סיגריות נגד הטבע
בדלי סיגריות שמושלכים לקרקע במרחב הציבורי יוצרים לא לכלוך, אלא גם פוגעים בצמחים בסביבה
בימי הקיץ, שבהם הפארקים מלאים ושמורות הטבע עמוסות מבקרים, נדמה שעל הקרקע יש יותר בדלי סיגריות מאשר צמחים. הם קטנים ונותנים את הרושם שהם חסרי חשיבות, אולי כי אנחנו כבר רגילים לראות את הרחובות, הגנים והחופים זרועים בהם, אבל מדובר בפסולת הנפוצה ביותר בעולם: כ-4.5 טריליון בדלי סיגריות בשנה מושלכים לסביבה במקום לפחים.
הבדל הוא השלב האחרון בחיי הסיגריה, שמההשפעות הבריאותיות השליליות שלה, הכוללות בין השאר 8,000 מקרי מוות בשנה בישראל כתוצאה מעישון, כבר אי אפשר להתעלם. כיום כבר אסור ולא מקובל לעשן בחללים ציבוריים סגורים כבעבר, אך לזרוק את הבדל על הקרקע או להעיף אותו אל מחוץ לחלון הרכב עדיין נחשבים מעשים שגרתיים לחלוטין למרות שהינם מנוגדים לחוק.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
שובו של הפלסטיק צלילה חוזרת חמישים גוונים של זיהום
כאשר נחשפו נזקי העישון לבריאות, חברות הטבק השקיעו בפיתוח פילטרים לסיגריות, שמותגו כתוסף המקטין את הסכנות והופך את הסיגריות לבטוחות בריאותית. בדל הסיגריה הסטנדרטי מאז שנות ה-50 מיוצר מסיבים של הפלסטיק צלולוז אצטט (cellulose acetate), שכיום עולה המודעות לנזקים הסביבתיים להם הוא גורם, כפי שבעבר עלתה המודעות לנזקי העישון.
בפסולת הסיגריות המגיעה לסביבה יש ניקוטין, מתכות כבדות וכימיקלים רעילים נוספים, שמחלחלים לקרקע ולמים, בנוסף לסיבי הצלולוז אצטט שזמן הפירוק שלהם בסביבה נמשך כ-15 שנים. כך, בדלי הסיגריות לא רק מלכלכים את המרחב הציבורי, אלא גם פוגעים בחי ובצומח. מחקר חדש מצא כי בדלי הסיגריות מעכבים גדילת צמחייה ומשפיעים לרעה על מה שכן מצליח לצמוח.
דשא, תלתן וניקוטין
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג׳ בדקה את השפעות בדלי הסיגריות על שני מיני צמחים הגדלים בסמיכות זה לזה, מין של דשא (ryegrass perennial- Lolium perenne) ומין של תלתן (Trifolium repens-white clover). לצמחייה מסוג זה יש חשיבות אקולוגית ואגרונומית, משום שהיא חיונית לאזורי מרעה וכבית גידול לחרקים מאביקים, בנוסף לשימושה הנפוץ בפארקים ומדשאות, היכן שפסולת הסיגריות נוטה להצטבר. החוקרים אספו מידע על כמות בדלי הסיגריות הממוצעת ליחידת שטח בפארקים העירוניים ואחר כך חשפו אזורי גידול מבוקרים של הצמחים הללו לאותה כמות בדלים בניסוי חממה שנמשך 21 יום.
החוקרים בדקו במסגרת הניסוי פסולת סיגריות מסוגים שונים, ובדלים של סיגריות מעושנות ולא מעושנות, ומצאו שבכל המקרים אורך נצרי הצמחים (החלק העל קרקעי של צמח חדש) קטן משמעותית בנוסף להקטנה בהצלחת הצמח לנבוט מלכתחילה. בנוכחות בדלי הסיגריות נמדדו שינויים ברמות הכלורופיל בצמח, וגם הקטנת הביומסה של שורשי הצמח. תופעה זו נובעת מספיחה פסיבית דרך האדמה של חומרים רעילים מסוג אלקלואידים, כמו ניקוטין, שמצטברים בצמח וגורמים להקטנת הביומסה ועומק השורשים.
החוקרים, שצפו בהשפעות השליליות האלו בשלבים הראשונים בהתפתחות הצמח, ציינו כי מדובר בסיבה ממשית לדאגה משום שהנזק הנמדד בשלב מוקדם יימשך גם בטווח הארוך בחיי הצמח. כך, לדוגמה, גובה נמוך של הצמח בשלבים המוקדמים מקטין את כמות האור המגיעה לעלים, ולכן מסתכם בסופו של דבר בהקטנה משמעותית של כמות הצמחייה. הקטנת מסת השורשים מסכנת את יכולת הצמח לספוח מים ומינרלים שלהם הוא זקוק מהאדמה, ושינויים ברמות הכלורופיל, שיש לו תפקיד חיוני בתהליך הפוטוסינתזה, ישפיעו על המשך גדילת הצמח. כל התופעות האלו מעידות על מצב של עקה בצמח, בדומה למה שקורה בתקופת בצורת.
ההשפעות השליליות האלו על גדילת הצמח נמדדו עבור סוגי הפסולת השונים, ביניהם בעיקר בדלים מסיגריות מעושנות ובדלים מעושנים עם שאריות טבק, מה שמצביע על כך שמגוון החומרים הכימיים שנספחים לבדל במהלך העישון בצירוף הניקוטין בבדלים עם שאריות טבק לא מעושנות הם הסיבה העיקרית להשפעה על הצומח. לבדל הסיגריה עצמו לוקח שנים רבות להתכלות, כך שסיבי הצלולוז אצטט והחומרים המזיקים הרבים שספוחים אליהם נשארים באדמה מספיק זמן כדי לגרום לנזק אקולוגי.
מעגל החיים המזיק של הסיגריה
נזקי העישון לסביבה הם רבים, וכיום יש ראיות שכל חלק של העישון פוגע בבריאות ובסביבה. "כל מעגל החיים של הסיגריה מזיק״, אומר ד״ר חגי לוין, יו״ר איגוד רופאי בריאות הציבור וההסתדרות הרפואית וראש מסלול בריאות וסביבה בביה״ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. ״זו תעשיית מוות מהתחלה ועד סוף, עבור משהו שמלכתחילה אין בו שום תועלת חיובית. החל מייצור הטבק שתופס שטחי אדמה על חשבון גידולים אחרים ומצריך שימוש בחומרי הדברה, ועד שינוע הסיגריות שגם הוא מזהם, העישון עצמו שפוגע באדם ובחי והפסולת שנשארת זמן רב ומזהמת את הסביבה״.
מבחינת בדלי סיגריות, הנזק לסביבה לא מסתכם בפגיעה בצמחייה דרך האדמה. "מי שיצא לו פעם לנקות חוף או מקום ציבורי יודע שבדלי סיגריות זו פסולת שכיחה מאוד", מציין ד"ר לוין, "הם מתפרקים לאדמה ומרעילים את המקום. בנוסף, בדלי סיגריות בוערים הם הגורם המרכזי לשריפות, כאשר יש מקומות שבהם זה הגורם מספר אחד. הם גם גורמים נזק לאקולוגיה הימית, ולכן יש מקומות האוסרים על עישון בחוף הים". יש מחקרים שאף כימתו את הנזק לחיות ימיות, ומצאו שבדל סיגריה יחיד בליטר מים עלול לגרום למותם של חצי מכמות הדגים במים.
אחד הפתרונות המוצעים כיום על ידי חוקרים ואנשי סביבה ובריאות הוא מס על סיגריות עם בדלים שאינם מתכלים, כאשר המטרה היא לעודד פיתוח בדלים שלא יגרמו נזק סביבתי. כיום קיימים סוגי בדלים שמתכלים מהר, אבל הם לא הסוג הנפוץ. עד אז יש יוזמות לאיסוף בדלים, כמו עמדות ״ארץ ללא בדל״ בחופים שונים בישראל, שנועדו למנוע מבדלי הסיגריות לסיים את דרכם זרוקים בחוף.
"עמדה לאיסוף בדלים זה לא פתרון מספק, כי נותנים לגיטימציה לעשן במקום", אומר לוין. "לכן הפתרונות של התעסקות בבדל הם לא פתרון אמיתי. הפתרון האמיתי הוא לאסור לחלוטין על עישון במקומות שרוצים להגן עליהם - כי הוא מזיק גם לסביבה וגם לאדם. אני באופן אישי קורא לאיסור ואכיפת האיסור לעישון בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע. העישון מזיק לחיי המבקרים וגורם לשריפות רבות. במקומות בהם יש איסור מוחלט על הדלקת אש, אין היגיון בלהדליק ולעשן סיגריה״.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ".
לפנייה לכתב/ת 
