הנחיות חדשות להפרעות קשב וריכוז: ריטלין – אפשרי מגיל 4
האיגוד האמריקני לרפואת ילדים מפרסם המלצות חדשות לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. החידושים: ניתן לתת ריטלין כבר מגיל 4 במקרים קשים בהם הטיפול ההתנהגותי לא הועיל. המלצות נוספות לבדיקות הרפואיות שעל הרופא לשלוח אתכם לפני תחילת הטיפול, והתרופות שיש להוסיף כשהריטלין הקונצרטה והאטנט לא מסייעים
על פי ההערכות כ-10% מהילדים והמבוגרים מאובחנים בשלב זה או חייהם ב-ADHD. חרף החששות ששוטפים את האינטרנט, התרופות להפרעות קשב וריכוז נחשבות לבטוחות ויעילות, כשהן מגובות במחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות. כעת, מפרסם האיגוד לרפואת ילדים עדכונים חדשים להמלצות האבחון והטיפול בהפרעות הקשב הריכוז וההיפראקטיביות.
קיראו עוד:
בלי ריטלין: אושר מכשיר חשמלי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז
קשב וריכוז בחופש: דילמת הטיפול התרופתיסריקות MRI גילו: כך משתנה המוח של ילדים שנוטלים ריטלין ודומיו
הנחיות חדשות, המתבססות על הידע החדש שהצטבר בתחום הפרעות הקשב וריכוז. ההמלצות מתחילות באבחון הנכון של ההפרעה, שהוא המפתח גם לטיפול הנכון. האיגוד מנחה את רופאי הקהילה, רופאי הילדים והמשפחה, בכל חשד להפרעה, לערוך בדיקה גופנית מדוקדקת, לצד איסוף ההיסטוריה הרפואית הנכונה.
בין היתר, על הרופאים לאתר בעיות רפואיות העלולות "לחקות" הפרעת קשב וריכוז, אך בעצם אין המדובר ב-ADHD. בין היתר, מחלות כמו צליאק, אנמיה, ויטמין D נמוך, הפרעות שינה בשל נזלת כרונית שקדיים מוגדלים או שקד שלישי, ליקוי בשמיעה או בעיות ראייה שאינן מאובחנות ומטופלות, עלולות לגרום לילד לא רק תסכול, אלא קושי להתרכז, חולמנות, עצבנות ודכדוך והיפראקטיביות.
על הרופא לבדוק גם חשד להפרעות רגשיות או נפשיות, שעלולות להתבטא אף הן כהפרעת קשב וריכוז, כמו התעללות גופנית או נפשית שעבר הילד, שיימינג, טראומה נפשית, חשד לדיכאון, חרדה או אחד מליקויי הספקטרום האוטיסטי.
ההנחיות קובעות עוד, כי טרם הטיפול, יש לערוך לילד או למבוגר בדיקות לחץ דם ובדיקת אק"ג. זאת משום שבמקרים נדירים, עלולות התרופות להפרעות קשב וריכוז, הנחשבות ל"תרופות ממריצות", להעלות את לחץ הדם (בכ-1 עד 4 מילימטר כספית בממוצע) ולהגביר את קצב הלב (בכ-1 עד 2 פעימות לדקה). הסיכון ללב הוא נדיר ביותר, והאיגוד מדגיש כי לא תוארו מקרי מוות פתאומי בכל השנים, כתוצאה מטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
אחד החידושים בהנחיות החדשות נוגע לתחילת הטיפול בתרופה מתילפנידייט (ריטלין) בילדי גן בגילאי 4 עד 6 שנים. בעולם, מותר השימוש בתרופה זו החל מגיל 6, בעיקר משום שלא נערכו מספיק מחקרים על יעילות ובטיחות התרופה בגילאים מוקדמים יותר.
בהנחיות החדשות נקבע כי טיפול הבחירה בילד מתחת לגיל 6 המגלה תסמיני קשב ריכוז והיפראקטיביות הוא התנהגותי רגשי. עם זאת, קובע האיגוד כי במקרים קשים בהם הטיפול הזה לא הוביל לשיפור משמעותי, ניתן להתחיל טיפול בריטלין. מנגד, מדגיש האיגוד כי התרופה לא מאושרת על ידי ה-FDA לגילאים אלו (וגם לא על ידי משרד הבריאות הישראלי), ולפיכך הטיפול בגיל צעיר צריך להיעשות תחת אישור מיוחד, הקרוי בישראל 29ג'.
בישראל ידוע על ילדים בודדים בגילאי 4 ו-5 להם התיר משרד הבריאות את הטיפול בריטלין, לאחר שטיפולים התנהגותיים קודמים לא הביאו לשיפור. הטיפול אושר על ידי ועדות מיוחדות של משרד הבריאות וקופת החולים.
לילדים בגילאי 6 עד 18 שנים עם ADHD, ממליצות ההנחיות על הטיפול המקובל בתרופות המאושרות להפרעות קשב וריכוז, לצד טיפול רגשי, הדרכת הורים והתאמות בבית הספר, כמו ישיבה בשולחן קרוב ללוח והארכת זמן בחינות.
ההנחיות קובעות עוד, כי במקרים נדירים בהם התרופות הממריצות (ריטלין, קונצרטה, אטנט ואחרות) לא הובילו לשיפור, גם כשהמינון היה מותאם למשקל המעודכן של הילד, המשתנה עם גדילתו, הוכח כי שילוב של אחת משתי תרופות – קלונידין או גואנפצין, עשוי להביא לשיפור ואף להגביר את השפעת התרופות ל-ADHD.
האיגוד מציין עוד, כי בני נוער הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, נמצאים בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים, כשאינם מטופלים. לפיכך, על הרופאים וההורים לוודא כי בזמן נהיגה, המתבגרים נמצאים תחת טיפול תרופתי מתאים. במקרים כאלה, כשידוע שהמתבגר צפוי לנהוג בשעות הערב, יש לוודא כי הוא מקבל טיפול באחת מהתרופות בשחרור איטי (דוגמת קונצרטה או אדרל XR).
60 שניות על הספורט שעשוי לשפר הפרעת קשב וריכוז