עובדים על זה
הבנייה המואצת, התשתיות המתקדמות וקצב הגידול המהיר של תושבי חריש לא עולים בקנה אחד עם המחסור בתעסוקה. עופר פטרסבורג יצא בעקבות התוכניות לעשור הקרוב, שמתחילות בהקמת רובע חדש עם 1,430 דירות ולמעלה מ־330 אלף מ' מסחר, ממשיכות בתוכנית להקמת פארק הייטק, ומסתיימות בתכנון למיליון מ"ר של תשתיות תעסוקה
את מגדלי המשרדים וקריית התעסוקה בחריש אפשר בשלב זה רק לדמיין. העיר החדשה - שתוכננה לראשונה ככזו מאז שנות ה־80 במדינה שבה הוחלט לא להקים ערים חדשות - פספסה במשך שנים את ייעודה: קצב הבנייה המסחרר אינו כולל כמעט שטחים מניבים, אלא בעיקר מגורים.
הבשורה המשמחת היא שנמצא סוף סוף פתרון. רק לאחרונה קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלטה מהותית, המשנה את כללי המשחק בחריש: הקמת רובע חדש, המקודם על ידי משרד הבינוי והשיכון על שטח הרחבה וכולל 1,430 יחידות דיור וכן למעלה מ־330 אלף מטר תעסוקה, שיהיו נדבך חשוב בחיזוק הכלכלה העירונית ויצירת מקומות עבודה בעיר.
השדרה הראשית של חריש היא דווקא דוגמה טובה לתכנון אורבני מתקדם בישראל: בנייני מגורים מעל חנויות ועסקים, רחובות רחבים עם תשתיות תת־קרקעיות, שבילי אופניים, שבילי הליכה ושדרה רחבה לרכבת קלה בעתיד – עם ראייה ארוכת טווח להפוך את העיר לחכמה.
קרבה לטבע וליער
חריש היא העיר הראשונה שמוקמת מאז ייסוד מודיעין לפני כ־22 שנה, וגם היא נוסדה ביוזמה ובניהול של משרד השיכון, שמנסה כעת ליישם בה עקרונות של תכנון עירוני מתקדם.
אבל איפה יעבדו 100 אלף תושבי העיר החדשה? מצוקת התעסוקה מדירה שינה מתושביה החדשים של חריש. חני אוברשטיין (47), נשואה + 1, למשל, עברה לכאן עם משפחתה לפני כשנתיים וחצי, לדירה מרווחת בפרויקט של חברת אשדר: "נכון להיום בחריש והסביבה אין מספיק אפשרויות תעסוקה, והקושי מורגש יותר אצל מי שאינו נייד ברכב. מלבד זאת, לא פשוט לגור בחריש ולעבוד באזורים מרוחקים, כי אין עדיין מענה מספק בתחום התחבורה הציבורית. בעלי עובד בחברת הייטק בעיר רחובות, ואני עבדתי עד לאחרונה בחברת הייטק ברעננה. הגענו למסקנה שעדיף שרק אחד מאיתנו יעבוד רחוק, וכיום אני מחפשת עבודה באזור מגוריי".
הרעיון המרכזי ברובע התעסוקה החדש ההולך ומתפתח הוא להגיע לעבודה בלי פקקים, ברגל או באופניים. התוכנית כוללת מרכיבים תכנוניים מתקדמים ובהם עירוב שימושים של מגורים, מסחר ותעסוקה תוך הקפדה על איכות החיים של תושבי הרובע. כמו כן התקיימה חשיבה תכנונית קפדנית, הכוללת שימוש נרחב ואיכותי של שירותי תחבורה ציבורית.
בין היתר, הושם דגש על תכנון קישוריות מהרובע החדש אל שטחים ירוקים ואיכותיים המצויים בצמידות למגורים, כמו תל זאבים המפורסם, ומבטיחים לתושבים קרבה לטבע ולשטחי יער בטווח הליכה קצר בד בבד עם קיום חיים עירוניים תוססים.
התוכנית החדשה הוכנה על ידי משרד "קורין אדריכלים" בהשראה סקנדינבית, ביוזמה ובהנחיה של האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון אדריכלית ורד סולומון־ממן. "הרובע החדש מתוכנן כרובע עירוני מעורב שימושים, המעודד הליכה ושימוש בתחבורה לא ממונעת, כמו קורקינטים ואופניים, כי הוא שטוח מאוד ביחס לגבעות של חריש", היא אומרת. "הרובע, שכולל מקומות תעסוקה רבים, יהיה כמו לגור ליד תל אביב בלי הפקקים".
