למה צעירי השכונות ממשיכים לכוון נמוך?

שמי יוסף כהן (33), גדלתי בבת ים במשפחה אוהבת ותומכת. כנער תוך כדי הלימודים בתיכון, עבדתי במלצרות, בפיצרייה ובלילה גם כסדרן בתחנת מוניות. אחרי שירות במשמר הגבול, שימשתי כרכז נוער באור יהודה. המציאות החברתית והאישית הן שהניעו אותי לעסוק בעבודה עם בני נוער. בין היתר, הייתי מנחה קבוצות מנהיגות, מדריך שטח ורכז מועדון הנוער.

את העבודה עם בני נוער התחלתי מתוך הרצון להחזיר. זכרתי שכנער קיבלתי ממדריכי נוער לא מעט תובנות לחיים שסייעו לי לצמוח, ורציתי שנערים ונערות נוספים יקבלו את מה שאני קיבלתי.

הפעם הראשונה בה נפל לי האסימון לגבי הפערים בין שכבות שונות בחברה בישראל, כמו שהם באמת מתקיימים, הגיעה בעקבות העבודה עם בני הנוער. זה לא שלא הייתי ער לסטיגמות וגזענות עוד קודם, אבל שם הפערים נחשפו ללא מסכות וללא מנגנוני הגנה.

לא רוצים להיות "הערסים מאור יהודה"

הדרכתי חבורה מדהימה של נערים ונערות מאור יהודה שליווינו את התפתחותם וצמיחתם וכשהגענו עמם לראשונה למפגש עם בני נוער מרשויות שכנות, הם פשוט סירבו להיכנס. כשניסיתי להבין מדוע, הם ענו שהם מתביישים, הם פוחדים שיקראו להם "הערסים מאור יהודה". עוד יותר ציער אותי לגלות כמה שהם צדקו.

"פגשתי צעירים וצעירות מוכשרים, חכמים, עם כל כך הרבה פוטנציאל שכיוונו נמוך משמעותית מהמקום שאליו הם ראויים ויכולים להגיע"

המילה הגזענית והנוראית הזו נאמרה מספר פעמים ברגע שנכנסנו לחדר. כמה הייתי גאה בהם כשהם הוכיחו לכולם שהם הכי טובים. במהלך עבודתי באור יהודה ובהמשך בקריית מלאכי כמנהל מרכז הצעירים, פגשתי צעירים וצעירות מוכשרים, חכמים, עם כל כך הרבה פוטנציאל שכיוונו נמוך משמעותית מהמקום שאליו הם ראויים ויכולים להגיע.

תהיתי פעמים רבות על הסיבות. קראתי המון, שוחחתי עם אותם צעירות וצעירים, התייעצתי עם אנשי מקצוע והבנתי מספר דברים - ההוויה החברתית שמספרת לנו שאנחנו לא יכולים, בנוסף למחסור במודלים סביבתיים קרובים. המפגש האישי והחברתי שלנו עם עצמנו בפרסומות, בסדרות, בסרטים ובהצגות באופן נלעג, מערכות החינוך הפחות טובות וההזדמנויות המעטות מהוות חלק עיקרי מהסיבות לחוסר מימוש הפוטנציאל שלנו.

את העוול הזה אנחנו מחפשים לנצח באמצעות "צעירים בשכונה" - תכנית חדשה של משרד הבינוי והשיכון המופעלת באמצעות רשת "חינוך עתיד". מטרת התוכנית היא לסייע לצעירות וצעירים משכונות שיקום לקדם את עצמם בתחומי ההשכלה הגבוהה והקריירה, תוך מיצוי היכולות האישיות שלהם וחיבור זהותי תרבותי למקורות, שבמשך עשרות שנים סיפרו לנו עליהם בעיקר דברים שלילים.

מתן כלים ופרישת הזדמנויות בתחומים שונים

התכנית, שתופעל ב-18 ישובים בתקציב של שישה מיליון שקלים, תפעל לכך שהצעירים יכירו ויתחברו עם צעירים נוספים בשכונה, יתרמו וישקיעו בקידומה באמצעות סיוע לנוער, קשישים ולקהילה כולה, למען צמצום פערים חברתיים. התכנית שמה דגש על שכבת הגיל שבין 18-35. טיפול בפערים החברתיים דרך שכבת גיל זו תוביל לצמצמם בהדרגה לאורך זמן, ולשינוי עצום בשכונה, ברשות המקומית ובחברה הישראלית כולה.

"השאיפה שלי היא שעוד צעירים מהפריפריה שמרגישים את הניכור והניתוק מהאקדמיה יצליחו גם הם"

אני שייך לדור הראשון במשפחה שרכש השכלה גבוהה. לאוניברסיטה הגעתי לראשונה בגלל נהלי משרד החינוך שחייבו אותי להשלים תואר ראשון בכדי לכהן בתפקיד אליו נבחרתי. בתחילת הדרך נרשמתי רק לשני קורסים, כדי שיהיה רשום שאני סטודנט ובכך אעמוד בנהלים. אבל היה לי מזל גדול, ופגשתי מישהי שלא ויתרה עליי ודאגה שארשם לתכנית רצינית לתואר ראשון. משם, הדרך לסיום תואר שני בהצלחה גדולה נראתה קצרה יותר.

בהתחלה המסגרת הזו הרגישה לי כה רחוקה ומנוכרת, הרגשתי לא שייך והתפללתי כל יום שיקרה נס כמו זכייה בלוטו כדי שלא אהיה חייב להיות חלק מזה, אבל התמיכה והחיזוקים שקיבלי מאשתי ומגורמי מקצוע הובילו לכך שלא וויתרתי. השאיפה שלי היא שעוד צעירים מהפריפריה שמרגישים את הניכור והניתוק מהאקדמיה יצליחו גם הם. הרצון שלי להוביל לשינוי חברתי אמיתי הוא זה שמוביל אותי להמשיך לעסוק בטובת קהילת הצעירים באמצעות התפקיד בו אני מכהן היום.

צמצום הפערים החברתיים בישראל אינו טמון רק באיכות חיים נקודתית או בטשטוש ההבדל בין מקום מגורים אחד לאחר. צמצום הפערים בחברה הישראלית בטווח הארוך גם לא יגיע רק משיפור נקודתי במצבן של אוכלוסיות מוחלשות באמצעות מענקים חד פעמיים או קצבאות. לכל אלה יש חשיבות גדולה לחיי היום יום, אך הם לבדם לא יעלימו את הבעיות.

צמצום הפערים טמון במתן כלים ופרישת הזדמנויות בתחומים שונים לצעירים וצעירות שלא נולדו למקום, משפחה ורקע שיכולים לספק להם אמצעים, הזדמנויות ופתיחת דלתות לטובת הפיתוח האישי שלהם.

אני מאמין בכל ליבי שאם רק ניתן לאנשים הזדמנות אמיתית ורצינית לקדם את עצמם ואת הקהילה בה הם חיים, הם ייקחו אותה בשתי ידיים. כאבא לנעם, עמית ואופק, חשוב לי לקדם חברה בה לכל אחד ואחת יש הזדמנות ראויה לצמוח ולפרוח בחייהם.

• יוסף כהן, מנהל את תכנית "צעירים בשכונה" מטעם משרד הבינוי והשיכון, אגף שיקום שכונות, הפועלת באמצעות ובשותפות חל"צ "עתיד - רשת חינוך ובתי ספר".
•  התכנית תושק ביום שלישי 24.9 באירוע במרכז הצעירים באשדוד.