הנתונים נחשפים: כמה מכורים מטופלים ומהי ההתמכרות הקשה ביותר
נתונים חדשים ומבהילים של משרד הבריאות מגלים: בעיית ההתמכרות בישראל מחריפה. בשנה החולפת הגיע לשיא מספר הפניות למוקדי רפואה דחופה בעקבות שימוש באלכוהול, סמים וסיגריות — כולל זינוק בהרעלות מקנאביס. יותר משליש מהמאושפזים במרכזי הגמילה נושרים לפני תום הטיפול
קרוב ל־3,000 בני אדם הגיעו למרכזי הגמילה הציבוריים בשנה החולפת. אבל המסגרות האלו מתגלות כלא מספיק אפקטיביות ביותר מדי מקרים: יותר מאחד מכל שלושה מהנכנסים נשר מהגמילה ולא סיים אותה בהצלחה. 600 מתוכם נזקקו לאשפוזים חוזרים. ואגב, הדוח מציין שדווקא אלכוהול, החוקי והזמין, הוא החומר השכיח ביותר בגינו פונים למרכזים לרפואה דחופה.
קיראו עוד
מקוקאין עד סקס: נתוני ההתמכרויות בישראל נחשפים
מחקר: מה מסוכן יותר - אלכוהול, גראס או קוקאין?
מחקר: עישון גראס פוגע במוחם של בני נוער - יותר מאלכוהול ב־2014 עמד מספר הפניות למיון בעקבות שימוש בסמים על 2,028 פעמים. בשנה החולפת נרשמו כבר 3,135 פניות כאלו. ומה לגבי אלכוהול? ב־2014 פנו לטיפול רפואי 5,482 פעמים בעקבות שימוש באלכוהול, וב־2018 תועדה קפיצה דרמטית: 7,382 מקרים. תוכניות לאומיות למניעה ומזעור קיימות, אבל נראה שיעילותן לא מחלחלת לשטח.
גם קנאביס, שזוכה בשנים האחרונות להכרה ממסדית כתרופה לגיטימית במגוון מצבים רפואיים לא פשוטים, נמצא מהעבר השני של בית החולים כגורם מסכן שמביא אנשים לחפש עזרה רפואית דחופה בעקבות שימוש לא אחראי ומוגזם. מהדוח עולה כי היקף הפניות למיון בעקבות הרעלת קנאביס זינק משמעותית ב־2018. ב־2014 תועדו רק 18 פניות למיון, בעוד ב־2018 כבר היה מדובר על 94 מקרים, מתוכם 37 מקרים של בני 15 עד 24. "אנחנו מזהים תופעה של זינוק בכמות הרעלות קנאביס, ביניהם גם מקרים של תינוקות, אשר לגביהם עולה השאלה כיצד הקנאביס היה נגיש להם", אומרת ד"ר פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות.
"נופלים בין הכיסאות"
הקושי להיגמל שולח את המכורים לתוך המרכזים השונים והחוצה מהם, במעגל של אשפוז־הידרדרות־אשפוז, וחוזר חלילה. קולות שונים בממסד הרפואי ובארגונים התומכים תולים חלק מהאחריות למצב ברפורמות ממשלתיות שונות ובהחלטות של המשרדים לא לתקצב פרויקטים שהיו מסייעים למכורים — בייחוד לנוער מכור.
"הסיכוי לפתח הפרעה פסיכיאטרית או התמכרות גבוה יותר ככל שהגיל נמוך יותר", מסביר פרופ' שאולי לב־רן, חבר איגוד הפסיכיאטריה ויו"ר החברה הישראלית לטיפול בהתמכרויות בהסתדרות הרפואית. "המושג 'תחלואה כפולה' לא מוגדר היטב ובצורה מובהקת בשום מקום: מדובר על שילוב של הפרעה פסיכיאטרית והפרעת שימוש בחומרים ממכרים. הרפורמה בבריאות הנפש העבירה את האחריות על מחלות פסיכיאטריות לקופות החולים, אלא שטיפול בהתמכרויות נשאר תחת משרדי הבריאות והרווחה. הפיצול הזה גורם לכך שאנשים נופלים בין הכיסאות".
גם מהדוח של היחידה לטיפול בהתמכרויות עולה ביקורת על כך שלא קיימת אף מחלקה המתמחה בטיפול בתחלואה הכפולה, "למרות פניותינו החוזרות לאורך השנים". כך, למשל, מתוך למעלה מ־20 אלף פניות שהתקבלו בבקשה לאשפוז על רקע ההתמכרויות, בפועל אושפזו כ־4,000, כלומר רק אחד מכל חמישה. 30 אחוז מהמכורים שסובלים גם מהפרעה נפשית מצאו עצמם ב"אשפוז חוזר", נתון שנמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות והגיע לשיא ב־2018. מדובר בכמות גבוהה פי אחד וחצי מכמות האשפוזים החוזרים בתחום הפסיכיאטריה.
"כבר מספר שנים שאנחנו מבקשים להקים לפחות מחלקה אחת לטיפול בבני נוער מכורים עם הפרעות נפשיות. העלינו את הנושא מספר פעמים אבל בינתיים עוד לא קמה אף מחלקה", אומרת ד"ר רושקה מהמחלקה לטיפול בהתמכרויות. "ככלל, בארץ יש רק שתי אשפוזיות נוער במימון ממשלתי, מלכישוע בצפון לנערים ורטורנו באזור בית־שמש לנערות. תהליך השיקום הוא אמנם לא פשוט אבל הכרחי: זו החוליה החסרה כדי לוודא שהאנשים האלו לא יחזרו אחורה, וזה לוקה בחסר כרגע".
