"כמעט התגרשנו אבל החלטנו להילחם"
שרון ואורן ערכו עבודה עצמית מרובה כדי להפסיק לריב בצורה מכוערת, נועה בגדה בערן והראתה לו שהיא לא מובנת מאליה, ויחיאל החליט שהוא מתאבד על הקשר עם נטלי. זוגות שהצילו את הנישואים, רגע לפני שכבר לא נותר עוד מה להציל
שרון ואורן ביחד מגיל 17, אבל עד לאחרונה המחשבה שהם יזדקנו ביחד הייתה בגדר מדע בדיוני. "הוא היה הגבר הראשון שלי", אומרת שרון, "ואני מאוד מקווה שגם האחרון. היינו על סף גירושים, לא ידענו להתנהל ודברים פעוטים הובילו לפיצוצים ומריבות, גם מול הילדים. היינו ברוגז ימים שלמים. אם הוא היה מניח קיסם אוזניים בכיור למשל, הייתי רותחת מזעם. אם הוא היה עוזר כלכלית למשפחה שלו, הייתי רודפת אותו", שרון משתפת באומץ, ומתארת את הזוגיות שלהם כקפיצה למים העמוקים, ללא כל הכנה.
לדבריה, אף אחד מהם לא הגיע לקשר עם מודל לזוגיות טובה מהבית, וביחד הם הביאו איתם את הדפוסים המוכרים: קורבנות וחוסר קבלה. "הריבים הצטברו ובכל ריב שיחזרנו את העבר ובאנו בהאשמות. שנינו חמומי מוח, והוצאנו כעסים האחד על השנייה. חיינו במלחמה. כל רגיעה היתה רק הפסקת אש זמנית, וכל ריב הסתיים באיום להתגרש", אומרת שרון. "הרבה פעמים אמרתי לו, 'עשיתי לך טובה שהתחתנתי איתך'. זה היה גלגול אחר לגמרי ונראה לי שלשנינו היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שנתגרש".
ואז החיים זימנו לשרון הארה - "נתקלתי בספר 'כוחו של הרגע הזה' מאת אקהרט טולה, ומשהו נפתח אצלי", היא מספרת. "המשכתי לחקור, התחלתי ללמוד מטאיזם והבנתי שהכל בתוכי, שהצדדים המכוערים שראיתי בבעלי, העצבים והכעס, קיימים אצלי, ושאני רק זורקת אותם עליו. הבנתי שאין לי מה להאשים אותו ושזה הוא שמשקף אותי".
שעה ששרון העמיקה בעבודה התודעתית, גם אצל אורן נשבו רוחות של שינוי. הוא התחיל להתחזק ולהתקרב לדת. באותם ימים הם חוו משבר כלכלי. שרון לא עבדה, אורן עבר תאונת עבודה ולא יצא לעבוד חודשים ארוכים, ואם כל זה לא מספיק, אז גם השקעה כלכלית שעשו ירדה לטמיון. "אם לא היינו עוברים כל אחד את התהליך שלו עם עצמו, לא היינו נשארים ביחד", שרון אומרת בנחרצות.
באופן מפתיע, דווקא ההתחזקות של אורן והשינוי באורח החיים, במקום שיעמיקו את המשבר, רק קירבו ביניהם. כל אחד מהם עשה את העבודה הרוחנית בדרכו - שרון תרגלה מדיטציה ואורן למד תורה. "כששרון הבינה שאני רוצה לשמור שבת, היא תמכה בי שאעשה מה שטוב לי. באותו רגע הבנתי שאני מוכן להפוך את העולם בשבילה, והתאהבתי בה מחדש", מספר אורן.
הפסקתם לריב?
"למדתי להתנהג אחרת", אומרת שרון. "דווקא בשעת כעס, כשבא לי להחזיר, אני מתאפקת ושותקת. במקום לענות אני מונה בראשי דברים שאני אוהבת בו. זו עבודה עצמית מתמשכת. אפשר להתגרש ולהחליף בני זוג, אבל הדפוס יחזור אלינו בכל קשר, אז עדיף כבר לעבוד עם בן הזוג הנוכחי".
"עוד הבנתי שלא חייבים לחשוב ולהתנהג אותו הדבר כדי לנהל זוגיות מוצלחת", היא אומרת. "למדתי שצריך לקבל את האחר. אם בעבר כשאורן היה בטלפון ואני בטלוויזיה כעסתי שאנחנו לא זוגיים, היום אני מבינה שאני צריכה לדאוג שיהיה לי טוב, לצאת עם חברה או לראות קומדיה, ולא להיות תלויה בו". לשיטתה, אם את רוצה אהבה, תני אותה לעצמך. אם הדבר היחיד שישפר לך את ההרגשה זה חיבוק מבן הזוג, זו לא אהבה אלא תלות.
