איך יודעים אם הילד סובל מחרדת נטישה?
הוא בוכה בכניסה לגן ולא רוצה שתלכו, היא אומרת שכואב לה הראש בכיתה, ונראה שכולם הסתגלו חוץ מהילדים שלכם. כך תזהו אם הילד סובל מחרדת נטישה, וגם - דרכים לעזור לו להתמודד עם הקושי
מהי חרדת פרידה/נטישה?
חרדת נטישה היא למעשה הפרעת החרדה השכיחה ביותר בקרב ילדים. מחקרים עדכניים מצביעים על שכיחות של 5% בקרב ילדים, כאשר הסבירות להופעת החרדה שווה בין בנות לבנים.
לרוב מדובר בשלב התפתחותי תקין שמופיע בגילאי הינקות של הפעוט וחולף ככל שהתינוק גדל ומפנים את דמויות ההורים ואת הביטחון כי הם ישובו אליו, כך שגם כאשר הם עוזבים לחדר השני ונעלמים מזווית ראייתו, הדבר לא מעיד על כך שהם לא יחזרו לעולמו בהמשך.
לפחד הפרידה בשלב זה של התפתחות התינוק יש גם מרכיב הישרדותי חשוב השומר על קרבתה והגנתה של האם על מנת שתוכל לגונן על תינוקה ולספק את צרכיו האחרים.
מאפיינים לחרדת פרידה אצל הילד
כדי לזהות הפרעה של חרדת פרידה/נטישה אצל ילדים עלינו לבחון את הדברים הבאים:
1. בראש ובראשונה יתקשו להיפרד בגן, בבית הספר או בחוגים. קושי להישאר לישון אצל סבים וסבתות או קרובי משפחה, חשש ותגובת פחד מכל פרידה מההורים.
2. הימנעות מסיטואציות הכרוכות בהיפרדות מההורה, כגון יציאה לבתים של חברים, הליכה לטיולים עם בית הספר ללא הורה מלווה, הימנעות מהליכה לימי הולדת ללא אחד ההורים או למסיבות כיתתיות.
קראו עוד:
זה מה שקרה כשהצעתי למורים לקבל משוב
צח ניסה ללמד את בתו לישון - וזו התוצאה
לא כל קושי בלימודים הוא לקות למידה
3. קושי לישון בחדר נפרד ללא ההורה, יצירת תלות המובילה לשינה משותפת, הימנעות מהתערות חברתית או חקר הסביבה, ללא הימצאות בטווח הראייה של אחד ההורים, גם אם הדבר גובה מחיר אישי מהילד.
4. "התחלות" - יצירת מצג שווא של מצב פיזי על מנת לגרום להורה לא להשאיר את הילד לבד. לרוב הדבר בא לידי ביטוי בתלונות על כאבי ראש או כאבי בטן בתדירות גבוהה ללא ממצא רפואי מוחשי.
5. הלך מחשבתי חרדתי המבטא חרדה מפני "היעלמות" ואף אובדן של אחד ההורים.
6. ילד המסרב ללכת ונעדר מהמסגרת החינוכית.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים ynet
7. הופעת כמה סימפטומים גופניים המעידים על חרדה קשה כגון: דפיקות לב מואצות, בכי בלתי פוסק, קושי לנשום, כאבים וסימפטומטיים נוספים.
8. חרדה הנמשכת למעלה מארבעה שבועות.
הסיבות להתפתחות הפרעת חרדת נטישה
תאוריות ומחקרים רבים התמודדו עם הרצון להבין את הגורמים המנציחים את הפרעת חרדת הפרידה והפיכתה לפתולוגית, אצל ילדים בשלבי התפתחותם הבוגרים.
- גנטיקה היא מרכיב משמעותי בהפרעת חרדת נטישה, כלומר הורה בעל נטייה חרדתית בהווה או הורה שסבל גם הוא מפחד פרידה בעברו נמצא בסבירות גבוהה כי גם ילדיו יחוו חרדה זאת.
