בית ספר לעיר מתחילה

לכל כיתה בחטיבה יש שני מחנכים, גבר ואישה. יש טקס שבועי בכיתות עם מחברות התכתבות אישיות וגלויות הוקרה, ביקורי בית, טיולים אחת לחודש והנהגת מודל הערכה חלופי נטול ציונים

הביקוש לחינוך בחריש גובר גם מצד הורים ברשויות סמוכות. מעל 100 ילדים כבר ביקשו להירשם וסורבו. חלק מהמשפחות החליטו לעבור לגור בעיר כדי לשבץ את ילדיהן במסגרות החינוכיות

ראש אגף החינוך ישראל שלו: "קצב גידול העיר הוא האתגר המרכזי. אין אצלנו מחסור במורים ואלו שמגיעים נבחרים בפינצטה. חריש תיבנה ממורים ברמה גבוהה במיוחד"

1,894 תלמידים ב־7 בתי ספר, בינתיים. ראש העיר פותח את שנת הלימודים (צילום: מור שקיפי־לאטי)

כבר כשנכנסים בשערי חטיבת הביניים אתגרי העתיד בשכונת החורש, מרגישים בהבדל. הלימודים מתחילים ב־09:00-08:30 ולא לומדים ביום שישי. אין צלצולים ואין טלפונים (מופקדים בתחילת היום במזכירות), התלמידים והמורים עובדים בסדנאות על פרויקטים מגוונים ואף מנקים בעצמם את בית הספר באמצעות מערכת תורנויות. הוגדר זמן שבועי לעבודה התנדבותית בסדנאות בית הספר לצד שיעורים מיוחדים, כמו אמנויות לחימה, שפת הקשב, "מלאכות ומטבח", "אדם וחברה" כמקצוע בינתחומי וגם סיכום שבוע קהילתי. לצד זאת התלמידים מובילים עסק חברתי בשם "הקואופרטיב", המייצר פינות זולה מעץ.

לכל כיתה ישנם שני מחנכים, גבר ואישה. יש טקס שבועי בכיתות עם מחברות התכתבות אישיות והענקת גלויות הוקרה, ביקורי בית בתחילת השנה, טיולים אחת לחודש והנהגת מודל הערכה חלופי והוליסטי שאין בו ציונים.

בחריש מנסים לצאת מהקופסה בכל הנוגע למערכת החינוך הפורמלית, וזה לא תמיד פשוט. גם ההורים הם כוח מרכזי. כ־65% אחוז מתוכם אקדמאים, המעוניינים להתנדב ולהיות מעורבים בקהילה. ואכן אבות ואימהות משתלבים במערכת החינוך, למשל כשהם מוזמנים לבית הספר כדי להרצות לילדים ולהפעילם.

אכפתיות לצד חשש

כששואלים משפחות צעירות בחריש מה חשוב להן יותר מכל, התשובה של רובן אחידה: חינוך. מרביתם הורים לילדי הגן והכיתות הנמוכות, וההבטחה למערכת חינוך מצטיינת הובילה רבים מהם לכאן, לצד מחירי הדירות הזולים.

חריש מבליטה את נושא החינוך בכרטיס הביקור שלה, לצד מאמץ לקלוט את הילדים בצורה המהירה והמיטבית. הגידול המסיבי במספר התושבים מביא לכך שכיתות רבות מתחילות את השנה עם 18 תלמידים ומסיימות אותה עם 32.

במהלך השנה מצטרפים לעיר ילדים רבים, נטולי חברים וללא קשר אל מקום מגוריהם הקודם. פסיכולוגית ויועצת חינוכית מלוות את הגעתם יחד עם ילד "ותיק", שמשמש כחונך. המפגש עם התלמידים החדשים נעשה סביב פעילויות משותפות בתחום הספורט, האמנות ועוד. השירות הפסיכולוגי העירוני עובד שעות נוספות עם שלושה תקנים לפסיכולוג ושישה ליועצי בתי הספר, שהם עוגן חשוב בעיר.

מחשבה רבה הושקעה בתהליכי הקליטה של הילדים, ולקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה נרשמה ההתרגשות רבה לנוכח כ־350 תלמידי כיתה א'. את הצהרונים פוקדים השנה 1,500 ילדים. מדינת ישראל לא התמודדה בשנים האחרונות עם גידול דרמטי כזה, הדורש בראש ובראשונה קליטה חלקה ככל האפשר.