האחריות על שיקום המכורים נמצאת, כאמור, בידי משרד הרווחה שמתוקצב בהתאם. בדוח יחידת הטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות נשמעת ביקורת על התנהלות משרד הרווחה בנושא: "השיקום אמור להתייחס לכלל אוכלוסיית נפגעי ההתמכרויות, כולל מכורים למשככי כאבים (אופיאטים) ומטופלי תחלואה כפולה. למרות זאת, במשך שנים נמנע שילובם של מטופלי מתדון וסובקסון (תרופות המסייעות לגמילה מסמים, ע"ט) בשירותי השיקום של משרד הרווחה, על אף פרסום הנחיות בנושא לפני מספר שנים".
"בני נוער נשארו ברחוב"
מאחורי הסטטיסטיקה הזו מסתתרים פנים ושמות. אחד מהם הוא טוהר נעים, בן 31 מרעננה. "גדלתי בבית נורמטיבי, הייתי ילד מאוד מופנם", הוא מספר. שורה של משברים חברתיים וחרם הכניסה את נעים למצוקה. בכניסה לחטיבת הביניים המצוקה תועלה לבעיות משמעת והשעיות, ובגיל ההתבגרות כבר הגיעו ניסיונות התאבדות. נעים הוצא מהמסגרת הלימודית ומשם החלה גלישה מהירה ואלימה לסמים, סיגריות ואלכוהול. "הסמים והאלכוהול סיפקו לי את המענה לקשיים הרגשיים שחוויתי. התחלתי במסע התפרקות: 15 כדורי 'חגיגת' ביום, ניסיתי הכל וגם הייתי מערבב יחד עם אלכוהול ועישון, מתחתי את הגבולות. כשהגעתי למיונים לצבא נתנו לי פטור 'אי־התאמה' למרות שמאוד רציתי להתגייס ולהיות לוחם. זה פשוט הוכיח לי שממני לא ייצא כלום. התחלתי להשתמש בסמים כל יום, כל היום".
בגיל 22, אחרי לילה מפחיד במיוחד על אסיד במסיבת טבע, הוא פנה לאחותו בבקשה לעזרה. אחותו הושיטה יד והכניסה אותו למרכז השיקומי "אילנות". "כשהפסיכיאטר במיון פגש אותי ושמע ממני על כמויות הסמים שלקחתי הוא אמר לי 'אני לא מבין איך אתה חי, לקחת כמויות סמים של פי ארבעה וחמישה ממה שבן אדם אמור להכיל'", הוא מספר. במשך 11 חודשים שהה נעים בגמילה, במהלכם ברח שלוש פעמים מהמוסד. "בפעם השלישית שברחתי לא חזרתי. הרגשתי שם בודד ואבוד ושאלתי את עצמי 'מה אני עושה פה?', אבל גם בחוץ ידעתי שאני חייב עזרה. המשכתי לסבול מחרדות, הביטחון העצמי שלי היה נמוך, והמליצו לי ללכת לעמותת 'אל־סם'. זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי בחיים והיום אני נקי לחלוטין".
לפני שלושה חודשים נכנסה לתוקפה החלטה של מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, להפסיק את התקצוב הממשלתי לעמותת "אל־סם" שסייעה לבני נוער מכורים להיגמל מסמים. "הוחלט על העברת הטיפול בבני הנוער הללו לרשויות המקומיות, אבל המעבר הזה לא מוכיח את עצמו והרבה בני נוער נשארו ברחוב", אומר אלי ליכטר, יו"ר עמותת אל־סם. "זו הייתה החלטה לא אנושית וזה בא על חשבון אלו שזקוקים לטיפול. גם את הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול 'סגרו' והעבירו את פעילותה תחת המשרד לביטחון פנים, אבל האמת היא שבגרסתה הנוכחית הרשות לא פועלת באופן אקטיבי בכדי להוציא מכורים ממעגל ההתמכרות".
"תחום ההכשרות המקצועיות בטיפול בהתמכרויות לא מפותח דיו בישראל, למצוא פסיכיאטרים לילדים ונוער שיתמקצעו בהתמכרויות זה דבר נדיר, להערכתי אפשר לספור על יד אחד את מספר הפסיכיאטרים שעושים זאת", אומר פרופ' לב־רן. "יש מחסור במשאבים ומחלקות לטיפול ולא רק שאין מספיק מסגרות, אפילו עמותות שהתמקצעו בכך הולכות ונסגרות. החשש הוא שהמענים הולכים ומתמעטים במקום ללכת ולהתפתח".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "המשרד מפעיל מזה שנים תוכניות טיפול ושיקום למטופלים בסובקסון. בשנת 2017 החל המשרד בפיתוח תוכניות טיפוליות־סוציאליות למטופלים שמקבלים מתדון ממשרד הבריאות. תוכניות אלו הורחבו ב־2019 וצפויות להתרחב עוד ב־2020. המשרד הרחיב באופן משמעותי את המענים לנפגעי ההתמכרויות והשקיע משאבים רבים בפיתוח תוכניות והקצאת תקנים של עובדים סוציאליים לנושא. במסגרת הצעדים שנעשו הוחלט על העברת הטיפול בנפגעי ההתמכרויות לרשויות המקומיות וזאת כדי לייצר מענה מקיף, שוויוני וכלל־ארצי שיינתן על ידי הצוותים המקצועיים במחלקות לשירותים חברתיים. לשם כך נבנו ברשויות יחידות לטיפול בהתמכרויות שמפעילות תוכניות שיקום למטופלים, נוספו 48 תקנים חדשים בעלות של כ־6 מיליון שקלים והורחבו המענים הסוציאליים למטופלים חדשים".
לפנייה לכתב/ת 