סולומון מספרת שלאחרונה חזרה עם צוות המשרד מכנס בינלאומי באוסלו, נורבגיה, שעסק בעתיד הערים בעולם, URBAN FUTURE, וסיירה בשכונות חדשות שמוקמות שם לפי אותו עיקרון של מגורים לצד משרדי תעסוקה ומסחר מתחת לבתים וברחבי השכונה.
ומדוע לא חשבו על כך מראש, בדומה למדינות סקנדינביה? בישראל, כמו בישראל, בגלל התכנון הלקוי של חריש – בתחילה כעיר חרדית ל־20 אלף תושבים ואחר כך כעיר חדשה בישראל הפתוחה לכל תושביה - לא תוכנן אזור התעסוקה כחלק מהעיר עצמה.
בתוכנית המיתאר של חריש, שאושרה ב־2009 בוועדה של מחוז חיפה - לא הוקצה אזור תעסוקה לעיר, שתוכננה במקור לאוכלוסייה החרדית. אולם כיוון שתוכננו בה שטחי ציבור רבים, התאפשר לצופף את מרכז העיר.
התיכנון נעשה בדיעבד, לאחר שמבקר המדינה כבר התריע כי העיר החדשה עתידה לסבול מגירעון בשל היעדר אזורי תעסוקה. בין השאר, התריע המבקר מפורשות: "בשל העובדה שלא תוכננו בחריש מפעלי תעשייה או בנייני משרדים בהיקף ניכר, צפויים מרבית תושביה למצוא את פרנסתם מחוץ ליישוב".
העיר חייבת נדל"ן מניב
רק בשנים האחרונות הבינו סוף סוף שאזורי תעסוקה רבים מוקמים באזורים עירוניים, ובמסגרת התוכניות להתחדשות עירונית יש לשלב בהם מגורים. השינוי בתפיסה ובתכנון מאפשר שילוב בין אזורי תעסוקה, מסחר, פנאי ומגורים גם יחד. שר האוצר היוצא משה כחלון אף הצהיר במהלך כהונתו: "אעדיף, בכל עיר, לאשר אזור תעסוקה לפני מגורים".
"העיר החדשה חייבת נדל"ן מניב, כי מלכתחילה לא תכננו אותה נכון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת צ'מנסקי בן שחר ושות' לייעוץ כלכלי. "היינו מצפים שפה, על הצומת של כביש 65 וכביש 6, יקימו אזור תעשייה שישרת את כל המרחב הצפוני עוד לפני שבונים בתים".
יצוין, כי בסמוך לחריש פועלים כבר היום מספר מתחמי תעסוקה הומי אדם בולטים ומצליחים במרחק נסיעה קצר של עד 20 דקות. בראש ובראשונה שני אזורי תעשייה מרכזיים ומוכרים - פארק התעשייה קיסריה - שהינו מהגדולים והמתקדמים בישראל ומתפרס על שטח של כ־3,500 דונם, ופארק תעשייה יקנעם, המכונה "עמק הסיליקון של הצפון" ומאכלס חברות מובילות בתחום ההייטק והמדע.
עוד בנגישות גבוהה: פארק תעשייה עמק חפר, הממוקם על כביש 4, משתרע על שטח של כ־700 דונם ומועסקים בו כ־3,000 עובדים; פארק תעשיות שח"ק - יוזמה משותפת של המועצות שומרון וקציר־חריש, הממוקם מזרחית לחריש. השטח הכולל שהוקצה לפארק משתרע על 8,000 דונם, מהם כ־3,000 דונם לתעשייה. ובקרוב, בסמוך לתחנת הרכבת בחדרה, מתוכנן גם פארק תעשייה "אגרובנק" בהיקף של כ־450,000 מ"ר.
בחריש עצמה קבוצת MORE השקיעה 76.5 מיליון שקל בפתיחת קניון על שטח של כ־10,000 מ"ר ובתמהיל מגוון של חנויות ועסקים, המשמשים מוקד תעסוקתי לא מבוטל.
כך או כך, המעבר אל חריש מלכתחילה אינו פשוט. מי שמעורב בה מימיה הראשונים הוא איש הנדל"ן עו"ד נדב בריח, שאומר: "מהלך של מעבר לעיר חדשה, ובעיקר עיר שמיקומה הגיאוגרפי רחוק מערים ומיישובים אחרים, הוא קשה ומורכב מבחינה פסיכולוגית. הנטייה הטבעית של אנשים היא לעבור בתוך אותה עיר או לעיר סמוכה, מוכרת ומבוססת או ליישוב שיש להם זיקה משפחתית אליו. לכן מעבר אל חריש, עיר חדשה הנמצאת בתנופת בנייה, אכלוס והקמה, אינו מובן מאליו".
