סרטן ריאה: לבחור את הטיפול הנכון לכל חולה
בניגוד לעבר, לחולים בסרטן ריאה יש אפשרויות טיפול מגוונות ויעילות. כדי להגדיל את הסיכוי לבחור את הטיפול הנכון ביותר יש לבחון מספר משתנים שלהם חשיבות מכרעת בקבלת ההחלטה, כמו למשל, שלבי המחלה, אפיון הגידול ויעילות הטיפול
בשיתוף אסטרהזניקה
הטיפול בסרטן הריאה עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. עם זאת, הטיפול הטוב ביותר למחלה היה ונותר - הימנעות מעישון. איך שלא נבחן את הדברים, הגורם העיקרי למחלה זו הוא עישון. הרוב המוחלט של החולים היו בעברם או עדיין מעשנים כבדים - עישון שנמשך על פני שנים מסב נזק משמעותי ומצטבר לריאות וכלי הנשימה. הפסקת עישון בכל שלב יכולה למנוע את התפתחות הסרטן, ויש להשקיע משאבים בחינוך למניעת עישון כבר מגיל צעיר.
בשנים האחרונות אנו עדים גם ל"כוכב חדש" הצובר פופולאריות - הסיגריה האלקטרונית. חשוב להדגיש שגם אם היא אינה מפיצה ריח ועשן, היא עדיין מכילה ניקוטין וחומרים קרצינוגניים הנשאפים לריאות וגורמים להן נזק זהה לזה של סיגריה רגילה. חלק קטן מהחולים חולה בסרטן ריאה בשל חשיפה ממושכת לחומרים מסרטנים (אסבסט, גז ראדון ועוד) ואצל חלק נוסף המחלה פרצה ללא סיבה ידועה, שהתפתחה ללא קשר לעישון בהכרח.
בניגוד לעבר, לחולים בסרטן ריאה יש אפשרויות טיפול מגוונות ויעילות, ואנו כמטפלים מנסים לבחור לכל חולה את הטיפול שמתאים לו. כדי להגדיל את הסיכוי לבחור את הטיפול הנכון ביותר יש לבחון מספר משתנים שלהם חשיבות מכרעת בקבלת ההחלטה:
שלב המחלה ואפיון גנומי מדויק של הגידול
נהוג לחלק את שלבי המחלה לארבעה שלבים:אבחון סרטן ריאה בשלבי מחלה מוקדמים (המוגדרים שלב 1 ו-2), בהם המחלה טרם התפשטה מחוץ לריאה, מאפשר במקרים רבים לבצע ניתוח במטרה לרפא את החולה. זאת כמובן החלופה הטיפולית המועדפת, אך לצערנו, בהיעדר תסמינים ברורים המחלה מתגלה לרוב בשלבים מתקדמים ולא נתיחים.
חלק מהחולים מתאימים לניתוח גם בשלב 3 של המחלה, שלב בו המחלה נוכחת באופן משמעותי בריאה ובדרך כלל מערבת את בלוטות הלימפה, אך לא בהכרח פלשה מחוץ להן. מעורבות בלוטות הלימפה במיצר הינו מצב שאינו מאפשר ניתוח בדרך כלל. כיום, גם בשלב זה של המחלה קיימים חידושים ואפשרויות הטיפול כוללות טיפולי כימותרפיה, קרינה ואימונותרפיה מתוך מטרה לנסות ולרפא את החולה.
כאמור, מרבית החולים מאובחנים בשלב 4 של המחלה, כלומר לאחר שהיא הספיקה להתפשט לאיברים נוספים בגוף או לריאה הנוספת. בשלב זה נדרש לאפיין את הגידול ולנסות לאתר שינויים גנומיים (מוטציות) שאיתורן יסייע בבחירת טיפול מותאם אישית לחולה. היצע הטיפולים בשלב זה מגוון מאי פעם, וכולל טיפולי כימותרפיה, קרינה, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים.
המטרה המרכזית בבדיקה הגנומית היא למפות את "תעודת הזהות" של הגידול ולאתר בעיקר את נוכחותן של אחת מהמוטציות שלהן קיימים טיפולים מותווים ויעילים שאושרו לשימוש ברשויות בריאות ברחבי העולם. בנוסף, קיימות היום בדיקות ריצוף גנטי המרצפות מאות גנים שונים והן עשויות לסייע במידע נוסף במידת הצורך.
לרוב, איתור מוטציה לה קיימות אפשרויות טיפול, תוביל לבחירת של טיפול ביולוגי לחולה. הטיפולים הביולוגיים מותאמים לעכב רצפטור ספציפי בגן מסוים ועל כן למי שקיימת אצלו מוטציה באותה הגן סביר שסיכויי התגובה שלו לטיפול ישתפרו עם טיפול מכוון מטרה זהה. הבדיקות השונות יכולות ללמד אותנו גם על מאפיינים נוספים הקיימים בגידול אשר ביטוי מוגבר שלהם עשוי לנבא על סיכויי תגובה טובה יותר לטיפולי אימונותרפיה, טיפולים אשר מפעילים את מערכת החיסון לזהות את התא הסרטני כאויב ולתקוף אותו.
