ריהוט בתי הכנסת שמגיע מישראל לכל העולם
אלסקה, אנגולה, טהיטי, ונצואלה ומוסקבה. "לביא תעשייות רהיטים" מהגליל התחתון ריהט למעלה מ-6000 בתי כנסת בכל העולם ונחשב למפעל הגדול בעולם לייצור ריהוט לבתי כנסת. אילו הזמנות של בתי כנסת ריגשו במיוחד את מנכ"ל המפעל, מיכה אוברמן, כיצד מתמודדים במפעל עם המחסור בידיים עובדות בתעשייה המסורתית וכיצד תכנית TechFactory אליה נכנס המפעל אמורה להגדיל את הפריון?
בשיתוף Google
שוק הריהוט לבתי הכנסת אולי נראה במבט ראשון כלא מלהיב במיוחד ובטח שלא גדול במיוחד אך מתברר שהשוק הזה חובק עולם לאור העובדה הפשוטה שהעם היהודי הגיע לכל פינה בעולם כמעט, ובכל מקום בו יש יהודים הם זקוקים לבית כנסת לצרכי התפילות בימי החול ובוודאי בשבתות ובחגים, כמו בתקופת חגי תשרי שאנו נמצאים בשיאה.
מסתבר כי המפעל הגדול בעולם לייצור ריהוט לבתי כנסת שוכן בישראל וליתר דיוק בקיבוץ לביא הדתי שבגליל התחתון. המפעל, לביא תעשיות רהיטים, נמצא בבעלות הקיבוץ ונוסד ב-1962 ומייצרים בו ריהוט לבתי כנסת ובתי מדרש בארץ ובעולם, בין היתר מערכות ישיבה, ארונות קודש, שולחנות, דלתות ועוד.
"הכל התחיל מנגריה קטנה בקיבוץ שהתבקשה מקיבוץ שדה אילן הסמוך לבנות להם ריהוט לבית הכנסת. למדנו את הנושא תוך בחינת בתי כנסת אחרים בארץ וסיפקנו את הריהוט לשביעות רצון שדה אילן. לאחר מכן בנינו גם אצלנו בית כנסת בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת וכאשר הגיעו אורחים מכל הארץ להתפלל בו, השמועה יצאה שאנו מתמחים בריהוט לבתי כנסת, ומשם הכל החל להתגלגל", מספר מיכה אוברמן, מנכ"ל המפעל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, "בישראל יש קרוב ל-30 אלף בתי כנסת ומספר זהה לזה יש בחו"ל. במהלך השנים שלחנו ריהוט לכל נקודה בעולם. בין השאר שלחנו ריהוט לבתי כנסת באלסקה, אנגולה, טהיטי, ונצואלה ולבית כנסת במוסקבה שנבנה בסמוך לביתו של פוטין. ביהדות יש מצווה לבנות בתי כנסת ואני מרגיש שיש לנו מעבר להיותנו עסק כלכלי אחריות לאיך בתי הכנסת מסביב לעולם ייראו. עד היום ביצענו עבודות בכ-6000 בתי כנסת בארץ ובעולם כאשר בשנים האחרונות היקף העבודות נע בסביבות 200 בתי כנסת בשנה".
אילו בתי כנסת נחרטו לך בזיכרון האישי?
"בשנת 2015 שחזרנו ריהוט של בית כנסת מהעיירה יאדלו בפולין שבה הייתה קהילה יהודית גדולה שנספתה בשואה. בית הכנסת שוחזר במלואו בטורונטו. כמו כן בימים אלו אנו עושים שחזור בית כנסת נוסף והפעם בגרמניה בעיירה ויבק שבה הייתה קהילה יהודית מאוד גדולה. גם בארץ היו בתי כנסת שנחרטו לי בראש. אחד מהם הוא בית הכנסת "משכנות נריה" באלעד בו התפלל אייל יפרח ז"ל, אחד משלושת הנערים החטופים, בנינו עיטור מיוחד בבית הכנסת בסמוך למקום הישיבה האישי של אייל והמפגש עם אבא של אייל בבית הכנסת היה מאוד מרגש. גם הקמתם של בתי כנסת חדשים למפוני גוש קטיף היו טעונים מאוד רגשית שכן הם עברו טראומה מאוד קשה עם הריסת בתי הכנסת ביישובים הקודמים שלהם".
שוק בתי הכנסת לא נחשב לשוק מוגבל בהתרחבות שלו?
"להפך, יש צמיחה בכמות בתי הכנסת בארץ ובעולם. אם ניקח את הציבור הדתי והמסורתי בארץ הרי שיש גידול טבעי בציבור הזה ושכונות חדשות צריכות בתי כנסת חדשים כך שהביקוש לריהוט לבתי כנסת לא עוצר. כמו כן, בארה"ב, אנגליה וצרפת אנו רואים גידול טבעי בקהילות היהודיות, בעיקר החרדיות, וכשהן מתרחבות ועוברות לשטחים עירוניים אחרים הן צריכות כמובן בתי כנסת חדשים".
