סיבוב בחירות שלישי יביא אסון כלכלי
החולשה הכלכלית העולמית מחדדת את הצורך בממשלה יציבה, שבעזרת מדיניות פיסקלית ורפורמות מבניות תחזיר את אמון העסקים ותעודד השקעות. היגררות לסיבוב בחירות שלישי תחזיר את המשק כמה שנים לאחור. פרשנות
המשק הישראלי, אף שמצבו טוב יותר מזה של שאר הכלכלות המפותחות, לא יוכל לשגשג בעולם שנקלע להאטה חריפה. ארה"ב ואירופה הן שני הלקוחות העיקריים שלו, ומהוות יעד לכ-56% מיצוא הסחורות הישראלי. כאשר בוחנים את הדרכים למנוע משבר כלכלי אפשרי, מתבהרת הדחיפות בכינונה של ממשלה יציבה ורחבה. רק ממשלה כזו עשויה להשיב את אמון העסקים ולעודד השקעות. זאת על ידי התוויית מדיניות פיסקלית (תקציבית) וביצוע רפורמות מבניות עמוקות ובניית תשתיות לאומיות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נגמרה התחמושת: הכלכלה לא תעמוד בעוד בחירות
נבחרתם? לטיפולכם: האתגרים הכלכליים שמחכים לחברי הכנסת
לפני שאתם מגיעים לקלפי: המספרים שמאחורי בחירות 2019
מבחינת ישראל, אחד מהממצאים המעניינים בסקירה הכלכלית של ה-OECD נוגע לבריטניה: במקרה של ברקזיט ללא הסכם היא תאבד כ-0.5 נקודות אחוז מהתוצר בשל מה שהכלכלנים מכנים "אי ודאות", כלומר היעדר ודאות בנוגע לאירועים פוליטיים גורם לאובדן תוצר של ממש. "אנו שומעים לא מעט על אי ודאות לאחרונה. הסביבה העסקית זקוקה לוודאות כדי לבצע השקעות לטווח הארוך במפעלים או בציוד או בתוכנה. היא חייבת לדעת שהביקושים יהיו שם", השכיל להסביר נגיד הפד ג'רום פאוול את חשיבותה של היציבות והוודאות להתפתחות בריאה של משק.
גם ברור שאין שום אפשרות לגבש תקציב ולתקצב תשתיות פיזיות חדשות, כגון תחבורה ציבורית, כבישים ותחנות כוח, ללא ממשלה או כנסת. כך גם בנוגע לרפורמות מבניות רציניות במשק, כגון העלאת גיל הפרישה לנשים.
המצב השלטוני בישראל בעייתי מאוד מבחינה כלכלית. בשלב זה עדיין לא ברור אם תהיה ממשלה, מי ירכיב אותה, מי יעמוד בראשה, ואם תהיה מערכת בחירות שלישית ברצף - אפשרות שאינה רק מיותרת ובלתי נחוצה פוליטית, אלא היא לא פחות מאסון כלכלי לישראל. סיבוב שלישי של בחירות ישליך לפח שנה כלכלית נוספת (התקציב יידחה לסוף 2020), ויבטיח שלא יתממש אף אחד מהצעדים האפשריים להתמודד עם האטה.
ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו, שספג תבוסה מביכה וגורלו כבר אינו תלוי בו אלא ברשויות, מבין היטב את המשמעויות הכלכליות של סיבוב בחירות שלישי. אלא שנראה כי הוא מרוכז בעיקר בעתידו הפוליטי והאישי. בדומה לנירון קיסר בשנותיו האחרונות, הוא מוכן לשרוף את רומא כדי להתאים אותה לצרכיו ולרצונותיו. שאר השחקנים הפוליטיים חייבים לעצור את הטירוף הזה שעלול להחזיר את המשק כמה שנים אחורה.
לפנייה לכתב/ת 
