"ואז לקחו את שמעון הדרי לכבשן וזרקו פנימה"
המאמן שפוטר פעמיים בתוך שבועיים מהפועל אום אל פאחם סיפר ל"דריבל", תוכנית הספורט של ynet, על חוסר הסבלנות בכדורגל הישראלי: "במגזר הערבי זה עוד יותר גרוע, סתם לקחו אותי קורבן"
"כשהגעתי לאום אל פאחם עזבו אותה שישה שחקנים, כולם יהודים. הגעתי לחדר הלבשה מפורק, עם עשרה שחקנים, כשתדמיתית זו הייתה קבוצה שלא רצו להתקרב אליה, אבל אני לקחתי אותה עליי". כך סיפר שמעון הדרי, שפוטר פעמיים בתוך שבועיים מהמועדון מהליגה הלאומית בראיון ל"דריבל", תוכנית הספורט של ynet.
הדרי, שנשלח הביתה אחרי שהצעיד את הקבוצה לעלייה היסטורית לליגה הלאומית בעונה שעברה, סיפר את מה שהתרחש במועדון בעונה הראשונה שלו בתפקיד: "חיברתי את השחקנים לקהילה ועשינו הרבה פעילויות חברתיות. לא פסחנו על אף בית ספר. לא של ילדים מוגבלים ולא של בעלי צרכים מיוחדים. ברמת הכדורגל הבאתי עוד שישה שחקנים חדשים. בסופו של דבר עלינו לליגה הלאומית בפעם הראשונה בהיסטוריה אחרי 60 שנה. התהליך הצליח".
העונה העניינים הידרדרו. אום אל פאחם התקשתה בליגה הלאומית, הדרי פוטר והוחזר כעבור מספר שעות. לאחר מכן קיבל הודעת פיטורים בפעם השנייה. "סטטיסטית, באופן כללי בארץ פיטורי מאמנים זה משהו שהוא ברמת החלפת גרביים", הוא טוען. "במגזר הערבי זה עוד יותר גרוע. בחמש השנים האחרונות לא היה מאמן במגזר הערבי שהתחיל את העונה וסיים אותה. יש שם או סקנדל או פסטיבל, אין משהו באמצע. אין את הסבלנות לתהליך. אותי רצו להחתים לחמש שנים".
של מי חוסר הסבלנות?
"יותר של הבעלים, לא של הקהל. לטעמי מתחילת העונה שיחקנו יפה מאוד. אחרי המשחק כנגד הפועל רמת גן הפסדנו משחק שהיינו חייבים לנצח בו. נכנסו חברי ההנהלה לחדר ההלבשה ואמרו 'לא נורא שמעון, תרים את הראש, זה בסדר. אנחנו טובים, נמשיך לחזק את הקבוצה ואל תתייאש'. וכשאני בדרך הביתה מתקשר אליי אחד הבעלים, אבו שלמה, ואומר לי 'תשמע, יש פה לחץ, אני צריך לפטר אותך'. היינו רק במחזור השני. חצי שעה אחרי שאמרו לי שהכל טוב. אמרתי לו 'אין בעיה, לא אהיה במקום שלא רוצים אותי'. כשהגעתי לסיכום כדי לסגור את החשבון הסופי בינינו, חלה תפנית בעלילה. אמרו לי 'היו לנו אמוציות, אתה תהיה פה כמה שנים ארוכות'. לקח בדיוק כמה ימים".
הדרי סיפר על ההמשך: "אחרי זה סיימנו בתיקו. היה משחק מצוין. לא הפסדנו, אבל הקהל התלהם וקילל את ההנהלה. ואז לוקחים את שמעון הדרי לכבשן ואומרים 'יאללה, בוא
נזרוק אחד פנימה כדי לשחרר קצת את הלחץ'. סתם לקחו קורבן כדי לשחרר לחץ מהמערכת".
אז למה לאמן שם?
"אני מאמן כבר 32 שנה. עוד לא היה דבר כזה שפיטרו אותי אחרי מחזור אחד או שניים, במיוחד שחודש לפני כן אתה עושה היסטוריה בעיר. אני חושב שתרמתי לה תדמיתית ובאמת הם ראויים לזה. לא לקטלג אותם, זו עיר עם 60,000 תושבים והם בסדר גמור".
ואם מציעים לך לחזור עכשיו?
"לא סגרתי דלתות בעזיבה שלי. אחרי הפעם הראשונה חשבתי שאזכה ליותר קרדיט, אחרי שאתה עושה היסטוריה ביישוב כזה ואתה שגריר של המקום ברמה שלא קשורה לכדורגל, ברמה של דו קיום. אני מאמן כדורגל, אבל נכנסתי למשהו שהוא מעבר לכדורגל באום אל פאחם".
לפנייה לכתב/ת 