- סביבה ונסיבות חיים מלחיצות, כגון אובדן של אדם קרוב, אובדן של בעל חיים שהילד קשור אליו, מעבר לסביבת מגורים חדשה, תחושת סכנה, על רקע מציאות של לחימה למשל, המביאה לדחק, גירושין או פרידה ממושכת מאחד ההורים.
- סיבות פסיכולוגיות: כאשר יש קושי פנימי ואישי של ההורים להיפרד מהילד וכאשר ההורה אינו חש נוחות מפרידה זאת, נוצר מצב כי ההורה מעביר לילד תחושות של חוסר ביטחון. תחושות אלו מעוררות אצל הילד חרדות ופחדים. העברה זו של תחושת חוסר המסוגלות מההורה לילד היא גורם מרכזי המקבע את חרדת הנטישה אצל ילדים.
איך לעזור לילד להתמודד עם חרדת פרידה?
המלצתי היא ללקט רק את העצות הרלבנטיות ביותר עבורכם וליישמן ברגישות ובהדרגתיות, על מנת לסייע לכם ולילדכם בהתמודדות.
- חשוב להיות סבלניים ואמפתיים. תבינו כי לילדכם (ובמרבית המקרים גם לכם) יש קושי אמיתי ומהותי. אל תשפטו ואל תהיו נוקשים. קבלו את המציאות הנוכחית כקושי זמני. זכרו, חרדת נטישה היא נחלתם של רבים מהילדים סביבכם.
- נסו להישאר רגועים ולהוות מודל בטוח עבור הילד. האמינו כי ילדכם יסתדר והמצוקה תחלוף מספר דקות לאחר לכתכם. נסו לשדר תחושות אלו לילדכם בזמן הפרידה והאמינו כי הוא מסוגל ויכול לצלוח את תחושת החרדה הנוכחית.
- תבחרו עם מי מההורים קל יותר לילד לבצע היפרדות ובימים הראשונים. החליטו כי ההורה הנינוח וזה שקל לו יותר יבצע את הפרידות הראשוניות.
- הציבו גבולות ברורים, קודם בינכם לבין עצמכם, ואז הציבו אותם לילדכם, כגון "הילד ישן אך ורק בחדרו ולא אצל ההורים" או " הילד חייב ללכת לבית הספר או לגן". תהיו אסרטיביים וברורים עם גבולות אלו ואל תאפשרו חצייתם, על מנת לתת מסגרת לילד ולכם ולמסגר את החרדה בגבולות נחרצים.
- רצוי שטקס הפרידה יהיה ברור ומוסכם ולא ימשך זמן רב. זכרו כי הארכת משך זמן הפרידה יגרום לחרדה בהכרח להתגבר ולהתעצם.
- שבחו ותזכרו את ילדכם על הצלחות עבר והתמודדויות מוצלחות עם פרידות, על מנת ליצור אצלו תחושת ביטחון ומסוגלות.
- נסו לתווך לילד חבר קרוב שעמו יוכל לצלוח את קשיי הפרידה בימים הראשונים. נסו לתאם עם ההורה של החבר זמן הגעה משותף ופגישה בשער. רמת החרדה תפחת בזכות הימצאות ילד מוכר.
- שוחחו עם הגננת או המורה ובקשו את עזרה וסיוע על מנת להקל על תהליך ההיפרדות בבקרים.
- במידה ויש היעדרות ממושכת של הילד ממסגרת חינוכית, שבו עם הצוות הרב מקצועי ותכננו ביחד לו"ז הדרגתי לחזרתו של הילד למסגרת.
- במידה וחרדת הנטישה מגיעה לרמה של פגיעה תפקודית בילד או לחלופין בתפקוד המשפחה גשו לקבלת עזרה מקצועית בנושא.
חרדת נטישה היא חרדה נפוצה בגיל הילדות ולרוב נפתרת לאחר מספר ימים. אולם, במידה והקושי הופך להיות משמעותי ומתחיל לגבות מחירים נפשיים, חברתיים ותפקודיים אצל ילדכם או לחלופין פוגע בשגרת ההתנהלות של הבית, כדאי לקבל סיוע ועזרה מקצועית.
הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (M.S.W) ומדריך מוסמך
לפנייה לכתב/ת 
