מה זה באמת אומר חמישה כוכבי בטיחות

בשיתוף ynet רכב חדש

מזל טוב. הגעתם אל אולם התצוגה של יבואן הרכב. איש המכירות מתקדם בכיוונכם בתנועת מלקחיים מתוזמנת היטב ואתם שואלים במבוכה מסוימת את השאלה הראשונה:"תגיד, זה אוטו בטוח?". איש המכירות מסביר שכן כי יש לו דירוג ישראלי מצוין, ואתם ממשיכים ומקשים:"כן...אבל איך הוא - בעולם?". איש המכירות מסביר לכם שהרכב קיבל שלושה כוכבים במבחני הריסוק האחרונים ושזה מצוין במיוחד לנוכח העובדה שבמבחן הישראלי - הקפדני - הוא קיבל ציון גבוה. אה... יש מצב שזה ממש ממש לא נכון. אז איך יודעים האם המכונית שלנו בטוחה?

ובכן, הדרך הטובה ביותר היא להסתמך על מבחני הבטיחות שעורכים ארגוני הבטיחות הגדולים ביותר בעולם ואנחנו ממוקדים כרגע באיגוד הבטיחות שנחשב לסמכות העליונה, לפחות בכל מה שקשור בבחינה של מכוניות שמשווקות באירופה: לארגון קוראים EuroNCAP והוא ממוקם בבריסל, בלגיה.

EuroNCAP בוחן מדי שנה עשרות מכוניות במבחני ריסוק והציונים של כל המכוניות האלה מפורסמים באתר האינטרנט של הארגון. אבל לפני שנצלול לשיטה שלפיה הסיווג של בטיחות המכוניות ניתן, חשוב לציין: לא כל מה שנמכר באירופה עם שבע כריות אוויר, בקרת בלימה אקטיבית ועוד כל מיני צ'ופרים בטיחותיים, נמכר כך גם בישראל. לפעמים מכונית שנבחנת על-ידי EuroNCAP בבריסל וזוכה לציון מלא ומצוין של חמישה כוכבים, משווקת בישראל באבזור חסר, למשל ללא בלימה אקטיבית, ואז הציון שניתן באירופה לא רלוונטי.

עוד הערת אגב: יש גם שיטה למדידת בטיחות ישראלית, אך שיטה זו אינה מבוססת על מבחני ריסוק אלא רק על האבזור הבטיחותי שמותקן ברכב, ויתרה מזאת: הניקוד הישראלי מתייחס למערכות בטיחות מקומיות, כלומר כאלה שמסתפקות בצפצופים. האם מדובר בשיטת בדיקה אמינה למרות שמעולם לא רוסק אפילו רכב אחד כדי לבדוק? כמו שאומרים, הנושא לשיקולכם.

אז אנחנו חוזרים למבחן הריסוק של EuroNCAP, הבוחן את המכוניות שמשתתפות בו במספר מבדקי ריסוק אמיתיים שמדמים תאונה. יש לנו מבחן ריסוק חזיתי, שבו המכונית מוטחת בקיר וחזיתה נהרסת. מעבר לכך יש לנו גם מבחן ריסוק צידי, מה שבארגון מכנים Sidepole. המבחן עצמו בודק לא רק כיצד נפגעו הבובות של מי שיושב כביכול מקדימה, אלא גם כיצד נפגעו בובות של ילדים במושב האחורי.

בנוסף, המבחן בודק גם האם יש לנו את אפקט "צליפת השוט, שנגרם לצוואר הנוסעים. יש רכבים שזכו במבחן הריסוק של EuroNCAP בציוני ריסוק גבוהים ומצוינים, החל בסקודה קאמיק הקטן שנבחן ממש לאחרונה וכלה במאזדה 3 החדשה. אך יש רכבים שלא ממש הצטיינו, למשל ג'יפ רנגלר, סוזוקי ג'ימני ופורד מוסטאנג.

תעשיית הרכב העולמית מתקדמת כל הזמן. מבחינתנו זה אומר שמכוניות שבעבר יכלו לזכות בציון מלא ונאה של חמישה כוכבים, לא יכולות לזכות בו כיום אם אין בהן מערכות בטיחות מסוימות. למשל: בשנים האחרונות קבע EuroNCAP כי ציוני בטיחות גבוהים ומלאים יינתנו רק למכוניות שמצוידות במערכות בטיחות אקטיביות מקוריות (בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב אקטיבית, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד), וכך ניתן למצוא מכוניות שציון הבטיחות שלהן נחלק לשניים: עם מערכות בטיחות אקטיביות המקנות ציון גבוה, וללא המערכות הללו.

במהלך השנים הקרובות צפוי הארגון אף לשכלל את המבחנים אפילו יותר, ולהציג מערכות בטיחות חדשות. ובינתיים מה שחשוב: כאשר מגיעים לאולם התצוגה יש לבחור במכונית שבאמת תשמור על בטיחותנו באמצעים בטובים ביותר שעומדים לרשותנו. כשאתם בוחרים בליסינג פרטי תפעולי אתם מקבלית את דור המכוניות החדיש ביותר. אתם בוחרים את הדגם ואת רמת האיבזור שלו. וגם אם הדגם המצוייד יותר, והבטוח יותר, יהיה יותר יקר - הדלתא בהפרשי התשלום החודשיים תהיה זעומה. האם אפשר לשים תג מחיר לבטיחות ולחיים שלכם?