הקלפים הגרועים של נתניהו
הגוש שהצטמק, השימוע המתקרב והווטו המתרחב - לראש הממשלה כבר אין כמעט עם מה לשחק. בינתיים הוא צופה בישראל דוהרת למשבר שלטוני חמור
מי שהחזיק במטה הקסמים נראה שנותר בלי שפנים לשלוף. אבל זה לא אומר שהוא לא מנסה בכל כוחו. ועם הכוח הזה, כמעט שנה מצויה מדינת ישראל בכאוס פוליטי, דוהרת לעבר משבר שלטוני חמור כנראה בהרבה מזה שאנחנו רואים עכשיו, ושלא ברור עדיין לאן הוא עוד עלול להתגלגל.
בעולם העסקים בדרך כלל רצוי להיות זה שמדבר שני. בפוליטיקה, קריטי כנראה להיות זה שמדבר ראשון. ונתניהו דיבר ראשון. אבל סיבך את הכל עוד יותר. בניסיון להשתלט על האירועים הפוליטיים ולדחוק את גנץ לעמדה של סרבן ועקשן.
למרות הניסיון הזה, יש רק דרך אחת להסתכל על האירוע - נתניהו לא רוצה ממשלת אחדות. הוא רוצה לצרף את גנץ לגוש ימין-חרדים וזה מה שמסבך את התמונה המורכבת ממילא, ומעלה את השאלה אם נתניהו חותר למערכת בחירות שלישית.
בשונה מהפעם הקודמת, אף אחד לא יפזר את הכנסת. זו כבר לא כנסת מופתעת, המומה, שחבריה יכניסו את ראשם פעם נוספת אל מתחת לגרדום מבחירה. מה כן יכול להיות? תסריט בהחלט ריאלי הוא ששני המועמדים יקבלו כל אחד בתורו את המנדט להרכיב ממשלה ולא יצליחו. ברירת המחדל אז - מערכת בחירות שלישית. וזה ממש לא מדע בידיוני.
נתניהו, אומרים מי שמשוחחים איתו, לא מרגיש עכשיו כמי שהפסיד את הבחירות. הוא מרגיש שקרתה פה תקלה נקודתית שאפשר וצריך לתקן אותה. אלא שגם אם יחתור לכך, הוא מכניס את עצמו למלכוד גדול יותר. כבר עכשיו הקלפים שבידו גרועים לאין שיעור מאלה שהיו לו בסיבוב הקודם באפריל.
זה מתחיל ממתמטיקה פשוטה. נתניהו רשם הישג כשגיבש רוב לפיזור הכנסת ה-21 נגד כל היגיון מצד הח"כים. ההישג התברר די במהרה כניצחון פירוס. הוא עשה זאת אז עם 60 מנדטים, ועוד אחרי שבדרך לא מעט שחקנים מימין בזבזו קולות יקרים (בנט ושקד ופייגלין, שהיו שווים יחד כמעט שבעה מנדטים וקולותיהם לא נספרו כי נותרו מתחת לאחוד החסימה).
בסיבוב הנוכחי - בלי בזבוז קולות משמעותי ועם מקסימום זהירות מאובדן קולות חשובים - סיים הגוש עם 55 מנדטים. נתניהו איבד חמישה מנדטים יקרים כשכל שחקני הגוש נכנסו לכנסת למעט בן גביר. זה תמרור אזהרה עבור גוש הימין, אולי אפילו אמירה מפורשת של הבוחרים שמאסו במתרחש.
אבל לא רק ההקטנה הדרמטית של הגוש הופכת את הקלפים ביד של נתניהו לחלשים. גם העובדה שהוא כבר רגל אחת בתוך השימוע בתיקיו הפליליים, ואם יגרור למערכת בחירות שלישית יהיה המועמד היחיד בתולדות המדינה שעומד לבחירה עם כתב אישום. במצב כזה, ברור שהווטו עליו רק ילך ויתרחב והחסינות שכל כך חלם עליה כבר לא על הפרק.
אז איך בכל זאת נשמר עדיין השקט בצמרת הליכוד, שיושבת וצופה בנתניהו מתקשה להביא שלטון פעם שנייה ברציפות?
במערכת הפוליטית יש מי שנזכרו השבוע באמירה של ראש הממשלה המנוח אריק שרון. "אל תתעסקו עם נתניהו, הוא כבר יפגע בעצמו לבד", נהג לומר. במסגרת ההסבר הזה, בליכוד סבורים כולם שנתניהו דוהר ממילא לדרך ללא מוצא. אף אחד לא רוצה להיות מואשם בכך שהפריע לו.
מתי כן יתחילו ניצני המרד? כפי שאומרים בשיחות סגורות לא מעט בכירים בליכוד, נקודת הזמן המסומנת היא היום שבו יקבל את המנדט להרכיב ממשלה וייכשל שוב. אז גם תחלחל ההבנה במפלגה שהליכוד מאבד שלטון בגלל נתניהו ולא מביא שלטון בזכות נתניהו. ההבנה הזו תייצר פה סדר חדש.
לפנייה לכתב/ת 
