אמנות החיסכון המשפחתי הצנוע
מאיה ויעל אילן, אמהות לשניים, מכניסות 27 אלף שקל כל חודש אבל המינוס עדיין נשאר. יועצת פיננסית ומנהל הבנק מסבירים להן מה ניתן לעשות
בשיתוף בנק הפועלים
בימוי: אסף קוזין. צילום: חגי דקל. עריכה: שגב גינזבורג. הפקה: דולב לשם
ולנו מכירים את התחושה המתסכלת הזאת: עובדים המון שעות, מרוויחים משכורת יפה אבל הכסף בכל זאת מצליח לברוח בין האצבעות. הרצון לעבור לדירה גדולה יותר, לקנות רכב חדש אבל יחד עם זה לטפל במינוס שנמצא שם ומציק ומדי פעם מזכיר שחייבים להיפטר ממנו במהרה. זה הסיפור של יעל (39) ומאיה (36) אילן שמשתתפות השנה בפרויקט משפחה בצמיחה.
- לכל הכתבות הפרויקט "משפחה בצמיחה 6" - לחצו כאן
יעל ומאיה, האמהות של רוני בת השנתיים וחצי ויונתן בן השנה, גרות בדירת שלושה חדרים בחיפה שרכשו לפני שנה וחצי, ומצהירות שחברן הטוב ביותר הוא המינוס שמלווה אותן כבר תקופה ועכשיו עומד על 23 אלף שקל. מאיה עובדת כמנחת רכזים בתוכנית עמיתי דילר למנהיגות נוער יהודי ובמקביל עובדת כפרילנסרית בניהול המשלחת הישראלית למחנה הקיץ בסארוואש בהונגריה. יעל עובדת כמנהלת הערכה ולמידה בארגון חותם.
משפחת אילן הגיעה לשתי פגישות ייעוץ מקצועיות עם מומחים שניסו לעזור להן להתנהל נכון יותר כלכלית ולהצליח להיחלץ מהמינוס. "שתינו עובדות כשכירות במשרה מלאה, ההוצאות שלנו במשך תקופה עברו את ההכנסות. הגענו למצב שאנחנו פחות או יותר מאוזנות אבל יש לנו כמה אתגרים. אנחנו לא מצליחות להבין איך לצאת מהמצב הזה ולחסוך" מספרות בנות הזוג.
היועצת הראשונה שהגיעה לייעץ לשתיים היא אירית בון, יועצת פיננסית ועסקית וראש צוות בעמותת פעמונים. "הגעתי כדי לעזור לכן למצוא איך אפשר לצמצם את התקציב המשפחתי" אמרה.
השתיים משתכרות כ־27 אלף שקל בחודש, "מאוד יפה" לדברי בון, שישבה עימן ופתחה את כל הדוחות הכספיים. "אתן כרגע מוציאות 3,000 שקל בחודש על מזון ופארם" היא אומרת, "אחת ההצעות שלי היא קודם כל לא לעשות קניות אימפולסיביות, אין חיה כזאת יותר". בון המליצה לבנות הזוג לקנות פעם אחת בשבוע במקום אחד שיבחרו. "תוכלו לחסוך בדרך הזו 20% מהסל שלכן".
לאחר שיחה קצרה, קמה בון ועשתה בדיקה במטבח כדי לראות אם מאיה ויעל עושות את הטעויות הנפוצות. היא פתחה את המקפיא וראתה בדיוק את מה שהיא ציפתה למצוא. "אתן לא המחסן של הסופר, אתן מפסיקות לאגור מזון", אמרה, והמליצה לשתיים להכין תפריט מדויק, וכל שבוע להחליט ממה יורכב התפריט לשבוע הבא. "אז אתן קונות בדיוק את הכמות הנדרשת. לא קונות כי יש מבצע, לא קונות 2+1. שום דבר מאלה לא מעניינכן. אתן ממוקדות - באות עם רשימה ורואות מה צריך כדי לקיים את התפריט השבועי שמתאים לכן וזהו. בקנייה כזו אתן חוסכות עוד 10% מהסל. משמע, אם תקנו במקום אחד ותעשו תפריט מסודר חסכתן 30%, זה יוצא 900 שקל בחודש".
עצה נוספת שנתנה בון למאיה ויעל היא לפני שייגשו לרשימת הקניות, לעשות בדק בית. "לפתוח את הארונות, את המקרר. יש דברים במקפיא מלפני 100 שנה. ברגע שתקנו מעט תדעו מה יש. הבית קטן ולא מאפשר להיות מחסן", אמרה.
בסיכום המפגש הומלץ גם גם על הזמנה דרך האינטרנט, שתהווה פתרון כאשר לא מתאים לקחת את הילדים לסופר. "כשהכל על השולחן באמת אפשר לראות כמה כסף אפשר לחסוך עם התנהלות נכונה יותר" אמרה מאיה.
לאחר שנפרדו מבון, נסעו מאיה ויעל לסניף בנק הפועלים בחיפה לפגישת הייעוץ השנייה, שם נפגשו עם זאב קורטוביץ, מנהל הסניף. "עשיתי ניתוח של הנתונים שלכן ואני רוצה לראות איך אתן יכולות להגיע למצב של חיסכון", אמר זאב, והוסיף שההכנסה של הזוג גבוהה מההכנסה הממוצעת במשק - "השאלה איך ננהל נכון את הכסף".
ההמלצה של קורטוביץ היא ליצור תרבות חדשה של חיסכון: "בסופו של דבר יש הוצאות בלתי צפויות, ולפעמים דבר קטן יכול ליצור זעזוע מאוד משמעותי בחשבון. אני חושב שההתנהלות שלכן נבונה, אבל עדיין יש פער בין ההכנסות להוצאות - פער שמסתכם בסביבות 1,000־2,000 שקל בגירעון. כדי ליצור את השינוי הייתי מציע ליצור חיסכון, אפילו קטן, כדי ליצור תרבות חדשה של חיסכון. בלי לשים לב החיסכון הזה יצבור כסף שיוכל לשמש אתכן לאירועים חריגים ולדברים בלתי צפויים".
זאב המשיך ואמר כי "מאחר שלא מצאנו סעיף מרכזי אחד שבו ניתן לחסוך בצורה גורפת, מספיק שתצמצמו 10% בכל סעיפי ההוצאות. אנחנו מדברים על 2,500 שקל בחודש, אז אפשר ליצור 500 שקל חיסכון בתור התחלה. אני מאמין שברגע שתתחילו לעשות את זה תראו שהשינוי הקטן הזה לא יצריך מכן שינוי באורח החיים. מצד שני, השינוי ייצור תרבות חדשה של כסף פנוי - וללא ספק יעלה לכן את דירוג האשראי ותוכלו לקבל תנאים טובים יותר בבנק".
לפנייה לכתב/ת 
