מלחמת התודעה של דובר צה"ל
צילומי אוויר, ציוצים בערבית בטוויטר, סיוע בתרגיל ההונאה בגבול הצפון ומעורבות בחשיפת מנהרות חיזבאללה: יחידת דובר צה"ל כבר לא מתמקדת ב"הסברה" ויחסי ציבור. תשאלו את נסראללה
על המהפכה השקטה - והמוצלחת לדעתי - שחלה בשנים האחרונות בתפקודו של דובר צה"ל יעיד מה שקרה בסבב הלחימה שהיה לפני שבועיים בחזית הצפון-מזרחית.
רצף האירועים שהחל בסיכול פיגוע הרחפנים האיראני שעמד לצאת מסוריה, המשכו בתקיפת הרחפנים המסתורית בביירות שהשמידה כעבור כמה שעות על פי ה"טיימס" הלונדוני מכונה לייצור דלק מוצק לטילים ופיגוע הנקם של חיזבאללה - כל אלה היו עלולים להסתיים בתוצאה פחות חיובית מנקודת ראות ישראלית, אולי אפילו בהסלמה רבתי, לולא ניהל דובר צה"ל "לחימת תודעה" מתוחכמת במקביל ובסינכרוניזציה עם מהלכי הלחימה הקינטית (הפיזית) שהתנהלה בשטח.
על תקיפת הרחפנים ישראל לא הגיבה רשמית. דובר צה"ל לקח אחריות מלאה ומפורטת בשם מדינת ישראל על סיכול פיגוע הרחפנים האיראני, ותרם תרומה מכרעת להצלחת תרגיל ההונאה, שגרם לכך שנסראללה האמין כי פיגוע הנקם שיזם הצליח - והוא החזיר את אנשיו מהשטח וחזל"ש את האירוע.
כתוצאה מהניהול המדויק של מערכת התודעה הישראלית שהכינה והוציאה לפועל יחידת דובר צה"ל בפיקודו של תת-אלוף רונן מנליס, נחשפה איראן פעם נוספת כמדינה תומכת טרור שמערערת את היציבות באזור ומחבלת במאמצי רוסיה להגיע להסדרה בסוריה. החומר המודיעיני שסיפק דובר צה"ל, הציג את מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימני, כארכי טרוריסט לא-יוצלח שמנסה להסתיר מההנהגה בטהרן, בעיקר מהמנהיג העליון עלי חמינאי, את ניסיונותיו השלומיאליים לפגוע בישראל למרות תקציבי העתק שהם מזרימים אליו ומה שלא פחות חשוב, אמינותו המיתולוגית של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה נסדקה קשות.
האזרחים והתקשורת בישראל, בלבנון ובעולם הערבי בחרו להאמין לדובר צה"ל ששמר על עמימות כל עוד התנהל האירוע על הגבול, עד שהודיע שלצבא הישראלי לא היו נפגעים בפיגוע הנ"ט של חיזבאללה. המידע האמין שסיפק דובר צה"ל על האירוע ובגבול ועל פרויקט דיוק הטילים שמנהלות איראן וחיזבאללה בלבנון, לא רק הגחיך את הנאומים המתלהמים של נסראללה בדעת הקהל הלבנונית והערבית. הוא גם גרם לכך שנסראללה והגנרל של משמרות המהפכה האיראניים שמנהל את פרויקט דיוק הטילים החליטו לפרק את מפעל דיוק הטילים הגדול שהקימו ליד העיירה נבי שית בבקעת הלבנון.
המפעל הזה, שדובר צה"ל הציג תרשימים וצילומי אוויר מפורטים שלו, היה קרוב להתחיל בייצור מאות טילים מדויקים בשנה ולגרום לכך שבמלחמת לבנון הבאה יהיו הרס ונפגעים רבים בשטח ישראל. טילים ורקטות מדויקים בכמויות גדולות הם היריב החמור ביותר של מערכת ההגנה מפני טילים של צה"ל. כעת נראה שחיזבאללה והאיראנים מחפשים אתר חלופי לזה שנאלצו לפרק ליד נבי שית, אבל עצם הכורח לפרק ולהקים מחדש את המפעל הזה משבש ומעכב בחדשים רבים - אולי יותר משנה - את פרויקט דיוק הטילים.