נתונים שפרסמה הלמ"ס בדו"ח הרשויות המקומיות, אכן מראים כי חריש ניצבת בראש רשימת הרשויות המקומיות עם גידול אוכלוסייה של 160% לעומת השנה שלפניה.

מדי שנה אמורים להצטרף לחריש כ־10,000 תושבים, כך שתוך עשור עתידה אוכלוסיית חריש להגיע לכ־100,000. על פי מפקד שערכה המועצה המקומית חריש, כ־78% מרוכשי הדירות הם משפחות צעירות, מחציתן מאזור המרכז.

ליווי פסיכולוגי וחברתי לכל תלמיד חדש. פתיחת שנה חגיגית בבית ספר בעיר(צילום: מור שקיפי־לאטי)

המשפחות הללו הן הכוח המניע של העיר החדשה. אלא שלצד הגידול יש חשש גדול - שבא לידי ביטוי במחאה שהתפרצה לאחרונה בקרב ההורים החילונים – כיצד תתמודד חריש עם התקנים הרבים הנדרשים בה, עם מספר הכיתות וגם עם הצורך לתת מענה הולם לתלמידים הבוגרים ביישוב? "המחאה שלנו היא חלק מהאכפתיות, לצד החשש הגדול כתושבים במועצה קטנה שאמורה להתנסות עם הלא נודע", אומר אחד מההורים שהניף שלט מול משרדי המועצה. מחאה זו מצטרפת אל המאבק שניהלו התושבים נגד כניסתם של אנשי ישיבת תולדות אהרון הקיצוניים, מחשש שתאיים על ציביונה של העיר.

למעשה, אוכלוסיית חריש היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית על כל גווניה – חילונים, דתיים וחרדים, כשהרוב המכריע הן משפחות צעירות, רווקים ורווקות ומשפחות בגיל הביניים. רוב האוכלוסייה בעיר כיום חילונית, 25% דתית־לאומית ו־15% חרדית.

"כעיר מתפתחת, אחד האתגרים הגדולים הוא יצירת תשתית למערכת החינוך, שבה נשמר רצף חינוכי, נוצרת זהות וייחודיות יישובית, מתפתחת הזדהות ותחושת שייכות לחריש ומתקיים שיח ושיתוף הציבור", מצהיר ראש העיר יצחק קשת.

תלמידי החוץ נוהרים

את הגידול העצום אפשר לראות בראש ובראשונה בפתיחת גני הילדים. מדובר בתקדים ארצי בקנה המידה הזה: 22 גני ילדים (6-3) נפתחו בבת אחת בשנת תש"ף. 1,300 ילדים שובצו לגנים כבר ביולי. 63 גני ילדים הפועלים כבר היום נותנים מענה למגוון הקהילות בעיר. עוד פועלים שבעה מעונות יום, המוכרים על ידי משרד העבודה והרווחה.

בשבעת בתי הספר הפעילים כיום בעיר (ראו מסגרת בעמוד 39) לומדים השנה 1,894 תלמידים, והביקוש לחינוך בעיר הולך וגובר גם מצד הורים ברשויות סמוכות, כגון פרדס חנה ואור עקיבא. למעלה מ־100 מהם כבר ביקשו להירשם וסורבו. חלק מהמשפחות לא התייאשו והחליטו לעבור לגור בעיר כדי לשבץ את ילדיהן במסגרות חינוכיות.

מהאתר של חריש עולה למשל, כי משפחת קוניבסקי התעקשה לרשום את הבת שני לכיתה ז' בחטיבת הביניים. האב אבינועם מחזיק בפרדס חנה חנות לתופים, וקרצה לו הנגרייה שמופעלת בחטיבה. בני המשפחה עברו להתגורר בחריש, והם מודים כי המעבר נועד לשדרג את חינוך ילדיהם. גם משפחת שלום גרה בפרדס חנה זה כ־20 שנה. הדס היא אמנית קרמיקה ובעלה תומר הוא איש סאונד. בנם, תלמיד כיתה ג', הצטרף לבית הספר הממלכתי החדש בעיר.

תיכון עוד אין, כי אין מספיק תלמידים, ולכן היום מעט תלמידי ט'-י"ב יוצאים ללמוד בפרדס חנה, חדרה או אור עקיבא, אבל בעתיד חטיבת הביניים, שבה מתחנכים כיום תלמידי ז'-ח', תצמח עד כיתה י"ב.