בהתאמה גם אורן נרגע. "השיעורים עידנו אותי", הוא מודה. "למדתי לשתוק, להקשיב ולהכיל. זו הנוסחה". אורן מספר שבכל יום שישי הוא נוהג להביא לשרון פרחים כדי לבטא את הערכתו אליה. "אני מרגיש שאני חייב לה, כי בזכות זה שהיא איפשרה ולא חנקה אותי, היא הצילה את הנישואים". "במקום להתגרש, התחזקנו. באתי מבית שהזוגיות בו היתה גיהינום, ואני מאוד גאה בקן שיצרנו", שרון מסכמת.
"היינו בתחתית, ואיש לא האמין שנצליח לצאת מזה"
גם הזוגיות של ערן ונועה עמדה כפסע מגירושים אפשריים. השניים נישאו כשהיו בני 20, הייתה ביניהם חברות ואהבה גדולה, אבל ערן היה פלרטטן וזה העיב על היחסים. במשך השנים לא היו לנועה הוכחות לבגידה מלבד אינטואיציה חזקה, וערן כמובן הכחיש. יום אחד, ערב נסיעה של ערן לחו"ל, נועה הציצה בטלפון שלו וגילתה התכתבות עם אישה אחרת. "התעצבנתי מאוד", היא אומרת בכאב. "לא הבנתי מה חסר לו?! אני בחורה טובה, אנחנו ביחד 20 שנה, יש לנו שלושה ילדים, אהבה מטורפת. אמרתי לו שנמאס לי ושאני רוצה להתגרש".
בתגובה ערן הבטיח שהוא מוחק את הפייסבוק, פותח את הטלפון וששנית הוא לא יפגע בה. נועה התרצתה. זמן קצר אחר כך ערן נעצר בחו"ל וישב בכלא למשך שמונה חודשים. בינתיים המרחק רק קירב ביניהם ונועה, שכל עול הבית היה על כתפיה, חיכתה לשובו. ערן השתחרר בדיוק ביום הולדתה, אבל למתנת יום ההולדת קיבלה נועה זריקת מציאות מאיימת. "הצצתי במייל שלו וראיתי תמונות מלפני ארבע שנים שבהן הוא מתנשק עם מישהי אחרת, תמונות עירום שלה והתכתבויות מלאות רגש. חשכו עיניי. הכל התפוצץ לי בפרצוף", היא אומרת.
הפעם לערן לא היתה ברירה, אלא להודות. "התמוטטתי לגמרי והתחלתי לקחת כדורים", משתפת נועה. "לא תפקדתי. כעסתי, שנאתי אותו ורציתי להתגרש". ואז היא החליטה לנקום. "זה היה סטוץ חד-פעמי לשם הנקמה", היא מדגישה, ומוסיפה שבשלב הזה היא היתה מרוסקת לחלוטין והרגישה שאין לה מה להפסיד. כשערן שמע על הבגידה הוא לא האמין שנועה מסוגלת לבגוד בו, והיא מצידה הוכיחה לו שבגידה זה כואב. "עכשיו היינו פיטים", היא מצדיקה את המעשה.
בינתיים הריבים בבית רק הלכו והסלימו. באחת הפעמים, השכנים הזמינו משטרה וערן קיבל צו הרחקה למשך שלושה ימים מנועה, במהלכם היא אושפזה בגלל מנת יתר של כדורי שינה. כשהתעוררה בבית החולים, שקעה במחשבות. היא חשבה על הילד הקטן שלהם שנמצא על הספקטרום וצריך את ההורים שלו ביחד, והיא חשבה על המהירות שבה הכל התמוטט.
בחלוף שלושה ימים, ערן הגיע לבית החולים, טען שהוא לא רוצה לפרק את המשפחה ושהם יתגברו על הכל. "היינו בתחתית. אף אחד לא האמין שנישאר ביחד. גם הילדה שלנו כבר ביקשה שנתגרש, אבל היה לנו ברור שאם נשרוד את זה, נצא מחוזקים", אומרת נועה. בדיעבד היא גילתה שדווקא הבגידה שלה הצילה להם את הנישואים. "אני כבר לא מובנית מאליה עבורו. הוא מסתכל עליי אחרת, אנחנו יוצאים, נהנים יותר. הוא השתנה", היא אומרת. גם נועה השתנתה, ובעיקר נרגעה. "הטלפון שלו פתוח והראש שלי נקי", היא אומרת.
