העיר שמכורה לבינגו
לא רק בבתי אבות: גלזגו היא "בירת הבינגו" העולמית, והאהבה למשחק עוברת מדור לדור: "זה חלק מה-DNA שלנו". בעיר פועלים 14 מועדוני בינגו, וגם הצעירים עוקבים אחרי הכרזת המספרים - עם אלכוהול ומלכות דראג
ברוב הערבים בשבוע אפשר למצוא את מרגרט פישר במועדון הבינגו הקבוע שלה. היא מקפידה ללכת אליו כבר כמעט 25 שנה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"כל החברות שלי משחקות, לא באמת יצא לי לדבר עם מישהו שבכלל לא היה באולם בינגו", אומרת פישר בת ה-70. היא גרה בגלזגו, "בירת הבינגו" העולמית. "אני לא מהמרת אבל אני אוהבת בינגו. את האווירה ואת האדרנלין שיש בזמן משחק. את פוגשת חברות, את נהנית וזה מעסיק אותך".
פישר מספרת שפעם היא הצליחה לזכות באלפיים פאונד. בדרך כלל אפשר לזכות באלף פאונד לכל היותר בהגרלות בימי ראשון, ובכמחצית מהסכום באמצע השבוע. בניגוד לשאר ענפי ההימורים, בבינגו יש רוב נשי. לפי מיילס בארון, ראש איגוד הבינגו, היחס הוא 20:80 לטובת הנשים.
בערים בבריטניה ובמיוחד בגלזגו, העיר הגדולה בסקוטלנד, בינגו נחשב למשחק של מעמד הפועלים שעובר מדור לדור. "אמא שלי הלכה עם סבתא שלה. כשהייתי גדולה מספיק היא אמרה לי 'את באה לבינגו'", מספרת ניקול קרולי, בת 22, במועדון בינגו בעיר. "מאז זה כבש אותי".
ראשיתו של משחק המזל, ככל הנראה, במאה ה-16 באיטליה. במאות השנים שחלפו מאז הגיע הבינגו לארצות השכנות באירופה. שיא הפופולאריות שלו בבריטניה הייתה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. מאז חלה דעיכה, אך הוא המשיך להיות פופולארי בכמה ערים – בייחוד בגלזגו.
לפחות 14 מועדוני בינגו עדיין פעילים בעיר הגדולה בסקוטלנד ובפרבריה, יותר מבכל מקום אחר בבריטניה. ראש איגוד הבינגו מציין שבשנות התשעים המספר היה כפול, אך היקף התחרויות היה קטן יותר. המקומיים אומרים שהסיבה להצלחת המשחק בגלזגו היא האופי החברותי והשמח של תושבי העיר.
"אנחנו די שמחים לומר שהם המציאו את זה, אבל זה שייך לנו", אומר פול מקגלינצ'י, שמנהל מועדון בינגו של 1,500 חברים – הגדול ביותר בבריטניה. "אין ספק לגבי זה: גלזגו אוהבת בינגו", הוא מוסיף, בשעה שכ-500 שחקנים, בעיקר נשים מבוגרות, עוקבים במתח אחרי הכרזת המספרים. מק'גלינצ'י אומר שגם ב-2019 הבינגו הוא "חלק מה-DNA" של גלזגו.
ברחבי העיר פועלים גם מועדוני בינגו שרחוקים מהתדמית המשעממת והזקנה של המשחק. באחד המועדונים האלה נערכים ערבי בינגו עם קהל צעיר בהרבה מהממוצע.
"אני הולך להשתכר ולנסות לזכות בכסף!", מכריז סטיבן וורד, בן 26 שמגיע עם חבריו ל"בינגו של בונגו" – ליין שהתחיל בליברפול ב-2015 ומאז רשם הצלחה נאה גם בערים אחרות בבריטניה וברחבי העולם. בגלזגו הוא פופולארי במיוחד ומוכר מדי שבוע 700 כרטיסים.
את ערבי "הבינגו של בונגו" מלווה מוזיקת מועדונים, אלכוהול מוגש לשולחנות ומלכות דראג מכריזות על המספרים הזוכים. "אנחנו עושים את ערבי הבינגו בכל הממלכה, אבל בהחלט מצפים להגיע לגלזגו", אומר המנחה, ריץ' קלי בן ה-33, שגם משמש כדי.ג'יי. "אתה יודע שכאן הקהל הולך להיות ממש בעניין".
לפנייה לכתב/ת 
