יום שבתון בבחירות: מי חייב לעבוד ולמי זה הכי משתלם?
יום הבחירות מוגדר כיום שבתון, אבל חלק גדול מהעובדים דווקא יגיעו לעבודה. את מי המעסיק יכול לחייב לעבוד, מה מגיע למי שעובד ולמה מי שנקרא למילואים מפסיד? מדריך
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
>> כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet
עובד ביום הבחירות? דע את זכויותיך
קח לך מפלגה שתבנה לך בית: הבטחות הבחירות בתחום הדיור
מיסים, שכר מינימום וסיסמאות: כך המפלגות מתכוונות לפתור את הגירעון
מי זכאי ליום שבתון?
עו"ד תמר גולן שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד מ. פירון ושות', מפרטת כי כל השכירים במשק זכאים ליום שבתון ביום הבחירות, מבלי שינוכה להם על כך יום חופש, וזאת כדי שיוכלו לממש את זכותם להצביע בבחירות לכנסת. זאת למעט עובדי שירותים ציבוריים, שוועדת הבחירות המרכזית קבעה כי יפעלו כסדרם, ושנדרשים להתייצב לעבודה.
האם העובדים זכאים לשכר בעבור יום השבתון?
עובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, זכאי לקבל ביום השבתון את השכר הרגיל שהיה משתכר עבור יום זה, ללא הבדל בין עובד שעתי לעובד חודשי.
אילו עובדים מוחרגים מיום השבתון?
בין השירותים שיעבדו כסדרם כלולים ועדת הבחירות המרכזית, שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק, בתי קפה, קיוסקים ומסעדות, מפעלים, תיאטראות, בתי קולנוע, תחנות דלק, בתי חולים (במתכונת שבת/חג), עיתונות רדיו וטלוויזיה, ובתי מלון. עובדים אלו נדרשים להתייצב לעבודה כרגיל, אך המעסיקים חייבים בכל מקרה לאפשר להם לצאת להצביע במהלך יום העבודה.
האם המעסיק יכול להכריח את העובדים לעבוד ביום הבחירות?
אם לא מדובר בעובדי השירותים שנקבע כי יעבדו כסדרם, התשובה לכך שלילית. עם זאת גולן מפרטת כי החוק מאפשר להציע לעובדים לעבוד ביום הבחירות ולעשות זאת בהסכמתם, כשבכל מקרה יש לאפשר להם להצביע.
האם עבודה ביום הבחירות מזכה בתוספת שכר?
החוק אינו קובע תגמול מיוחד כלשהו על עבודה ביום הבחירות. אמנם, עו״ד נטלי קמחי שותפה בנ. פינברג ושות׳, מציינת כי פסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה כן קבעה כי מי שעובד ביום זה זכאי לגמול מיוחד, אבל היא אינה אחידה באשר לגובה התגמול שיש לשלם.
"בפסקי דין משנים עברו נקבע כי עובד שהועסק בפועל ביום הבחירות יהיה זכאי לתשלום השווה ליום עבודה במנוחה השבועית, ובמצטבר 150% לפחות משכרו הרגיל של העובד", היא מסבירה. "לעומת זאת, בפסיקות מאוחרות יותר מהשנים האחרונות נקבע, כי עובד שהועסק בפועל ביום הבחירות יהיה זכאי לתמורה מכוח סעיף 136 לחוק הבחירות, קרי השכר שהיה משתכר אילולא שבת, והן לשכר בגין העבודה בפועל, כלומר במצטבר 200% משכרו הרגיל".
אם כן מה גובה התגמול לו זכאי העובד בפועל? קמחי משיבה כי הגמול עבור שעות נוספות ביום הבחירות ישולם בהתאם לאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, כך שערך השעה הרגילה לצורך חישוב שעות נוספות יעמוד על 200%, ולכן עבור השעות התשיעית והעשירית הזכאות תעמוד על 225%; ועבור השעה האחת עשרה - 250%".
קמחי מוסיפה כי במידה שקיים הסכם קיבוצי או צו הרחבה לנושא התגמול ביום הבחירות, הם אלו שיקבעו. לגבי עובדים המועסקים בשירות המדינה, נקבע כי הם זכאים לקבל חופשה של שעה אחת תמורת כל שעה שבה נדרשו לעבוד במהלך יום הבחירות. גובה התגמול תלוי גם אופן שבו נהג המעסיק במערכו בחירות קודמות, באופן שעשוי ליצור נוהג מחייב.
מה אורכו של יום השבתון?
אורך יום השבתון אינו מוגדר בחוק, אולם קמחי מציינת כי הפרשנות הרווחת, הנתמכת בעמדת משרד העבודה והרווחה, היא שזמן השבתון הוא זמן ההצבעה שבמהלכו פתוחות הקלפיות, בין 7:00 ל-22:00. "לטעמי, אם עובד מועסק במשמרת שאינה חופפת את שעות הפעילות של הקלפיות, הוא אינו זכאי ליום השבתון או לתשלום כפול, אם כי אין פסיקה מפורשת לעניין זה", היא מוסיפה.
מה התגמול שיקבל מי שנקרא לשירות מילואים ביום הבחירות?
קמחי: "עובד המשרת במילואים ביום הבחירות לא זכאי לתשלום בתעריף של 200%, בדומה למי שמשרת במילואים ביום שבת או ביום חג ואינו זכאי לתשלום בשיעור של 150%. יובהר כי שאלה זו אינה במישור היחסים שבין העובד למעסיק, שכן התשלום לעובד בגין ימי המילואים מבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי, ונתונה לשיקול דעת המחוקק".
האם מותר למעסיק לשאול אותי למי אני מצביע?
קמחי משיבה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות עובד או מועמד לעבודה מחמת השקפתו הפוליטית או השתייכותו המפלגתית, וכי חוק הבחירות לכנסת קובע עונש מאסר או קנס למי שמבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או ימנע מלהצביע בעד רשימה מסוימת, וכן למי שמפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה במטרה ללחוץ עליו להצביע באופן מסוים.
"עם זאת", היא מוסיפה, "יש לזכור שבמדינתנו יש חילופי דעות בעניינים פוליטיים באופן יומיומי ולא כל שאלה תמימה של מעסיק בנוגע לכוונות ההצבעה של עובדו, שלא במסגרת ראיון עבודה, יש בה בהכרח משום פגיעה בעובד. יתכן והיא תחשב במסגרת חילופי הדברים הבריאים שבין הבריות".
