יש בחירות בישראל, הרשתות החברתיות בוערות, לכולם יש הרבה יותר מדעה אחת לגבי כל אחת ואחד מהמועמדים. אני נדהם מחילופי המילים בין אנשים שלעיתים מלווים בביטוים של שנאה עזה, דבר שמטריד אותי וגורם לי לתחושה לא נוחה.

בוודאי כולם יסכימו איתי שבעולם הגיוני יכולה להיות יותר מדעה אחת, נכון? ואם זה ברור שכן, תהיתי מדוע חלקים מאיתנו בוחרים להגיב למי שאינו חושב כמוני בצורה שכזאת.

זה מרגיש לי קצת עצוב שכך בוחרים להתבטא וחבל שאני לא שם בשביל להשפיע. יחד עם זאת התנחמתי בעובדה שכן הייתי בבחירות הקודמות, הרי לא באמת תיארתי לעצמי שבתוך שלושה חודשים יהיו עוד בחירות.

מה שאני אוהב בישראל, זה שביום בחירות כולם בחופש. לאות הזדהות עם המשפחה והחברים בישראל, החלטתי שגם אני לוקח לעצמי כמה ימים של חופש וטס למיאמי לבקר חברים.

הטיסה יוצאת מניוארק ולמרות השנים הרבות שאני כאן, עדיין אינני מכיר את השדה הזה ודרכי הגישה אליו. בפעם האחרונה שיצאתי ממנו רכב מיוחד אסף אותי, והגעתי לטיסה שלי בלי שום עיכוב.

היום, צריך להסתמך על תחבורה ציבורית ובחרתי לצאת מוקדם, לא הופתעתי כאשר הסתבר שיש תקלה ברכבות. "כל הכבוד" שמעתי את הקול הפנימי מריע לי על ההחלטה לצאת מוקדם, את המשך הדרך אני כנראה אצטרך לעשות באוטובוס.

התנחמתי במחשבה שיש לי עוד קצת יותר משעה עד להמראה. אני מאמין שיהיה בסדר ואצליח להגיע. כמו בחוקי מרפי, שערי השמים נפתחו וגשם עז החל לרדת. כל תנועת המכוניות והאוטובוסים נעצרה.

עמדנו במקום, "את הטיסה הזאת אתה לא תספיק", הודיע לי נהג האוטובוס, כשניסיתי לברר תוך כמה זמן נגיע.

בחרתי להתמקד במחשבה אחרת, יהיה בסדר ונצליח להגיע בזמן אמרתי לעצמי, התרווחתי לי בכיסא והייתי רגוע. כמו כבאורח פלא הפקק השתחרר, הגעתי לשדה לדלפק הבידוק דקות לפני שהטיסה נסגרה. "שיחקת אותה" שמעתי את הקול הפנימי שלי בפעם השנייה בשעה האחרונה.

כשהייתי על המטוס, חשבתי על מה עזר לי להישאר רגוע ובטוח שאני אגיע לטיסה?

כנראה שהסוד קשור בכמה גורמים שאני מפעיל כמעט באופן אוטומטי ולכן זה עובד לי.

הדבר הראשון קשור לפוקוס. במה אני בוחר להתמקד. שימו לב- הדגש הוא על הבחירה שלי, אפשר להתמקד במה שלא עובד ובמה שלא יצליח. כשבוחרים בזה, מה שקורה ברוב המקרים הוא שהאנרגיה תזרום לכיוון הזה ובאורח מדהים גם התוצאות יהיו בהתאם, כלומר במה שבחרנו להתמקד. אתם וודאי מכירים את זה שאנחנו אומרים לעצמנו "בטוח שלא תהיה חניה ובטוח שיהיו פקקים" ואז מה שקורה כמעט תמיד זה שאין חניה ויש פקקים. לכן כדאי ומומלץ להתמקד במה שתלוי בי, במקרה כזה אולי לצאת מוקדם ולדעת שלא משנה מה, אני אצליח להגיע והדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר. זה הרבה יותר ממחשבה חיובית, זה פוקוס.

