות דיוק בפעילות הידיים.
"הרעד שלי בא לידי ביטוי ברעד בידיים שפוגע לי בכל תחומי החיים, אני אומנם מטופל בתרופות אבל יש הטבה חלקית, הרעידות עדיין קיימות" אלן משתף. "ככל שהתבגרתי והזדקנתי הרעידות החמירו, מאוד קשה לי להרים ולהחזיק דברים רק בשנים האחרונות גיליתי כי כאשר אני לוקח את מקל הביליארד הרעד נעלם".
"הרעד התגבר עם העלייה בגיל"
סיפור האהבה של אלן והביליארד התחיל שהוא היה ילד בקנדה, בשנים ההם למרות הרצון שלו לשחק - הדבר נאסר עליו. "ההורים שלי חשבו שזה משחק של פושטקים", הוא נזכר "ולא נתנו לי ללכת לשחק, הם חששו שאדרדר ואתחבר עם הגורמים הלא נכונים, נאלצתי לוותר על האהבה שלי למשחק".
"השנים עברו, עליתי לארץ לפני 55 שנה, הקמתי משפחה, עבדתי והחיים לא איפשרו לי לחזור לאהבת הילדות שלי ורק כאשר נכנסתי לדיור המוגן, למגדלי הים התיכון בירושלים, חזרתי לשחק ביליארד. היום אני משחק כל יום, מצאתי בן זוג קבוע למשחק ויחד אנחנו משתתפים בתחרויות".
"אני רואה את ההשפעה הטובה שיש לביליארד על הבעיה הבריאותית שלי, במהלך המשחק אני לא רועד, אני מחזיק בידיים יציבות את המקל ומצליח במשחק כמו אנשים בריאים, כשאני משחק אני מרגיש בריא".
פעילות גופנית מפחיתה סממנים של מחלות
"אלן הוא הוכחה ממשית לקשר המשמעותי בין מצב הגוף לנפש", אומר האח אריה גור, שמלווה ומטפל באלן ב"מגדלי הים התיכון" בירושלים.
"פעמים רבות אפשר לראות מצבים בהם חולים אוהבים פעילות מסויימת ומתחברים אליה באופן עמוק ואז הם לא מרגישים כאב, או כמו במקרה של אלן, לא מופיע הרעד והוא יכול לשחק בצורה מיטבית. ברור שהמשחק משפיע על הבריאות של אלן ועל אריכות החיים שלו".
"פעילות גופנית ידועה ביתרונותיה הרבים בהפחתת הסיכון לחלות במחלות כרוניות בגיל המבוגר ובתרומתה לשיפור מצבו הנפשי, והכך שיפור בריאותו ואיכות חייו של המתאמן". מוסיפה ד"ר אילת דונסקי, ראש המגמה לפעילות גופנית בגיל המבוגר במכללה האקדמית בוינגייט.
"הגורמים האפשריים לשיפור שנובע בעקבות הפעילות הגופנית, קשורים, ככל הנראה, להפרשות של הורמונים שונים (כגון אנודרפין), אשר מגרים אזורים במוח וגורמים בכך לשיפור מצב הרוח, וכן משפרים את ההולכה העצבית".
"העדויות להשפעות אלה באות לידי ביטוי בתחושות הרוגע וההנאה שמופיעות אצל אנשים רבים לאחר שהם מבצעים פעילות גופנית. ומנגד, אנשים שרגילים לבצע פעילות גופנית על בסיס קבוע, ונאלצים להימנע מפעילות, עקב סיבה כלשהו, חשים בחוסר מנוחה, עצבנות או תסכול, באופן יוצא דופן".
"התופעות שהוזכרו, בנוגע להפרשת ההורמונים, ולשיפור ההולכה העצבית, חשובות במיוחד עבור אנשים עם מחלות כרוניות, אשר פוגעות בתפקוד העצבי כגון שבץ, פרקינסון או מחלות עצב-שריר אחרות".
"במחלות אלה מופיעים לעתים סממנים של רעד, קיפאון או חוסר יכולת להניע איבר. במצבים אלו, פעילות גופנית, שמשפרת את ההולכה העצבית, מסייעת בהפחתת הסממנים, ומובילה לשיפור היכולת התנועתית".
"בנוסף ליתרונות מבחינת מערכת העצבים, ביצוע פעילות גופנית באופן שגרתי, שומר על טווחי התנועה במפרקים ועל כוח השרירים, באופן שמאפשר ביצוע פעולות בסיסיות בחיי היום-יום, בקלות ומבלי להתעייף. אצל אנשים עם מחלות כרוניות, עובדה זו היא חשובה במיוחד, היות שרבים מהם מתקשים בביצוע פעולות בסיסיות".
"אולם כדי שאנשים יוכלו להנות מהיתרונות האמורים", מציינת ד"ר דונסקי "עליהם לבצע פעילות גופנית מסוגים שונים, פעילות אירובית, תרגילי גמישות, תרגילים כנגד התנגדות ותרגילי יציבות וקואורדינציה, בין 5-3 פעמים בשבוע".
על ההבדלים בין רעד לפרקינסון:
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
