מחכים לחזור הביתה: הגלות של שחטאר דונייצק
קבוצתו של מנור סולומון, שתתמודד הערב (22:00) מול מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות, לא משחקת באצטדיונה הביתי מאז שפרצה מלחמת האזרחים באוקראינה. כיצד היא סובלת מיחס מנוכר בארצה, איך מתמודדים הזרים שלה עם הפחד ובאיזו שפה משוחח הישראלי עם מאמנו
- נאפולי הפתיעה את ליברפול
- תיקו 1:1 לאינטר עם סלביה פראג
- אחרי ההפסד: קלופ כועס על השופטים הגרמנים
- המחליף של דאבור משגע את אירופה
מנור סולומון, הטאלנט בן ה-20 שנרכש ממכבי פתח תקווה ב-6 מיליון יורו, נמצא כבר חצי שנה באוקראינה והשתלב נהדר. אבל שום דבר ממה שעבר עד עכשיו לא יהיה דומה לחווייה שמצפה לו הערב (22:00), כאשר שחטאר תארח את אלופת אנגליה מנצ'סטר סיטי – קבוצה שהתעניינה בו בעבר – במחזור הפתיחה של ליגת האלופות.
המשחק יתקיים באיצטדיון מטאליסט בחארקוב, עיר הנמצאת במרחק של כ-300 ק"מ מדונייצק. זה הבית של שחטאר מאז ינואר 2017. למעשה מאז חודש מאי 2014 שחטאר לא שיחקה באיצטדיון הביתי שלה, דונבאס ארנה.
סולומון וכמעט כל יתר חבריו לקבוצה, לפחות אלו שהצטרפו לשחטאר בחמש השנים האחרונות, מעולם לא ביקרו בדונייצק. הם גרים ומתאמנים בקייב, בירת אוקראינה, וטסים פעם בשבועיים למשחקי ה"בית" בחארקוב.
הכל התחיל בפברואר 2014 במה שנקרא "המהפכה הכתומה". הפגנות אלימות בערים הגדולות של אוקראינה ובעיקר בבירה קייב הביאו להפלתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ', שהיה בן בריתו של ולדימיר פוטין.
רוסיה הודיעה בתגובה כי אינה מכירה בממשלה החדשה שנבחרה בקייב וכבשה את חצי האי קרים שבדרום. במזרח אוקראינה, בחבל דונבאס הסמוך לגבול הרוסי, איזור שבו מרבית האזרחים הם ממוצא רוסי, החלה התנגדות עזה לממשלה החדשה. בערים המרכזיות של דונבאס, דונייצק ולוחנסק, הכריזו המורדים על התנתקות מאוקראינה והקמת מדינה חדשה – DPR (הרפובליקה העממית של דונייצק).
למעט רוסיה אף מדינה אחרת בעולם לא הכירה כמובן במדינת המורדים החדשה, ואוקראינה פתחה במלחמה כדי להחזיר לעצמה את השליטה בחבל דונבאס. הבעיה הייתה שכוחות המורדים, שקיבלו סיוע מאסיבי מרוסיה, לא מיהרו להרים ידיים.
חמש שנים מאז פרוץ הקרבות נמנו כבר 13 אלף הרוגים. ההערכות הן שכמעט שני מיליון אנשים הפכו לפליטים, עזבו את בתיהם ועברו מערבה, לאיזורים השקטים יותר של אוקראינה. נכון שבתקופה האחרונה כבר אין הפגזות כבדות וקרבות קשים כפי שהיו בתחילת הסכסוך, אולם המלחמה לא הסתיימה ופתרון מדיני לא נראה באופק.
ובתווך נמצאת שחטאר דונייצק, קבוצת הדגל של מחוז דונבאס, מקור הגאווה העיקרי של אנשי האיזור, הקבוצה הראשונה מאוקראינה העצמאית שזכתה בגביע אירופי – גביע אופ"א ב-2009.
בתקופה הקומוניסטית, כאשר אוקראינה הייתה חלק מבריה"מ, שחטאר נחשבה לקבוצה קטנה וזוטרה. דינמו קייב האדירה של ולרי לובנובסקי זכתה לתמיכת המפלגה והייתה הבסיס לנבחרת בריה"מ שהגיעה לגמר יורו 1988. אולם לאחר שאוקראינה זכתה לעצמאות, המצב השתנה. המצב הכלכלי במדינה היה איום ונורא ומקורות המימון של דינמו קייב התייבשו. זו הייתה ההזדמנות של שחטאר דונייצק לעלות על המפה.
באוקטובר 1995 נהרג נשיא שחטאר, אחאט בראגין, בפיגוע התאבדות באיצטדיון של הקבוצה. בראגין היה איש העולם התחתון ונרצח על רקע עסקיו המפוקפקים.
