שאלה שעדיף לא לשאול ילד להורים גרושים
תקופת החגים היא סוגיה רגישה אצל ילדים להורים גרושים שחושבים על ההורה שנשאר לבד. איך בכל זאת אפשר להפוך את הימים האלו לקצת יותר נעימים לכולם? 9 המלצות שיעזרו לילדים וגם להורים
את אחת השאלות הפופולריות בתקופה הזאת של השנה אני זורקת בלי לחשוב, כוחו של הרגל - "איפה אתה בחג?" אבל התשובה של יאיר - "איך אני שונא את השאלה הזאת", גורמת לי רגע לעצור ולחשב מסלול שיחה מחדש. "לא סובל את החגים", הוא מחזיר לי. "כאב ראש אחד גדול. אצל מי השנה - אמא או אבא? כל פעם מחדש בא לי לברוח מפה, כי לא משנה לאן אני הולך אני חושב על ההורה שנשאר לבד".
יאיר, בן 23, עם וותק של 12 שנה של ליהטוט בין שני בתים חושף בפני את מערכת היחסים המורכבת שלו עם המותג הבלתי מעורער של ספטמבר, "החגים". שלא תטעו, הוא ממש לא לבד. המילה "חגים" שמגיעה בנשימה אחת עם אחדות משפחתית, קירבה וחום מעמתת ילדים להורים גרושים עם חוויית אובדן המשפחה הגרעינית. חגים זה זיכרונות טובים ורעים כאחד, דיסוננס של פסק זמן וחופש, מהולים דאגה ורגשות אשם.
המידע הזה הוא חיוני עבור הורים גרושים, בני זוגם ובני משפחה קרובים ככלל שלעיתים חווים בתקופה הזו התפרצויות רגשיות והתנהגויות מרגיזות לא מוסברות אצל ילדים. מידע שמאפשר הסתכלות יותר רגישה, כזו שעוצרת רגע ומקשיבה לצורך במקום להגיב להתנהגות כי לפעמים ההתנהגות היא רק ביטוי של מועקה.
אבל רגע, לא באתי לנחס כי לא הכול קודר. משפחות חדשות, חוויות חדשות והתחלות חדשות הן הזדמנות נפלאה ליצור זיכרונות חדשים, נעימים, משותפים, אם נהיה ממוקדים בכמה כללים חשובים:
1. החופש ליהנות - התחילו בהכי בסיסי, בין אם הילדים אתכם או לא אתכם בחג. תנו להם את החופש המלא ליהנות עם ההורה השני ושחררו אותם מלדאוג לכם.
2. ציפיות נמוכות - משפחות משולבות, הרפו מהפנטזיה שהכול הולך להיות נפלא וכולם יהיו שמחים ומאושרים. ככל שהציפיות יצטמצמו אתם פחות תתאכזבו.
קראו עוד:
פרק ב': כמה זמן לוקח לילדים להתרגל?
"ואז הבת שלי אמרה שהרסתי לה את החיים"
כשהורה בורח עם הילדים למדינה אחרת
3. תכננו את החג - דברו אחד עם השני ותכננו את לוח הזמנים של החג. שתפו את שאר בני המשפחה ותנו להם להעלות מחשבות ורעיונות, ככל שהם ירגישו שותפים לתכנון יעלה הסיכוי לשיתוף פעולה. שמרו על תוכניות פשוטות והימנעו מתכנונים של הרגע האחרון. ילדים פחות לחוצים כשהם יודעים למה לצפות.
4. מסורות ישנות מעורבות בחדשות - מסורות משפחתיות חשובות לכולנו ובעיקר לילדים שרוצים להיאחז בדברים שמעניקים להם תחושה של המשכיות והרגעה. מיזוג משפחות דורש פעולת איזון של שמירה על הקיים בשילוב מסורות חדשות. המסורות החדשות שנוצרות הן אלו המחלחלות את חוויית היחד המשפחתי המייצרת את הזיכרונות המשפחתיים החדשים.
5. כדאי לעודד ביטוי רגשות - בדרך כלל התנהגות לא נעימה של ילד היא סימן לרגש כלוא שקשה לבטא. עזרו להם בזה שתכירו ברגש הזה, תתמללו אותו. למדו אותם לשתף את רגשותיהם. למשל, ילד, שההורה הביולוגי השני נעדר, עשוי להזדקק להביע עצב, אשמה, כעס, חרטה. הכרה שלכם ברגשות האלו עוזרת לו להתגבר ולהמשיך הלאה.
6. מתנות - שימו לב שכשאתם נותנים מתנות לילדים ביולוגיים ולא ביולוגיים (אם אתם נותנים), עשו זאת באופן שווה בין כלל הילדים. כשחוויית השייכות של כל אחד ואחת עדיין לא מבוססת מתנות לא מאוזנות עלולות לייצר חוויה של היררכיה.
7. הימנעו מהתחייבות יתר - משפחות משולבות בתחילת דרכן מאופיינות בהרבה מוטיבציה, אנרגיה וסבלנות. מה שתשקיעו עכשיו יקבע סטנדרט, הן מבחינת מתנות והן מבחינת בילוי והשקעה של זמנכם. ההתפתחות הטבעית של משפחות משולבות היא שההתלהבות ההתחלתית הופכת בשלב השני לחוויה של חוסר איזון, כשבני הזוג החדשים מרגישים שהם בעיקר משקיעים ולא זוכים בהערכה שהיו רוצים לקבל וזה עלול להיות מתיש. זה נורמלי וזה משתנה רק חשוב שתשמרו על עצמכם. אל תשקיעו בהרבה פעילויות בזמן קצר, התחילו לאט.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
8. אל תתנו לכעס ולרגשות שליליים להשתלט עליכם - נכון, זה אחד הטיפים הקשים ביותר לביצוע, בערך כמו להגיד למישהו "מה אתה מתעצבן?" העניין הוא שבמשפחות משולבות, כשבני הזוג מרגישים רגשות שליליים בעקבות המתחים של השהייה המשפחתית שעסוקה בניסוי וטעיה של עצמה, הם פורקים אותם אחד על השני באמצעות כעס.
כעס הוא רגש משני שבא להגן עלינו או לחפות עלינו מרגשות פגיעים אחרים. ילדים מרגישים הקלה כשהמבוגרים מסביבם מתנהגים בכבוד אחד לשני, וזה מקל על חוויית מתח בבית. הציבו זאת כאתגר להישאר רגועים. הדרך הטובה ביותר היא להתמקד בהתנהגות שלכם, שזו ההתנהגות היחידה שאתם יכולים לשלוט בה ולא בזו של האחרים.
9. בני נוער - נכון הם אגוז קשה יותר לפיצוח בגלל מאפייני הגיל. תארו לכם שבגיל שבו אתה אמור למרוד בהורים והמשפחה אתה מקבל עוד אחת על הראש. נסו לראות את המציאות מנקודת המבט שלהם. יכול להיות שהם צריכים יותר זמן ולא מרגישים שהם מוכנים להתמסר לכל היחד המשפחתי החדש הזה.
אתם יכולים להפגין גישה חיובית ואופטימית מבלי להתעמת איתם. תאפשרו להם להביע את הרגשות שלהם ואת חוסר ההתלהבות אבל תמשיכו להזמין אותם לפעילויות משותפות. גם אם הם יסרבו המסר של "אנחנו לא מוותרים עליכם ואתם מוזמנים להשתתף מתי שתרצו" חשוב ביותר עבורם. אם אתם לא מאמינים חכו עוד 15-10 שנים הם יספרו לכם בעצמם.
הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות