תיקנים מגנטיים ומנתחים מאולפים: איג נובל 2019
הפרס המדעי הסאטירי הוענק השנה בין השאר גם לחוקרים שבנו מכונה להחלפת חיתולים ובדקו כיצד הוומבט מייצר גללים קובייתיים
בעוד פחות מחודש יוכרזו זוכי פרס נובל לשנת 2019, אך עונת הפרסים כבר נפתחה ביום חמישי האחרון עם הענקתו לראשונה בפעם ה-29 של פרס איג נובל הסאטירי הנכסף, בטקס מרשים באוניברסיטת הרווארד. בין הזוכים המאושרים אפשר למצוא חוקרים שמדדו את טמפרטורת האשכים של דוורים, נהגי אוטובוס ומתנדבים עירומים, או שהשוו בין התכונות המגנטיות של מקקים חיים ומתים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
ניסוי בבית: סרגלים מאירים וסיבים אופטיים
פרס איג נובל מוענק בכל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן על המצאות או מחקרים ש"קודם גורמים לאנשים לצחוק, ואחר כך גורמים להם לחשוב". שמו מרמז לפרס נובל ולא במקרה, אם כי מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
את פרסי איג נובל מעניקים חתני פרס נובל, אחיו הגדול והרציני של הפרס ההיתולי. השנה העניקו את הפרסים חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1990 ג'רום פרידמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2007 אריק מסקין וחתן פרס נובל לרפואה לשנת 1993 ריצ'רד רוברטס. הפרסים מוענקים בעשרה תחומים שונים, שמתעדכנים משנה לשנה, וחלקם חופפים לתחומי פרס נובל. לעתים החפיפה גדולה מהצפוי: ב-2001 זכה אנדריי גיים באיג נובל לפיזיקה על הרחפה מגנטית של צפרדעים, ותשע שנים לאחר מכן הוא זכה בנובל בפיזיקה על פיתוח הגרפן.
כמיטב המסורת נפתח טקס הענקת הפרסים בהשלכת מטוסי נייר על הבמה על ידי הקהל הנלהב. את המטוסים מטאטא החוצה "אביר המטאטא", תפקיד שבמשך שנים רבות מילא רוי גלאובר. ב-2005 הוא נאלץ להיעדר מהטקס בגלל זכייתו בפרס נובל. השנה הוא לא התייצב לטקס ובמקום זאת נערכה מחווה לזכרו. הוא הלך לעולמו ב-26 בדצמבר 2018, בגיל 93, דבר שאינו יוצא דופן לגילו.
רוב הזוכים שבין החיים מקבלים את הזכייה בפרס איג נובל ברוח טובה, בוחרים להגיע לטקס ונושאים נאום קצר. הם מקבלים פרס כספי נאה, סכום עצום של עשרה טריליון דולר! חבל רק שמדובר בשטר דולר זימבבואי ישן וחסר ערך. מפני שנושא הטקס השנה היה "הרגלים" הזוכים קיבלו גם פסלון המייצג הרגלים רבים: כוס קפה עם פיסת מסטיק לעוס, בדל סיגריה, טלפון נייד, מברשת שיניים ועוד. חתנים וכלות הפרס שחרגו מ-60 השניות שהוקצבו לנאום הזכייה שלהם נקטעו על ידי "מיס סוויטי-פו", ילדה בת שמונה שצועקת לעברם: " בבקשה תפסיקו, אתם משעממים אותי".
פיצה בריאה, רוק ותיקנים ממוגנטים
פרס איג נובל ברפואה הוענק לחוקר האיטלקי סילבנו גלוּס (Gallus), שמחקריו הראו כי פיצה טובה לבריאות. גלוס ועמיתיו מצאו שאכילת פיצה קשורה לירידה בסיכון לחלות בגידולים סרטניים מסוימים, אך לא באחרים, וכן להפחתת הסיכון ללקות באוטם חריף בשריר הלב ("התקף לב", AMI). וחדשות נהדרות: ככל שאוכלים יותר פיצה האפקט המגן גדול יותר. אולם, נראה שגם אם הממצאים אמיתיים, הם נכונים רק באיטליה. גלוס מודה שככל הנראה פיצות לא מגנות מפני מחלות, אלא שאנשים שצורכים פיצות באיטליה הם אנשים שהתזונה שלהם היא איטלקית קלאסית, ולכן נהנים מהיתרונות הרפואיים של תזונה ים תיכונית.
