תנו להיכנס! / טור
ליגה א' יצאה סוף סוף לדרך ורק בקריית גת הנשמות הטובות חיפשו מאבטחים. ליאור בן עמי הפסיד אירוע של חבר וחזר מאוכזב הביתה, כמו כל אוהדי קביליו יפו
ואללק על אירוע של חבר ויתרתי. יום לפני התקשרתי להגיד שלא אבוא, התביישתי להסביר למה. מה אני אגיד, יש משחק ליגה א' בקריית גת? עזבו תירוץ לבר מצווה, כאירוע בפני עצמו זה בקושי עומד לבד. אבל עכשיו אני ומאות אוהדי קביליו יפו עומדים מול חומות אצטדיון קריית גת, והשערים סגורים לגמרי. תנו להיכנס!
בלי לחץ. רק 11:40. יש 20 דקות למשחק. הגיוני שמישהו שכח את המפתח בכיס של המעיל מהעונה שעברה. או שאולי המישהו עם המפתח מצא את המפתח, אבל לוקח את הזמן עם הקפה הל שלו. שיהיה בריא המישהו הזה.
אבל אז מתברר שהמישהו הזה בכלל לא אשם. זה עניין של אבטחה. רוברט, מפקד כוח המשטרה, אומר שצריכים להיות 14 מאבטחים, מהם שניים חמושים. אני סופר שמונה - הופה, תשעה, אחד האוהדים שם עליו ווסט כתום - ואפס אמל"ח. אפילו לא אקדח תפוחי אדמה. אחד מאוהדי קרית גת נשבע שרכב מפוצץ במאבטחים נתקע בדרך מבאר שבע בגלל פנצ'ר. שטויות, קורה, נחכה להם.
בינתיים נהיה 12:00. האוהד הוותיק מוני ורסנו, שהסתנן לבפנים עם מצלמה, משדר בפייסבוק להמונים שבחוץ. רואים שם את שחקני שתי הקבוצות מסתדרים בעמדות, הכדור בעיגול האמצע, אבל אז השופט מקבל מסר דחוף, ומורה לשחקנים לרדת מהדשא. "יורידו אותנו ליגה!", אוהד קריית גת בודד בקצה הטריבונה, מלהיט מלמעלה את האלה שבחוץ.
המצב מסתבך. בחוץ אוהדי קריית גת עושים עכשיו טלפונים כדי לגייס מאבטחים. אולי לשנע כוחות מקניונים או חניונים סמוכים. המשקיף ראובן ג'ינו, עם חולצה מכופתרת וקלסר שחור, שקוע בשיחות צפופות בנייד, צועד בין האוהדים במעגלים. "איזה מקום אתם?", מישהו שעובר ליד המגרש שואל את אוהדי יפו. "מה איזה מקום, עוד לא התחילה העונה", אומרים לו.
זה לא נעים לראות אצטדיון סגור. אנחנו מביטים מהופנטים בחומות, שצבועים בכחול וצהוב קלושים. אין מים. השמש מצליפה עם הקרניים. פה ושם מתחילים עצבים. וזה אבסורד, כי מרוב שלא הכניסו אותנו לאצטדיון בגלל הסיפור הזה של האבטחה, מתחיל להיות חשש לאירוע ביטחוני בחוץ. מנוולים, תנו ל'כנס! הייתי אמור עכשיו לערבב שנדי באולם טופ דוראן ברחובות.
"הינה הגבר", הקהל בחוץ מקבל את פניו של מאבטח שנחפז פנימה, אקדח תקוע לו במכנס מאחור. חמוש אחד יש לנו. אבל השעון מתקתק. 12:30, 12:40, ועדיין לא ברור מה קורה. כשמאמן קריית גת, עם תיק אדידס גדול על הכתף, צועד החוצה בטבעיות לכיוון האוטו בחנייה, ולא עוצר גם כשצועקים לו "הלו, לאן זה?", מתנגב החשש שאולי כנראה לא יהיה היום משחק. אני מצלם אותו ליתר ביטחון. שתהיה הוכחה מי הלך ראשון.
אין לי גרם כעס על קריית גת. למי לא קרה שהוא ארגן משחק בשעה לא קונבנציונלית שבה השמש דוך מעל הראש, הזמין מאות אוהדים, ושכח לדאוג שאפשר יהיה להכניס אותם פנימה? לכולנו, מלא פעמים. לפדח ככה זה טבעי לגמרי. מה טבעי, אנושי. מתבקש אפילו.
אז את קריית גת אני אוהב. יש שם אמנם פה ושם בעיות, הקבוצה נגד העירייה או הפוך, לא עקרוני, סבטוחה שלמה, אבל היא לא אשמה. הבעיה זו ההתאחדות לכדורגל, שנתנה לדברים להתגלגל ככה עד השנייה האחרונה: יומיים וחצי לפני המשחק לא היה ברור אם קריית גת תוכל להעמיד קבוצה לליגה א', ואם שדרות תעלה מליגה ב' במקומה. עכשיו עזבו עניין קטן כמו אוהדים שלא יודעים לאן הם צריכים לנסוע כדי לעודד, לא כדאי שמאמן יידע נגד מי להכין את הקבוצה?
בדיעבד היו שם את כל התנאים המוקדמים לביזיון: קבוצה שמתארגנת לליגה ברגע האחרון, משחק כדורגל שנקבע לשישי ב-12:00 בצהריים, אירוע של חבר שנזרק מתחת לגלגלים. אז טבעי שיהיה ביזיון.
אבל באמת שחבל להיכנס לקטנות. קטנוניות זה לחלשים. התמונה הגדולה, המשמעותית, היא שבמקומות אחרים בישראל ליגה א' יצאה סוף סוף לדרך. מרמורק וכפר שלם החזקות פתחו עם ניצחונות, בקעת הירדן נתנה בראש לנורדיה, ורק בקריית גת הנשמות הטובות עוד מחפשות מאבטחים ואולי גם מפתחות. אני מרגיש בעצמות שזו הולכת להיות עונה קסומה. רק תנו להיכנס!
אוהדי קביליו יפו
צילום: ליאור בן עמי
מומלצים