יעילות ובטיחות הטיפול
בבחירת הטיפול האופטימלי לכל חולה, הרופא גם משתמש במידע הקליני הקיים ברחבי העולם אודות אותו תכשיר. טיפולים מאושרים לשימוש בישראל וברחבי העולם נדרשים להציג מספר מחקרים שבחנו את יעילותה של התרופה ולא פחות חשוב גם את בטיחותה.
הפרמטר החשוב ביותר במחקרים של טיפולים ביולוגיים או אימונותרפיים הוא הוכחה קלינית מובהקת סטטיסטית של יכולתה של תרופה מסוימת לתרום להארכה משמעותית של חיי המטופלים. כיום אפשר לחיות עם סרטן ריאה גם שנים רבות וישנם חולים שמגיבים באופן מרשים לטיפול וחיים לצד המחלה כמעט כמו מחלה כרונית. היות והטיפול בשלב המתקדם של המחלה, שלב 4, אינו מכוון ריפוי אלא מכוון הארכת חיים, למחקרים שהוכיחו השפעה משמעותית על הארכת חיי המטופלים יש משקל רב בכל החלטה טיפולית.
פרמטר חשוב נוסף הוא המידע המחקרי שישנו על תרופה לפעול גם באזורים רחוקים בגוף אליהם הגיע המחלה. לדוגמה, אצל חלק מחולי סרטן הריאה בשלב 4 יש גם עדות למחלה במוח. לא כל הטיפולים חודרים את מחסום הדם-מוח האנושי ומסוגלים להשפיע שם ועל כן, עדות לגרורות מוחיות מחייבת התייחסות של הרופא בבחירת הטיפול המתאים והמידע המחקרי אודות יעילותו גם באזור מאתגר לטיפול שכזה.
לצד הצורך לבחור לכל מטופל, כבר בבחירה הטיפולית הראשונה עבורו את הטיפול היעיל ביותר שמתאים לו, ישנה חשיבות גם למידע והניסיון שהצטבר במחקרים אודות בטיחות התרופה.
המטרה המרכזית של כל רופא היא בראש ובראשונה לא להזיק לחולה ולטפל בו באופן שיאפשר לו לשמור על איכות חיים טובה ככל שניתן. לצורך כך אנו אומדים את מצבו התפקודי של החולה כדי לקחת בחשבון בנקודת הזמן בה אנו נדרשים להתאים לו טיפול גם את הערכתנו למידת הסבילות שלו לטיפול, האם החולה נמצא במצב תפקודי גבוה או נמוך והאם הוא כבר סובל מתסמינים מסוימים שיש לקחת אותם בחשבון ולפעול על מנת לשפרם.
שמירה על איכות חייו של המטופל והארכת חיים הם פרמטר חשוב ומרגש הן בעבור החולים והן בעבורנו כמטפלים. לראות חולה שבעבר ידענו כי זמנו קצוב שהיום מצליח לחוות עוד ועוד חוויות ולהמשיך להיות פעיל וחיוני, או חולה שסבל מכאבים קשים החוזר לאיתנו – זהו ניצחון חשוב בהתמודדות עם המחלה.
גם אחרי שבחרנו לכל חולה את הטיפול המתאים עבורו, קיים פרמטר משמעותי להצלחה שחייבים להזכיר. ההיענות לטיפול, ההתמדה ונטילת הטיפול על-פי הוראות הרופא. מסתבר שגם כשמדובר בטיפולים למחלות מסכנות חיים כמו סרטן, קורה שמפספסים, שוכחים או נוטלים לא נכון את הטיפול. הדבר מקבל משנה תוקף בעידן של טיפולים פומיים הניתנים מדי יום בבית המטופל.
במסגרת פרויקט חדש וייחודי בארץ במרכז הרפואי מאיר אנו משלבים ייעוץ ניסיוני רוקחי לחולים הכולל הכוונה מתאימה לאופן נטילת התרופה, ייעוץ בדבר שילוב או התנגשות של הטיפול עם תרופות אחרות שהחולה נוטל ועוד. בנוסף, החולים מזומנים למעקב אחת לחודש על מנת לוודא שההיענות לטיפול מתבצעת ונשמרת לאורך זמן ושהחולה נמצא במגמת שיפור.
הכותבת היא מומחית בתחום סרטן הריאה במכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר
בשיתוף אסטרהזניקה
לפנייה לכתב/ת 