עם זאת, נתונים שפרסמה הלמ"ס בדו"ח הרשויות המקומיות (סיכום עד 2017) מראים, כי חריש ניצבת בראש רשימת הרשויות המקומיות עם גידול אוכלוסייה של 160% לעומת השנה הקודמת.
מלון, מכללה ורכבת
דבר אחד ברור כבר היום - אם חריש רוצה להצליח למשוך אליה אוכלוסייה צעירה ואיכותית, להגביר ביקושים ולקיים את ההבטחה שלה כעיר חזקה וראויה - עליה לפנות תחילה לפלח מסוים באוכלוסייה שנמצא בנקודת זמן של קבלת החלטות, ומעבר כזה בא בחשבון מבחינתו. פלח כזה הוא המשפחות הצעירות עם ילדים, שנקודת הזמן שלפני כניסת ילדי המשפחה למערכת החינוך היא, מבחינת ההורים, הזדמנות לתת להם את הטוב ביותר. מלבד הבטחה למערכת חינוך איכותית ומגוונת, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמניעים משפחות צעירות לעבור מעיר אחת לשנייה, ובפרט לעיר חדשה, הוא נושא התעסוקה.
הצפי הוא שב־2020 העיר תמנה כ־30 אלף תושבים, והיא צפויה להכפיל את עצמה בכל שנה בשנים הקרובות. כדי שזה יתממש, צריכים בחריש להמשיך ולהשקיע, ואף בחוסר פרופורציה ביחס לערים מבוססות, בשיפור ובקידום מוקדי התעסוקה בעיר.
"קברניטי עיריית חריש הבינו שאחת הדרכים להפוך את חריש למרכז אזורי שמושך אליו תושבים ומבקרים היא לייצר מרכז עסקים ראשי (מע"ר) שיכלול מסחר, משרדים ומבני תעשייה", אומר אסף יעקב, מנהל המכירות הארצי בחברת אשדר מקבוצת אשטרום. "המאמצים מתמקדים כעת בלהקצות לכך שטח מתאים. קשה לדעת מה יהיה פה בעשור הקרוב, כי כל הזמן התוכניות משתנות, אך כבר היום יש דיבור על מלון, מכללה ואפילו רכבל עתידי שיוביל למרכז העיר".
נאור כהן, מנהל המכירות של פרויקט דמרי בחריש מחברת י.ח. דמרי, מוסיף: "חריש צפויה להפוך למטרופולין אזורי. נראה יותר ויותר תושבים מהיישובים בסביבה שיבואו לערוך בה קניות וליהנות מהשירותים הקיימים, כמו המתנ"ס, האמפי־פארק העתידי ועוד. כמו כן צפויה להיבנות שכונת מעוף, שתשלב מגורים ופארק הייטק ותמשוך אנשי הייטק ותעשייה מהסביבה כולה".
בכל מקרה הפתרון חייב להיות מיידי, ויש לקצר את ההמתנה לאזור תעסוקה עתידי, גדול ככל שיהיה. עיריית חריש פועלת כבר היום לעידוד הכלכלה המקומית והעסקים הקטנים בתחומה באופן יצירתי למדי. "התפיסה האורבנית של חריש היא עירוב שימושים – לשלב אזורי מגורים עם מרכזים מסחריים", אומר ראש המועצה יצחק קשת. ובעירייה, מתברר, יש רכזות תעסוקה שמסייעות לתושבים המחפשים עבודה בכתיבת קורות חיים, בהכנה לראיונות עבודה וכדומה. כמו כן נפתח לאחרונה HUB קליקה - חלל עבודה גדול עם משרדים אישיים, אופן־ספייס, חדרי ישיבות, מטבח מאובזר ושירותי סיוע עסקי ליזמים צעירים.
ומה בעתיד? יש הליכי תכנון למיליון מ"ר של תשתיות תעסוקה. הבקשה כבר הוגשה לוועדה הגיאוגרפית לגבולות, ומערכת הבחירות עיכבה את תהליך האישור של שר הפנים.
"בעשור הקרוב אנו צפויים לפתוח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה כמשרדים, חללי עבודה ומפעלים, כולל תעשייה מתקדמת ותעשייה מסורתית של מתקנים לוגיסטיים. יש עשרות יזמים שהביעו נכונות כתובה להקים מפעלים לסוגיהם, והשמיים הם הגבול", מסכם קשת.
לפנייה לכתב/ת 