כל זה בלי לירות כדור אחד ובלי שמטוסי חיל האוויר יטילו אפילו פצצה אחת. רק שניים-שלושה צילומי אוויר ותרשים פס ייצור שחמ"ל דובר צה"ל הכין על בסיס חומר מודיעיני מהימן ועדכני שסיפק לו אגף המודיעין בצה"ל. הציוצים של דובר צה"ל בערבית בטוויטר וברשתות החברתיות בלבנון ובעולם הערבי, שעוררו גל של ביקורת אישית נוקבת על נסראללה, כמעט סיבכו את אותו במלחמה בעבור פטרוניו האיראניים, בלי לבקש ולקבל רשות מממשלת לבנון הריבונית. האשמה כזו היא חומר נפץ בלבנון שבה הקיום ביחד הבין-עדתי של שיעים, מוסלמים סונים, נוצרים ודרוזים הוא שביר ממילא.
לא צריך להיסחף, זו לא יחידת דובר צה"ל שהכריעה את הסבב הצפוני האחרון. אבל הייתה לה תרומה קריטית להישג המבצעי ולניצחון התודעתי והקינטי שנחלו צה"ל ומדינת ישראל לפני פחות משבועיים. תפקיד דומה ואפילו מרכזי יותר מילאו תא"ל מנליס ויחידת דובר צה"ל במבצע "מגן צפוני" שבו נחשפו והוצאו משימוש שש מנהרות התקיפה שחיזבאללה חפר לשטחנו.
במבצע זה המשימה הייתה מורכבת הרבה יותר, בין השאר מפני שקשה היה לשכנע את דעת הקהל בישראל שמדובר במבצע צבאי לכל דבר שביצועו עלול להסתבך ולסבך אותנו במלחמה עם חיזבאללה, ועוד יותר קשה היה לשכנע את התקשורת שחשיפת המנהרות הוציאה מידי חיזבאללה את אחד משלושת המרכיבים החיוניים של מתקפת הפתע שנסראללה תכנן לתוך שטח ישראל בגליל.
גם הציבור הלבנוני, ממשלת לבנון ובכירי כוח האו"ם (יוניפי"ל) סירבו בהתחלה להאמין לחשיפה של המנהרות והמתקפה שכוח רדואן (היחידה המיוחדת) של חיזבאללה עמד לבצע באמצעותן. נסראללה, למשל, טען שאין שום פתח מנהרה ליד מטולה וכי ישראל משקרת ומדובר רק בלול תרנגולות תמים, עד שדובר צה"ל הציג צילומי וידאו של בטון נוזלי שאנשי יחידת ההנדסה של פיקוד צפון הזרימו לתוך פתח המנהרה המטולאית בצד הישראלי של הגבול, יוצא ומציף את הרחוב בכפר כילא הלבנוני.
זה לא היה אילתור אלא פרי תכנון שנמשך חדשים. הוא התחיל כשהרמטכ"ל הקודם, רב-אלוף במיל' גדי איזנקוט, הטיל על מנליס להכין את ההיבט התודעתי, תקשורתי ודיפלומטי של אירוע החשיפה. ביחידת דובר צה"ל הוקם צוות קטן של קצינות וקצינים, חיילות וחיילים, שרק הם היו שותפי סוד לעצם קיום המנהרות ולתכנון המבצע להשמדתן. הם ביקשו וקיבלו חומרים מאמ"ן והכינו אותם בצורה שתובן לציבור הרחב ואף השתתפו בסיעורי המוחות שנקראים "מקרים ותגובות", שבהם הציעו פתרונות תודעתיים חלקיים או מלאים לבעיות מבצעיות ותודעתיות שיתעוררו.
שני המבצעים הללו אינם היחידים שבהם יחידת דובר צה"ל הייתה שותף מלא בשנים האחרונות. אולם במהלכם הומחשו שני שינויים מרכזיים שחלו במשימות שמוטלות על דובר צה"ל ובאופן שבו הוא אמור למלא את תפקידו.
השינוי העיקרי הוא שדוברות הצבא הפכה חלק אינטגרלי של הזרוע המבצעית של צה"ל. דובר צה"ל כבר אינו מסתפק כמו בעבר במסירת מידע חיוני לציבור הישראלי על פעולות צה"ל ועל הנעשה בו בשגרה ובעיתות מלחמה. הוא גם אינו מתמקד במה שנקרא "הסברה", שחלק ניכר ממנה הוא תעמולה שנועדה ליחצ"ן את צה"ל ואת בכירי מפקדיו ולהציגם באור מחמיא ככל האפשר בדעת הקהל המקומית והבינלאומית - גם כשמדובר בטעויות, מחדלים ותאונות.
"כלי חשוב בארגז הכלים של המפקד"
"בשנים האחרונות הדוברות היא מאמץ מבצעי, מבוסס מודיעין", אומר דובר צה"ל היוצא מנליס - ומוסיף: "אנחנו כלי חשוב בארגז הכלים של המפקד - בין אם זה הרמטכ"ל, ראש אגף המבצעים או מפקד חטיבת הקומנדו. אנחנו צריכים לעזור להם לנצח ולא רק להסביר בדיעבד מה קרה".