עיר בבנייה אמרנו? באפריל 2020 צפוי להיפתח אולם ספורט ראשון שנמצא עכשיו בשלבי בנייה. ייפתח גם המתנ"ס החדש, בשטח של 1,800 מ"ר, שיהיו בו חוגים, פעילויות, הצגות וגם אולם מופעים עם 188 מקומות.

הרצון להיות ראשונים מביא את המועצה לחשוב מחוץ לקופסה בניסיון לפתח מודלים חדשניים, בעיקר עקב מחאת ההורים על היעדר פיקוח לגיל הרך. משנת הלימודים הקרובה תפעיל עיריית חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים הרשמיים ברחבי העיר. מדובר בפיקוח ישיר של מחלקת הגיל הרך על מעונות היום לאורך שנת הלימודים, שיכלול ליווי ובקרה על התנהלותם. "זהו רגע מכונן. הרשות תפקח על מוסדות החינוך מינקות ועד בגרות ותהיה חלוצת הערים שהחליטו לשאת באחריות לנושא״, מסבירה ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בעיר.

ראש העיר ומנהל אגף החינוך פותח את שנת הלימודים. (צילום: מור שקיפי־לאטי)

מצוקה אמיתית בעיר החדשה נוגעת לניידות התלמידים. בהיעדר תחבורה ציבורית, הפתרון הזמני נמצא בהסעות מסובסדות. בעיר גם פעילות תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא, השומר הצעיר, השומר החדש ותנועות הנוער החרדיות אריאל ובתיה.

המצב גובל בהזנחה

סימן שאלה מרחף מעל עתיד החינוך בחריש. הורים לילדי החינוך הממלכתי מודאגים ואף פתחו לאחרונה בצעדי מחאה על רקע עזיבתה של ענת אורגד, מנהלת בית הספר תלמי רון, לצד טענות לחילופים תכופים של ראש אגף החינוך.

בהודעה מוקדמת שפרסמו ההורים במדיה החברתית של חריש טענו, כי מצב החינוך הממלכתי גובל בהזנחה. מלבד החילופים התכופים של ראשי המערכת הם ציינו בפרסום גם בעיה של התערבות בהחלטות פדגוגיות ומחסור בקייטנות ובמבנה לחטיבת הביניים. המועצה מצידה כבר ערכה ארבעה כנסים מול ההורים במסגרת שיתוף הציבור.

1,894 תלמידים בכיתות א'-ט' לומדים בכלל בתי הספר. לשם השוואה, בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. (צילום: מור שקיפי־לאטי)

על רקע זה נכנס לאחרונה לתפקיד ראש אגף החינוך ישראל שלו (40), לאחר שניהל את כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע) במשך חמש שנים וחולל מהפכה של ממש. לדבריו, הבשורה היא בחינוך המותאם לעתיד, המדבר בשפה טכנולוגית, שמשתף הורים בתהליכי החינוך ומדגיש את מה שחשוב להם, ושפועל להביא לצמיחה טבעית מגן לבית ספר לחטיבה ולתיכון. "הסוד טמון באנשים", הוא אומר, "יותר שעות פרטניות לילד, יותר חוגים מאתגרים והרבה יותר פעילות קהילתית בשילוב ההורים".

לדבריו, קצב גידול העיר הוא האתגר המרכזי. "אין אצלנו מחסור במורים", הוא מוסיף, "ואלו שמגיעים נבחרים בפינצטה. חריש תיבנה ממורים ברמה גבוהה במיוחד. האנשים כאן עובדים סביב החינוך ונשארים בתקופת הקיץ עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ 80% מעובדי הרשות עסוקים רק בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם".

שלו מדגיש כי קליטה של תלמידים חדשים כה רבים היא תופעה ייחודית לחריש. "אני מאמין שאנחנו עושים זאת בהצלחה", הוא מסכם.

מ"מ תלמי רון – שכונת אבני חן (כיתות א'-ו')

מ"מ חדש – נפתח ב־1.9.19 בשכונת החורש (כיתות א'-ו')

ממ"ד תלמי הדר – שכונת אבני חן (כיתות א'-ו')

ממ"ד תורני כנפי רוח – שכונת החורש (כיתות א'-ו')

ממ"ח בנות מעיין האמונה – שכונת החורש (כיתות א'-ח')

ממ"ח בנים תורת חיים – שכונת החורש (כיתות א'-ח')

חט"ב מ"מ צומחת אתגרי העתיד – שכונת החורש (כיתות ז'-ט') – משתי כיתות אשתקד קפצה לשבע כיתות השנה