בתחום הכימיה חתני הפרס הם חוקרים מיפן שמדדו כמה רוק מייצרים ילדים בני חמש. במהלך המחקר נתנו החוקרים לילדים ללעוס, בלי לבלוע, סוגי מזון שונים. לאחר מכן הילדים ירקו את המזון הלעוס לתוך כוס והחוקרים השווו את משקל חתיכת המזון לפני ואחרי הלעיסה כדי להעריך כמה רוק התווסף לה. מדידה זו ומדידת כמות הרוק המיוצרת בין ארוחות אפשרה לחוקרים להגיע לתשובה: ילד בן חמש מייצר בממוצע חצי ליטר רוק, בדיוק כמו הבקבוק מלא ה... מים? ששלף נציג החוקרים, שיגורו וטאנאבה (Watanabe), שהגיע לקבל את הפרס. עמו עלו לבמה גם בניו, שהשתתפו בניסוי כשהיו קטנים, ועזרו לו לשחזר אותו לכבוד הטקס - עד שמיס סוויטי-פו עצרה אותם. זו השנה השלוש עשרה ברציפות שבה חוקרים מיפן זוכים באיג נובל.
הפרס בביולוגיה הוענק לשישה חוקרים מסינגפור, מסין, מאוסטרליה, מפולין, מארצות הברית ומבולגריה. הם הראו שלתיקנים אמריקנים (Periplaneta americana) חיים ומתים יש תכונות מגנטיות שונות. כמו ציפורים, תיקנים יכולים לחוש שדות מגנטיים. בנוסף, חשיפה לשדה מגנטי חזק ממגנטת אותם, בזכות גבישים מגנטיים קטנטנים בגופם. כדי ללמוד על התכונות האלו, דבר שיכול לעזור בפיתוח ושכלול חיישנים, החוקרים מיגנטו תיקנים חיים ומתים ומדדו את השדה המגנטי שלהם בעזרת מגנטומטר רגיש במיוחד. הם גילו שהשדה המגנטי של התיקנים החיים מתפוגג תוך כ-50 דקות, בעוד זה של המתים דועך לאיטו במשך כ-50 שעות. ההבדל בדעיכה נובע ככל הנראה מכך שהנוזלים בגוף המקקים המתים מתקשים. בכל מקרה, אפילו בתיקנים החיים הדעיכה איטית מכדי שתהיה לה משמעות ביולוגית. לכן, על פי החוקרים, אפשר להניח שהגבישים שבגוף התיקנים לא אחראים ליכולתם לחוש שדות מגנטיים ושהם עושים זאת בדרך אחרת. ולא, אי אפשר להצמיד תיקנים ממוגנטים למקרר, הם מגנט חלש מדי. במהלך הטקס השליכו הזוכים המאושרים תיקנים מתים (נו, טוב, מפלסטיק) לעבר הקהל.
אילוף אנשים, גירודים ואשכים
בפרס בחינוך רפואי זכו קארן פריור (Pryor) ותרזה מק'קִיֵּן (McKeon) שהשתמשו בקליקר, כלי המשמש באילוף כלבים, דולפינים וחיות אחרות, כדי לאמן מנתחים. קליקר הוא מכשיר קטן שלחיצה עליו משמיעה "קליק". במהלך אילוף נעזרים בקליקר כדי לתת לחיה חיזוק חיובי בכל פעם שהיא מבצעת בצורה נכונה שלב כלשהו במטלה שקיבלה. הטכניקה הזו אומצה גם לאימון בני אדם: מאמנים נעזרים לפעמים בקליקר כדי לעזור לאנשים להשתפר בריקוד או בגולף, למשל. צמד החוקרות, בשיתוף עם אורטופד מנתח, הראו שהשיטה הזו אף עוזרת להכשרת רופאים מנתחים. מנתחים מתלמדים שקיבלו משוב בעזרת קליקר, ביצעו את המטלות שקיבלו באופן מדויק יותר מאלו שלמדו מהדגמות בלבד בליווי הערות מילוליות, שיכולות להלחיץ ולפגוע. בסיום נאום הזכייה שלהן פריור ומק'קִיֵּן נתנו זו לזו חיזוק חיובי בהשמעת "קליק".
חתני פרס איג נובל לאנטומיה הם צמד מומחי פוריות צרפתים שמדדו ב-2007 את הבדלי הטמפרטורה בין האשך הימני לאשך השמאלי, זה שנמוך יותר ושוקל פחות ברוב הגברים. הצמד חיבר לאשכי מתנדבים מדי חום שדיווחו על הטמפרטורה כל שתי דקות. הניסויים כללו מדידת הטמפרטורה של מתנדבים בתנוחות שונות כשהם עירומים ולבושים, של דוורים שעובדים בעמידה במשך 90 דקות, ושל נהגי אוטובוס שיושבים למשך זמן דומה במהלך עבודתם. התוצאות הראו שהאשך השמאלי חם יותר מהימני כשלבושים, אך שהמצב מתהפך ללא בגדים. טמפרטורת האשכים יכולה להשפיע על הפוריות. לכן זוג המומחים ממליץ, בעקבות הממצאים שלהם, כי במחקרים עתידיים על הקשר בין טמפרטורת שק האשכים ופוריות וייצור זרע ימדדו כל אשך בנפרד. החוקרים לא יכלו להגיע לטקס, ובמקומם עלה דוור משירות הדואר של ארצות הברית שהציג את החבילה שלו, הסביר שדוורים דואגים לחבילות של כולם והודה לצמד מצרפת על כך ש"אכפת להם מהחבילות בדיוק כמונו". אולם, כשעמד להדגים מה בדיוק נעשה במחקר, הורד מהבמה על ידי "שופט" עם חמת חלילים ודגל שעליו כתוב NSFW ("לא מתאים או לא בטוח למקום העבודה", ראשי תיבות שבהן נהוג לסמן באינטרנט תכנים שעדיף לא לצפות בהם בפומבי).
הפרס בפסיכולוגיה הוענק לפריץ שטראק (Strack) שהראה בשנת 1988 שהחזקת עט בפה באופן שיוצר חיוך גורמת לתחושת שמחה, שמתבטאת למשל בהנאה מוגברת מקריקטורות; וגם על השתתפותו במחקר שניסה לשחזר את המחקר הקודם וכביכול הפריך אותו. עם זאת, בניגוד לטענת אנשי איג נובל, מחקר ישראלי מ-2018 הראה שגם המחקר המקורי של שטראק וגם ההפרכה נכונות – במחקר השחזור השתמשו במצלמות, שהלחיצו את המשתתפים. ללא מצלמות חיוך עורר במחייכים הרגשה טובה, לעומת זאת בנוכחות מצלמות ההשפעה נעלמה. שטראק הקריא כנאום זכייה "בלדה לשחזור"' שהסתיימה בשורות הבאות:
אם יש לסיפור מוסר השכל
זה שוויכוח מיותר רצוי לחסל.
מאוד מפתה, גם פשוט ונעים
לטעון שאין שחר לממצאים
אך במקום להפיץ רמיזות פוגעניות
יש לשוב למדע המבוסס על ראיות.
חתני פרס איג נובל לשלום הם רופאים וחוקרים מסעודיה, מסינגפור, מארצות הברית ומבריטניה שמיפו אילו אזורים בגוף הכי כיף לגרד. כדי לעשות זאת עוררו החוקרים גירוד בשלושה אזורים שונים בגופם של מתנדבים - אמה, קרסול וגב - בעזרת הצמח Mucuna prurien, שמגע בחלקים ממנו גורם לגירוד חזק. התברר שהגירוד חזק יותר בקרסול, אחריו בגב ולבסוף באמה, וכך גם ההנאה המופקת מפעולת הגירוד. הזוכים לא יכלו להגיע לכנס ושלחו במקום זאת סרטון של אחד מהם, פרנסיס מקגלון (McGlone), שהודה על הזכייה כשעל כתפו בובת הומונקולוס.