כיצד אתם מתמודדים עם המחסור הגדל בידיים עובדות בתעשייה המסורתית?
"בהחלט קשה למצוא עובדים כיום שירצו להיות עובדי ייצור במפעלי תעשייה. למפעל יש כיום 80 עובדים, ביניהם גם אנשים עם מוגבלויות רוב העובדים מגיעים מאזור טבריה וחלק מהקיבוץ. בגלל הקושי לגייס עובדים לתעשייה מסורתית אנו עוסקים כל הזמן בהכנסת מיכון מתקדם ומכונות CNC שיחליפו את כח האדם החסר. בד בבד אנו משפרים את תנאי העבודה ומטמיעים אווירה של מצוינות תפעולית וניהולית תוך מעורבות מלאה של העובדים. זו גם אחת הסיבות לכניסתנו לפרויקט של Google על מנת לשפר את המדדים שלנו לתחרותיים יותר בסביבה העולמית. זה פחות ידוע אבל בחו"ל יש יצרני ריהוט לכנסיות המייצרים בין השאר ריהוט גם לבתי כנסת, כך שהם מתחרים שלנו ויש להם את יתרון הביתיות".
כאשר אוברמן מדבר על פרויקט Google הוא מתייחס לתוכנית TechFactory מיוזמת Google והתאחדות התעשיינים שנולדה במטרה להגדיל את הפריון של מפעלי תעשייה בישראל בעזרת שימוש בנתונים, חדשנות וכלים טכנולוגיים. עד סוף השנה הנוכחית צפויים לקחת חלק בתוכנית כ-50 מפעלים המתווספים ל-10 מפעלים שעברו אותה כפיילוט בשנת 2018. במסגרת התוכנית מוצמד לכל מפעל מנטור מומחה מהתעשייה המלווה את ההנהלה בצרכים אותם היא מעלה ובנוסף עובדים נבחרים מהחברה יוצאים להכשרות מקצועיות בתחומים של ניתוח נתונים, שיווק וניהול ההון האנושי.
"שמענו על התוכנית דרך פרסום של התאחדות התעשיינים וביקשנו להירשם לתוכנית", מספר אוברמן. "ביולי האחרון שלחנו שלושה עובדים מטעמנו לתוכנית במסלולים של ניתוח נתונים, שיווק דיגיטלי ומשאבי אנוש מתקדמים יותר וממש בימים אלו הם מסיימים את הקורסים שלהם".
מהו האתגר הגדול ביותר איתו מתמודדת החברה?
"כחברה השייכת למגזר העסקים הקטנים והבינוניים היה לנו מאוד קשה למצוא מערכת שתיתן פיתרון מלא לכל שרשרת הערך. יש לנו אמנם מספר מערכות כאלו המשתלבות אחת בשנייה – כמו נניח מערכת הכספים, מערכת השכר, מערכת שעון נוכחות, מערכת ייצור וכיו"ב אבל היינו צריכים כלים מתקדמים מעולמות הבינה המלאכותית למשל שיאחדו את כל המידע הזה. תוך כדי תהליך זיהינו גם שחסר לנו מידע הקשור ללקוחות כלומר באיזה שלב נמצא כל לקוח, החל מיצירת הקשר ועד לסגירת העסקה, ועל ידי הכנסת תוכנת CRM מתקדמת אנו מתכוונים לפתור את זה. כך התהליך ממוקד יותר וניתן לבצע בקרה בכל אחד מהשלבים".
היכן עומדים הפתרונות האלו כיום לאחר הקורסים של Google?
"פיתחנו כלי מדידה והטמענו מערכת BI פנימית. כמו כן התחברנו גם למערכות הייצור שלא היו מחוברות בעבר למערכת כריית מידע והשלב הבא שלנו הוא הכנסת מערכת CRM לארגון. הכלים והיכולות שנלמדו על ידי העובדים שלנו בקורס מאפשרים לנו לבצע מדדים לכל השלבים בפעילות, לא רק אלו הכספיים אלא גם מדדים לוגיסטיים, מדדי משלוח והגעה ללקוח, ועוד".
זה מתחבר עם החזון שלך לחברה?
"לגמרי. החזון שלי עם כניסתי לחברה היה להביא את המפעל להתנהלות וחשיבה עסקית של המאה ה-21 המאופיינת בגישה מהירה יותר ומוטת מידע, תוך שימוש בנתונים מדויקים ולא על פי תחושות. התהליך הזה אכן מתחיל לצבור כעת תאוצה במפעל ולכן אני ממליץ לחברות נוספות לקחת חלק בתוכנית של Google. ככל שחברות יטמיעו יותר חדשנות תעשייתית, כלי מדידה מדויקים יותר ואף חשיבה שיווקית דיגיטלית נכונה יותר זה ייעל את הפעילות ויעלה את ההכנסות שלהן".
בשיתוף Google
לפנייה לכתב/ת 