את מקומו של בראגין בראש המועדון נטל המיליארדר רינאט אחמטוב, האיש העשיר ביותר באוקראינה. אחמטוב, שהיה אז רק בן 30, נמצא היום במקום ה-272 ברשימת עשירי תבל והונו האישי מוערך ב-6.4 מיליארד דולר. הוא השקיע הרבה כסף במועדון, הקים אקדמיית נוער מפוארת ובעיקר החל לייבא מאמנים ושחקנים זרים.
ב-2002 מונה המאמן הזר הראשון, האיטלקי נביו סקאלה. חצי שנה לאחר מכן שחטאר זכתה באליפות הראשונה שלה. איגור פטרוב, הקפטן דאז, סיפר: "סקאלה הביא לקבוצה משהו שלא היה שם קודם, את האמונה שאפשר לנצח את דינמו קייב. וברור, מאוד עזר לנו שהנשיא רק התעשר יותר ויותר".
ב-2004 הגיע מאמן זר חדש, הרומני מירצ'ה לוצ'סקו, ואיתו שחטאר טסה קדימה. הוא היה זה שדחף לרכוש שחקנים ברזילאים צעירים ומוכשרים. מאז ועד עתה זה הקלף המנצח של שחטאר: לקנות בכסף קטן יחסית את הברזילאים שיתרמו את תרומתם הגדולה, יתפתחו, יתקדמו ויביאו הישגים – ואז למכור אותם בכסף גדול לקבוצות ממערב אירופה.
הברזילאי הראשון שהגיע לשחטאר היה החלוץ ברנדאו. הוא הגיע ב-2002, שיחק בקבוצה 6 שנים וכבש 91 שערים. ההגעה שלו הייתה מקרית, לא חלק משיטה, אבל הוא היה זה שנתן את ההשראה ללכת בכל הכוח על שחקני קישור והתקפה מוכשרים וטכניים מברזיל.
כששחטאר של לוצ'סקו ניצחה את ורדר ברמן בגמר גביע אופ"א ב-2009 באיסטנבול, כל חמשת השחקנים הקדמיים שלה היו ברזילאים: הקשרים פרננדיניו, וויליאן ואילסיניו והחלוצים ז'אדסון ולואיס אדריאנו. כל החמישה הגיעו אליה בגילאי 19 עד 22 כשהיו אלמונים מוחלטים. ארבעה מהם הפכו לשחקני נבחרת ברזיל ושניים לכוכבים של ממש, וויליאן ופרננדיניו. וויליאן, היום בצ'לסי, רשם כבר 69 הופעות בנבחרת ולפרננדיניו ממנצ'סטר סיטי יש 53 הופעות בסלסאו.
פרננדיניו שיחק 8 עונות בשחטאר לפני שנמכר לסיטי ב-34 מיליון ליש"ט. וויליאן שיחק 6 עונות באוקראינה לפני שנחת בצ'לסי שרכשה אותו ב-30 מיליון פאונד.
בשלב הזה שחטאר הפכה לקבוצה מספר אחת באוקראינה. ב-15 העונות האחרונות שחטאר זכתה באליפות 11 פעמים. דינמו קייב הסתפקה בארבעה תארים בלבד.
הנשיא אחמטוב החליט שהגיע הזמן לבנות לקבוצתו האהובה איצטדיון חדש ומפואר בעלות של יותר מחצי מיליארד דולר. הדונבאס ארנה נחנך ב-2009 עם הופעה של ביונסה. במהלך יורו 2012 שהתקיים באוקראינה ובפולין אירח האיצטדיון חמישה משחקים, כולל חצי הגמר שבו ספרד ניצחה את פורטוגל בפנדלים.
ואז החלה המלחמה, כשדונייצק נמצאת במוקד, סובלת מהפצצות יומיומיות ומעוצר כללי בלילות. בקיץ 2014 נהרסו כמה מהיציעים באיצטדיון כתוצאה מפגיעת טילים. היה ברור שאי אפשר להמשיך לשחק בו. המועדון מיהר להעביר את כל השחקנים, ובעיקר את הברזילאים המפוחדים, לבירה קייב, 750 ק"מ מערבה, הרחק מאיזורי הקרבות. משחקי הבית הועברו לעיר לבוב.
ואז החלה בעיה חדשה. לבוב נמצאת במערב המדינה, באיזור מאוד לאומני-אוקראיני. בלבוב לא אוהבים את אנשי דונייצק, "הרוסים". כאשר ב-2017 התבקשו כל 18 קבוצות הליגה באוקראינה ללבוש חולצות עם כיתוב המביע תמיכה בותיקי המלחמה, היחידה שסירבה לעשות זאת הייתה שחטאר.
המועדון לא הביע תמיכה במורדים, אבל גם לא יצא נגדם. בכל זאת, אלו האנשים שלהם. באיזורים הלאומניים יותר של אוקראינה, בעיקר בחלק המערבי, זה נתפס כמעט כבגידה במולדת.
הבוגד
ירוסלב רקיצקי, הבלם הוותיק ששיחק 10 שנים במדי שחטאר ובנבחרת אוקראינה, שידוע כמי שתומך במורדים בדונבאס, נשאל פעמים רבות מדוע הוא מסרב לשיר את ההמנון במשחקי הנבחרת.
בינואר השנה רקיצקי עבר לזניט סנט פטרבורג הרוסית ומאותו רגע הוכרז כ"בוגד" בחלקים רבים של אוקראינה. הסיבה? הספונסר של זניט זו חברת הגז הרוסית הלאומית "גאזפרום", אשר הפסיקה לספק גז לאוקראינה מאז תחילת המשבר. מאז שעבר לשחק ברוסיה, רקיצקי לא זומן לנבחרת אוקראינה, וברור שלא על רקע מקצועי.
כששחטאר שיחקה בלבוב הגיעו מעט מאוד צופים למשחקים. המקומיים שנאו את שחטאר ואת מי שהיא מייצגת והאווירה במשחקים הייתה מדכאת. בינואר 2017 החליט אחמטוב להעביר את משחקי ה"בית" לחארקוב, עיר פחות לאומנית, קרובה יותר גאוגרפית לדונייצק ולא פחות חשוב, חיים בה כ-200 אלף פליטים שברחו מחבל דונבאס ורבים מהם אוהדים מושבעים של שחטאר.
אנטון איבנוב, מנכ"ל מטאליסט חארקוב, המועדון שמארח באיצטדיונו את שחטאר, אומר: "המטרה שלנו לתת להם להרגיש בבית, אבל אף אחד לא שוכח שהם אורחים שלנו. אנחנו לא מתייחסים אליהם כאל קבוצת פליטים. המלחמה הזו פרצה לחיים של כולנו, אבל אנחנו עדיין אומה אחת. אנחנו שמחים ששחטאר משחקת כאן כי היא מביאה לעיר שלנו את ליגת האלופות".
ראשי שחטאר דונייצק מייחלים ליום בו יוכלו לחזור ולשחק בעיר שלהם, באיצטדיון שלהם - שהפך במהלך שנות המלחמה למחסן ענק שבו אוחסנו משלוחי סיוע לנזקקים בדונייצק. אבל היום הזה לא נראה באופק. אופ"א אוסרת על שחטאר לשחק בדונייצק שכן מבחינתה זהו איזור מלחמה מסוכן. ברור גם שאף קבוצה יריבה בליגת האלופות לא תסכים להגיע לעיר במצב הנוכחי.
בקבוצה עצמה כבר התרגלו למצב המוזר והמיוחד. שחטאר פתחה את העונה באוקראינה באופן מושלם וניצחה בכל 7 משחקי הליגה הראשונים. הפער מהמקום השני הוא כבר 7 נקודות. למשחקי הליגה באיצטדיון בחארקוב מגיע קהל צנוע יחסית, אבל למשחק ביום רביעי בערב מול מנצ'סטר סיטי האיצטדיון אמור להיות כמעט מלא, כלומר כ-40 אלף צופים. רובם כאמור חיים בחארקוב, אבל אלפים רבים יעשו את הדרך הלא קצרה מדונייצק כדי לראות את קבוצתם האהובה.
המושבה הברזילאית
וכמיטב המסורת גם העונה שחטאר דונייצק היא קבוצה אוקראינית-ברזילאית. לא פחות מ-12 משחקני הסגל של המאמן הפורטוגלי החדש לואיס קסטרו הם ברזילאים - כולל שניים שהתאזרחו באוקראינה, מארלוס וז'וניור מוראס. כמובן, כדי שישחקו במדי נבחרת אוקראינה.
חוץ מהברזילאים והאוקראינים יש בסגל רק שני שחקנים ממדינות אחרות, הבלם הגאורגי דאביט חוצ'ולבה, ומנור סולומון. אגב, האימונים מתנהלים בפורטוגזית, שפת האם של המאמן ומרבית שחקני ההרכב, כאשר היתר נעזרים במתורגמן לרוסית. סולומון? הוא כבר מפטפט פורטוגזית לא רע בכלל.
אחרי שבעונה שעברה שחטאר לא הצליחה להעפיל לשלב הנוק אאוט, העונה מאמינים בקבוצה שיצליחו במשימה. מנצ'סטר סיטי כמובן פייבוריטית להעפיל מהמקום הראשון בבית, אבל דינמו זאגרב ואטלאנטה הן יריבות ששחטאר יכולה וצריכה לעבור.
אבל מעבר למשחקים המרתקים שצפויים למנור סולומון בחודשים הקרובים בליגת האלופות, ולחלומות על הצלחה מול הקבוצות הטובות באירופה, אוהדי שחטאר גם מפנטזים על היום בו יוכלו לחזור הביתה. לדונייצק. לדונבאס ארנה. כרגע זה נראה כמו חלום רחוק. מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
