רוצחת בן זוגה המתעלל שוחררה: "המסר - לכו להתלונן"
סימונה מורי, שהורשעה ברצח בן זוגה, יצאה משערי נווה תרצה אחרי 22 שנה. היא פרצה בבכי עם יציאתה מהכלא וכאשר נשאלה אם זה לא מאוחר מדי, ענתה: "זה מאוחר מאוד. הדבר הראשון שאני הולכת לעשות הוא לעלות לקבר הוריי"
חופשייה לתמיד - אחרי 22 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח: סימונה מורי (53), שרצחה את בן זוגה ב-1996, שוחררה בצהריים (יום ד') מכלא נווה תרצה ברמלה. "עכשיו אני בסדר, אני בחוץ ואני מאוד מתרגשת", אמרה מורי עם יציאתה מהכלא. "זה לא קל. אני רוצה להודות קודם כל לילדים שלי, למשפחה שלי, למרכז לנפגעות אונס, לעורך דין שלי שהתחנן כאילו שהוא מתחנן על נפשו. ותודה לתקשורת - המון בזכותכם".
על השאלה אם זה לא מאוחר מדי, ענתה מורי: "זה מאוחר מאוד. לא פשוט לאנשים ונשים במיוחד להישאר בכלא שנים כל כך ארוכות, זה אפילו אסור. ואם לכלוא - אז להתחיל מתחילת המאסר שיקום, שיקום, שיקום".
עוד היא אמרה כי המסר שלה לנשים הוא "לכו להתלונן - לא לעשות את מה שאני עשיתי, זה בטוח. אני לא יודעת אם זה יעזור להן כל כך, כי גם כיום נשים נרצחות. יש הרבה מה לעשות לדעתי". בהמשך פרצה בבכי ואמרה: "הדבר הראשון שאני הולכת לעשות הוא לעלות לקבר הוריי, להגיד להם שהם יכולים עכשיו לרקוד ביחד שם למעלה, כי אני בבית. חזרתי לבית שבו נולדתי. אמי הלכה לעולמה בזמן המאסר".
עם תחילת הדיון הבוקר בבית משפט השלום ברמלה, הודיעה פרקליטות מחוז מרכז לוועדת השחרורים המיוחדת כי היא מסכימה לשחרורה המוקדם של מורי, "לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושקילת מכלול השיקולים כמתחייב משחרור מוקדם של אסירת עולם".
"מתרגשים, לא מעכלים"
"אנחנו ממש מתרגשים, בכינו. עד שאראה אותה בעיניים - לא אאמין", אמרה בתה של מורי בת אל, לאחר היוודע עמדת הפרקליטות. הבן דור הוסיף: "אני מתרגש מאוד ועדיין לא מעכל".
מטה המאבק לשחרור סימונה מורי מסר לפני השחרור: "סימונה מורי הולכת להיות אישה חופשית 22 שנים מאוחר מדי, היא חוזרת לילדיה ולנכדיה שנולדו בזמן הזה. אם צו ההרחקה היה נאכף, סימונה לא הייתה יושבת בכלא דקה ומילדיה לא הייתה נגזלת הזכות הבסיסית לגדול עם אמא. אנחנו מאחלות לסימונה התאוששות מהירה וחיים טובים, מלאים ומאושרים מכאן והלאה".
תמר דהאן, ממטה המאבק לשחרורה של מורי, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי "היו גברים שביצעו מעשים הרבה יותר חמורים ונשלחו לפחות שנות מאסר. בן הזוג שלה התעללה בה, גזר לה את השיער, שבר לה את הצלעות. היא הייתה לבד במערכה ולכן המקרה שלה הוא הגנה עצמית לכל דבר ועניין".
מורי הייתה בת זוגו לחיים של שלום רחבי, וגרה עמו ביפו. היא פיתחה קשר רומנטי עם אדם בשם ג'ון ולנסיה, והשניים הואשמו ברציחתו של רחבי ב-1996. אז נטען באישום כי היא מסרה לוולנסיה את הסכין, כלי הרצח. לפי כתב האישום, ב-11 בנובמבר באותה שנה ירדו מורי ורחבי למחסן בקומת הקרקע לבניין, ולנסיה המתין לא הרחק וצפה. אז הוא נכנס למקום ובנוכחות מורי דקר למוות של רחבי על ידי 14 דקירות.
מורי כפרה בעובדות הרצח, ואילו ולנסיה קשר עצמו למעשה אך טען שהמידע הוצא ממנו בתחבולה ולחצים, תוך הבטחה שאם יודה יוטל עליו עונש מינימלי. הוא סיפר ששמע מפיה של מורי על יחסו האלים של בעלה. בסופו של דבר השניים הורשעו בפעולה יחד לביצוע הרצח, וקשירת הקשר קודם לכן. הם גם ערעורו לעליון סימונה, אך הערעור של השניים נדחה ב-2001.
אלא שבתה של מורי, בת אל, סיפרה כי לרצח קדמה מסכת התעללות של רחבי כלפי בת זוגו. בריאיון ל"ידיעות אחרונות" סיפרה הבת בחודש שעבר שהייתה מתעוררת מצעקות ומוצאת את אמה על הרצפה. "אמא עברה התעללות נפשית ופיזית. בכל פעם שנשארה בחיים זה הפתיע אותי. אבא שבר לה את האף, את הצלעות, היה מכה אותה כשהיא בהריון. תמיד הייתי בטוחה שהוא יהרוג את אמא. היא נכנסה לכלא בגיל 30 ותשתחרר סבתא, זה מטורף. את העונש שלה היא ריצתה, מגיע לה להשתחרר".
ב-10 ביולי נכנס לתוקפו חוק חדש שמשנה את מדרג עבירות ההמתה. בין היתר מדובר על רצח עקב התעללות ונקבע שכאשר המבצע היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבני משפחתו מצד מי שאת חייו נטל - דינו 15 שנות מאסר. בעת כניסת החוק ביקשה המדינה לקצר את עונשם כל כמה אסירי עולם.
בפרקליטות ציינו כי העמדה בתיק זה נקבעה תוך שימת לב לעמדתה של ועדה למניעת אלימות במשפחה של שב"ס ומשרד הרווחה שממליצה על שחרורה המוקדם. כמו כן, ציינו, חוות דעת טיפוליות שמלמדות על הליך טיפולי משמעותי (קבוצתי ופרטני) שעברה האסירה בין כותלי הכלא ושהוביל להפחתת מסוכנותה.
לפנייה לכתב/ת 