החלפת חיתולים, שטרות מזוהמים וגללים קובייתיים
פרס איג נובל להנדסה הוענק למהנדס האיראני אימאן פרח-בח'ש (Farahbakhsh) שב-2017 רשם פטנט על מכונה להחלפת חיתולים. על פי תיאור הפטנט החלפת חיתולים לתינוקות היא אומנות שלא כל ההורים והמטפלים מצליחים להתמקצע בה. המכונה אמורה לעזור בכך. רק מניחים בה את התינוק והיא מחליפה לו חיתול, וכן שוטפת את האזור ומייבשת אותו במהלך ההחלפה, בלי שהמפעיל או סביבתו צריכים להתלכלך. המהנדס לא היה יכול לבוא לטקס ותכנן לשלוח נאום מצולם, אך הוא לא הגיע.
פרס איג נובל בכלכלה הוענק לחוקר מטורקיה ולשני חוקרים מהולנד, אב ובן שהגיעו לקבל את הפרס לבושים בחליפת שטרות. הם גילו ששטרות כסף יכולים להעביר חיידקים עמידים. הם זיהמו במכוון שטרות בזנים עמידים של חיידקים הידועים בהיצמדותם למשטחים שונים: חיידק המעי E.coli וסטפילוקוקוס אאורוס (Staphylococcus aureus), הנמצא על העור. החוקרים הראו שהקונה הקרואטי עמיד לחיידקים, שרק אי קולי מצליח לשרוד על שטרות אירו אך לא לעבור מהם לאנשים. לעומת זאת, רק הסטפילוקוקוס שרד על הדולר האמריקאי אך הוא הצליח לעבור לאנשים שנגעו בשטרות. השטר המזוהם ביותר היה הלאו הרומני, שכמו השטרות בישראל מודפס על פולימר ולא על נייר. כל החיידקים שרדו על הלאו ועברו בקלות לאנשים שנגעו בשטר. במהלך נאומם הציעו החוקרים לקהל המבוהל להיפטר מהדולרים המזוהמים: לשלוף אותם מהארנק, לקפל למטוסי נייר ולהשליכם לעבר החוקרים.
הפרס בפיזיקה הוענק לקבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים - יונקי כיס אוסטרליים - מפרישים את הגללים היחודיים שלהם, שצורתם קובייתית. שניים מהחוקרים, פטרישה יאנג (Yang) ודייויד הוּ (Hu) מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, חלקו איג נובל בפיזיקה גם ב- 2015. מחקרם שזכה השנה עוד לא פורסם ורק הוצג הכנס. החוקרים משערים שהבדלים בגמישות חלקים שונים של מעי הוומבט אחראים לעיצוב הקובייתי של גלליו. הם סבורים שהחלקים הקשיחים יותר במעי, במיוחד בחצי מטר האחרון שלו, יוצרים את פאות הגללים. בנוסף, גללי הוומבט יבשים במיוחד. במהלך התיבשותם הם מתכווצים ומקבלים צורה – בדומה לדרך שבה לבה מתקררת יצרה את עמודי הבזלת בבריכת המשושים. לדעת החוקרים ההבנה כיצד גללי הוומבט מקבלים את צורתם תאפשר לפתח דרכים חדשות לייצור קוביות. החוקרים שהגיעו לטקס קבלת הפרס עלו לבמה כשחלקם מחופשים לקוביות ואחד מהם לבוש כוומבט. יאנג ציינה בנאומה שוומבטים הם ההוכחה שהטבע מספר שאפשר להעביר מקל מרובע דרך פתח עגול. כשמיס סוויטי-פו עלתה לבמה להפסיק את הנאום החוקרים ניסו לשחד אותה עם בובת דבורה ענקית. השוחד לא עזר, אך הילדה בכל זאת לקחה את הבובה.
כמו בכל שנה הטקס הסתיים במילים: " אם לא זכיתם בפרס – ובמיוחד אם כן – אני מאחל לכם הצלחה גדולה יותר בשנה הבאה".
נעם לויתן, כתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