הדבר השני קשור לאיזו משמעות אני בוחר או בוחרת לתת לסיטואציה או למצב שנוצר, במילים אחרות מה אני בוחר, להיות אחראי או קורבן.

אדם קורבני בדרך כלל בוחר להאשים את כולם, כולל את עצמו במצב שנוצר. הוא במצב של אדישות ולא יעשה שום דבר על מנת לשנות את המצב. בהרבה מקרים הוא פשוט ישב ויחכה ויקווה שמשהו יקרה. הוא יתמקד בבעיות ולא במציאת פתרונות. זה מצב של אפס אנרגיה ותקיעות.

מאידך, יש את האדם האחראי, שלא מתמקד באשמה או אשמים אלא תמיד בודק איך אפשר למצוא פתרון. המיקוד שלו הוא כאן ועכשיו. הוא לא מחכה שמשהו יקרה, הוא פועל שהדבר יקרה. במילים אחרות הוא לא מחכה שהיום יבוא, הוא מביא את היום. המעבר בין להיות קורבן לאחראי הוא עניין של בחירה וקורה כהרף עין. רבים מכירים מצבים שבו אנשים שהיו נתונים במצב קורבני זמן רב מחליטים בשנייה, "זהו לא עוד. אני לא ממשיך עם המצב הנוכחי", ובוחרים לשנות.

הדבר השלישי קשור מה אני בוחר לעשות עם המצב שנוצר? אי אפשר להתעלם מכך שבעולם שלנו שינויים קורים בקצב מטורף, אתה יכול לצאת מהבית אחרי שבדקת שהרכבות עובדות כרגיל והטיסה אמורה לצאת בזמן ואז בעודך בדרך וממש לפני שהגעת הכל משתבש או שפתאום אתה באמצע נהיגה מנווט ואין אינטרנט ואתה מגיע לשום מקום. מה עושים במצב כזה?

צריך לעשות הבחנה בין דברים שהם בשליטה שלנו ודברים שאינם בשליטה שלנו. לכן, אין ולא כדאי להתמקד בניסיון למציאת פתרונות או להשקיע אנרגיה לדאגה ממצבים מהסוג הזה, כי אין מה לעשות, זה לא בשליטה שלנו.

עדיף להתמקד במה שכן בשליטתנו ולבחור למצוא פתרונות. יחד עם זאת, קורה יותר מפעם שגם במקרים מעין אלו, אני לא מצליח לקבל את התוצאה שרציתי. זכרו - זה חלק מתוך תהליך.

גם אם לא קיבלתי את התוצאה, צריך להמשיך לנסות. זה בונה נחישות להצליח ויכול להתרחש רק כשלא קיבלתי את התוצאה ואני מנסה שוב ושוב עד להצלחה.

נדרשת האמונה ביכולת שלי להצליח ולהגיע למטרות שלי, גם לא הצלחתי בפעם הראשונה או השנייה או העשירית.

כדאי לי בכל סיטואציה לבחור להתמקד במה שיכול לקרב אותי לתוצאה. כדאי לי לבחור משמעות שיכולה לקדם אותי לתוצאה שאני מבקש להשיג ולא שום משמעות אחרת, בסופו של יום, המשמעות שאני בוחר לתת היא המשמעות שתתקיים. כדאי לי לבחור להתמקד בדברים שבשליטה שלי, גם אם לא קיבלתי את התוצאה הרצויה.

זכרו, לא תמיד הכל מצליח מהפעם הראשונה או השנייה. הצלחה היא תהליך ולא אירוע חד פעמי. לכן עלינו לקבל באהבה את הבחירה של העם גם אם היא לא בדיוק הבחירה שלנו, מציע שתבחרו לתת לזה את משמעות שתשרת אתכם.

שלמות זה מבחירה