תפישה זו היא הסיבה שיחידת דובר צה"ל, כמו יחידות אחרות של צה"ל העוסקות ב"מלחמת תודעה", משויכת כיום לאגף המבצעים וכפופה ישרות לראש אגף המבצעים (בעבר הייתה יחידת דובר צה"ל שייכת לאגף המודיעין). ההבדל העיקרי והמהותי בין דובר צה"ל ליחידות מבצעיות אחרות העוסקות בהשפעה על התודעה היא המחויבות העקרונית של דובר צה"ל לאמת, למהימנות העובדות שעליהן הוא מדווח ולמהימנות מידע הרקע שהוא מוסר. יחידות תודעה אחרות, למשל אלו העוסקות בלוחמת מודיעין ובלוחמה פסיכולוגית, אין להן מחויבות עקרונית כזו והן לעיתים קרובות עושות שימוש במניפולציה וב"פייק ניוז".
סיבה אחרת לכך שביחידת דובר צה"ל עושים מאמץ עילאי שלא לטעות ובוודאי שלא להפיץ אי-אמת ביודעין, היא העובדה שבישראל, כמדינה דמוקרטית, האזרחים השולחים את בניהם ובנותיהם לשרת בצבא וכספי המסים שהם משלמים מממנים את תקציב הביטחון, זכאים וחייבים לדעת מה קורה בצבא, איך הוא מנוהל וממלא את המשימות המוטלות עליו, ואם אפשר לסמוך עליו שייתן ביטחון ותחושת ביטחון בימי שגרה כבעיתות חירום.
דובר צה"ל הוא המקור המוסמך היחיד שיש לציבור בישראל על הנעשה בצבא, ולכן החוסן הלאומי והמוטיבציה של החיילים מותנים במידת האמון שהציבור רוחש לו ולמידע שהוא מוסר. הסייג היחיד לעיקרון הזה הוא שדובר צה"ל אינו מוסר את כל העובדות ואת כל האמת בזמן אמיתי, כדי שלא לגלות לאויב מידע חסוי העשוי להועיל לו ולסכן את כוחותינו.
לעיתים, משיקולים הומניטריים, משהה דובר צה"ל הודעות על נפגעים עד שכל בני משפחותיהם קיבלו דיווח. בעניין ביטחון מידע נשען דובר צה"ל גם על הצנזורה. חוץ מזה, אנשי דובר צה"ל אינם פועלים בחלל ריק. הם ניזונים מדיווחים מהשטח שהם מקבלים מהמפקדים של היחידות הלוחמות ומנציגי/ות דובר צה"ל באותן יחידות וממומחי המודיעין. הגורמים האלה טועים לעיתים, ואז האשמה מוטחת בדובר צה"ל אפילו אם אנשיו בדקו כהלכה את העובדות לפני שדיווחו עליהן.
דובר צה"ל מחויב באמירת אמת גם לציבורים שאינם קהל הבית שלו, למשל לדעת הקהל והתקשורת הבינלאומיים. הסיבה: מדינת ישראל זקוקה ללגיטימציה בינלאומית ומשפטית כדי לממש באמצעות צה"ל את זכותה להגנה עצמית. אם דובר צה"ל ישקר או אפילו אם יהיה לא אמין וייתפש כמניפולטור - ישראל עלולה לאבד את התמיכה בפעולותיה הצבאיות אפילו בקרב ציבורים אוהדים בארה"ב ובאירופה, צה"ל יוגבל בפעולותיו ומפקדיו ייתבעו בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג.
בעבר נמתחה כאן ביקורת על האופן שבו דובר צה"ל הציג את הפעילות על הגדר בעזה, אבל נראה שהדבר טופל והיום כבר אין בעיה בזירה הבינלאומית, בין היתר באמצעות הבאת כתבים זרים לגדר והצגת הפעילות. לומדים משגיאות.
כיום יש מי שמבקרים את המעורבות הגבוהה של דובר צה"ל בפעילות המבצעית הקינטית של הצבא בטענה שזה פוגע באמינותו של הדובר כמדווח וכמוסד ממלכתי. לדעתי, הביקורת הזו אינה מוצדקת כל עוד דובר צה"ל מקפיד בצורה אקטיבית להימנע מ"פייק ניוז" ומדיווחים שאינם אמת, וכל עוד אינו מנסה ליצור תדמית חיובית במוגזם ליחידות המבצעיות שלהן הוא מסייע.
אפשר וצריך להדגיש שהאמינות היא כלי העבודה החשוב ביותר של דובר צה"ל, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. עד כה מצליח דובר צה"ל לשמור על אמינותו, וההוכחה לכך היא שבעימות הצפוני האחרון הציבור בישראל, כמו גם חלק ניכר מהתקשורת במדינות ערב, האמינו לאורך כל הדרך להודעות דובר צה"ל ולא לנאומי הרהב של נסראללה.