אבל איך מתגברים על כאב הבגידה?
"אנחנו יושבים כל יום עם הקפה ומדברים על הכל, מה הוא ראה בה ומה אני מצאתי בבחור. נכון שאנחנו נשואים 20 שנה ולא הכל ורוד, אבל צריך להתמודד ולא לברוח. ערן היה בורח. היום הוא יודע שגם אני יכולה להחזיר לו, ושזה כואב".
"הבנתי שאני תכף מאבד את האהבה שלי"
גם יחיאל ונטלי הצילו את הנישואים שלהם שנייה לפני הגט. "לפני שנה וחצי, נטלי באה בדמעות ואמרה שהיא היתה אצל עורך דין ושהיא רוצה להתגרש". מספר יחיאל שפירא. "הייתי בן זוג בלתי נסבל. הוצאתי עליה תסכולים, ביקרתי ושפטתי אותה", הוא מודה. ולמרות שבמקצועו הוא פסיכותרפיסט שמתמחה בטראומות, חרדות ומצבי משבר, יחיאל מודה באומץ שהפעם הסנדלר באמת הלך יחף. "הדיבור שלי לא היה מכבד", הוא מודה בצער. "ניסיתי לשנות אותה כדי שהיא תהיה כמוני, שתעשה מדיטציות למשל, ותירצתי לעצמי שזה לטובתה. בדיעבד אני מבין שזה נבע מרצון לשלוט. יכולתי להיות מודל להשראה במקום".
ובכל זאת, הפנייה של נטלי לעורך דין נפלה על יחיאל כרעם ביום בהיר. "הייתי פגוע, כואב ומפוחד", הוא משתף. "שאלתי את עצמי בכנות אם אני מוכן לחיות לבד, בלעדיה ובלי הבנות שלי. תהיתי האם זה נכון לי? האם הייתי בסדר? ומהר מאוד הבנתי שאני הדפוק בזוגיות הזו, שהיא אישה טובה ושאני אוהב אותה". באותו רגע, יחיאל החליט להתאבד על הנישואים.
כבר פתחתם תיק גירושים. זה לא היה מאוחר מדי?
"מסתבר שלא. בהתחלה היא לא היתה מוכנה לשמוע ממני, אבל חשבתי שאם עדיין יש לה טיפת אהבה אליי, אני אעשה הכל. ברגע שקיבלתי את ההחלטה, הלכתי איתה עד הסוף – טיפול זוגי, טיפול פרטני, כל מה שצריך. ידעתי שזו ריצת מרתון ושיהיו אתגרים, אבל בחרתי להמשיך". היום יחיאל מודה שהוא היה צריך את קריאת ההשכמה הזו. "פתאום הבנתי שזה אמיתי, שאני מאבד את האישה שלי".
ואיך הזוגיות שלכם היום?
"אנחנו נהנים מהפירות. היחסים בינינו אוהבים ומאושרים. יש כבוד הדדי, אין צעקות. דפוסים עמוקים השתנו ואני רואה בה דברים שלא ראיתי בעבר".
מה היה שם בדיעבד?
"הייתי מאוד מתוסכל. אנחנו מאוד שונים והרגשתי שהיא לא מתאימה לי", הוא משתף. "הפצעים שלי נגעו בשלה, הייתה הרבה פגיעות ודרמה מטורפת. בסופו של דבר, המשבר הזה היה מתנה", מסכם יחיאל. "הוא שבר קליפה עבה של אגו אצלי, התרככתי והבנתי שזכיתי במתנה גדולה שאני צריך ללמוד להנות ממנה, ולא לברוח בגלל חוסר היכולת שלי להכיל טוב".
"בנוסף, היכולת המקצועית שלי שודרגה לאין ערוך. היום אני יכול להתחבר לזוגות שעומדים בפני פרשת דרכים בעקבות תקשורת רעילה ופוגענית, בגידה או בכלל משבר אמון ואהבה שמתה, ולתת להם מענה טיפולי טוב יותר, כי הייתי שם".
מה אתה מייעץ לזוגות שנמצאים במצב הזה?
"צריך להבין את המחיר של הפרידה. לשאול את עצמך האם אתה יכול לחיות בלי הילדים שלך? אתה חושב שתמצא מישהי יותר טובה? הבעיה היא אצלה או אצלך? האם אתה בשל להתאבד על הקשר? ברור שאם אתה ממשיך להאשים את הצד השני, לא תוכל לעבור את השינוי. אבל תזכור שגירושים יכולים לרסק, וזה מחיר כבד לשלם, בעיקר לגברים, אך כמובן שגם לנשים", מסכם יחיאל.