שינוי נוסף שחל בפעילות יחידת דובר צה"ל נוגע לאופן שבו היא משתמשת בטכנולוגיות העדכניות של התקשורת הדיגיטלית כדי להגיע לקהלי יעד שונים ולהעביר להם מסרים המותאמים להם במדויק. דוגמה לכך היא המסר שישראל העבירה לאיראנים, לסוריה ולרוסים אחרי שמיליציות שיעיות ניסו לשגר השבוע קטיושות לעבר מוצבי צה"ל בחרמון כתגמול על תקיפה שיוחסה לישראל על מיליציות שיעיות באל-בוכמאל בגבול סוריה-עירק.
השיגור כשל וישראל רצתה להזהיר את שליט סוריה בשאר אסד שאם ימשיך להתיר לקאסם סולימאני לפעול משטחה של סוריה - ישראל לא תהסס לפגוע בו ובאינטרסים שלו בצורה כואבת.
כיום יש לישראל אינטרס שלא רק בשאר אסד יקבל את המסר. הוא ממילא חסר אונים מול האיראנים ותלוי בהם צבאית וכלכלית. לכן צריך שהמסר הישראלי יגיע בניסוחו האותנטי גם לטהרן, גם למשרד ההגנה במוסקבה וגם לנסראללה ולאנשיו שמעורבים עד צוואר במתקפות הטרור של סולימאני. בעבר העברת המסר לכל כך הרבה מכותבים הייתה עניין מסובך. השבוע הטיל הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי על דובר צה"ל להעביר את המסר. ציוץ בחשבון הטוויטר של דובר צה"ל בערבית סגן-אלוף אביחי אדרעי עשה את העבודה.
דוגמה נוספת: הרשתות החברתיות מאפשרות לדובר צה"ל להגיע לצעירים בארץ ובחו"ל שכבר אינם צורכים חדשות במדיות המסורתיות. התכנים מותאמים כמובן לטעמם ולתחומי התעניינותם. לשם כך, החמ"ל הדיגיטלי של דובר צה"ל שמייצר חומרי וידאו ואינפוגרפיקה, פועל בקצב שלא היה מבייש שום כלי תקשורת.
בשבוע הבא יפרוש תא"ל מנליס ואת מקומו בלשכת דובר צה"ל בקומה העשירית במגדל צה"ל בקריה יתפוס תת-אלוף הדי זילברמן, לשעבר ראש חטיבת התכנון באגף התכנון ומי שהיה ראש מערך כלי הטיס הלא-מאוישים בחיל התותחנים.
פוסטים מלאי נאצות
זו ההזדמנות לומר שלמעשה יש רק תחום אחד שבו דובר צה"ל הנוכחי ואלו שקדמו לו אינם זוכים לאמון מלא מצד כל המגזרים והקבוצות בציבור הישראלי. התחום הזה הוא יחסי חברה-צבא. מדהים ומעורר חשש לפעמים לקרוא טוקבקים ופוסטים מלאי נאצות נגד דובר צה"ל רק משום שכותבי אותם טקסטים אלימים מתנגדים למשהו שצה"ל עושה באישור או בהנחיית הדרג המדיני.
למשל, מדיניות ההכלה המאופקת שמפעיל צה"ל כלפי ההתגרויות מרצועת עזה. נכון שצה"ל הוא שממליץ על המדיניות הזו בשלב הנוכחי (עד אחרי הבחירות) אבל היא אושרה על ידי קבינט ביטחוני-מדיני שרוב השרים החברים בו הם ניצים ביטחוניים מוכרים.
גם שילוב נשים כלוחמות ביחידות קרביות או התנגדות החרדים לגיוס לצה"ל מעורר את מיצי המרה של רבים בימין החרד"לי והחרדים מחד ובשמאל הטהרני מאידך. אלה גם אלה משתמשים בצה"ל ובדובר צה"ל כמטרת דמות שעליה הם מוציאים את תסכוליהם.
הם וגם הפוליטיקאים אורבים לכל טעות או פליטת פה של הדובר או של כל לובש מדים אחר מהרמטכ"ל ומטה, ואינם נרגעים עד שהם מזיקים לו ככל יכולתם. לכן מאליו יובן שלדובר צה"ל אין רגע של מנוחה ומעט מאוד נחת בעבודתו. משפחתו רואה אותו מעט מאוד וכל רגע הוא עלול להיות מוקפץ. רק על דבר אחד אינו יכול להתלונן - אף פעם לא משעמם לו.
לפנייה לכתב/ת 
