שתף קטע נבחר

האתלטית הקטנה - הכי גדולה / טור

11 שנים אחרי מדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג, שלי-אן פרייז'ר-פרייס, על כל 152 סנטימטריה, יכולה להתהדר בכך שהיא הספרינטרית הכי טובה בהיסטוריה. וכן, גם אמא במשרה מלאה. אנג'ליקה סידורובה הורידה את תווית הלוזרית ואיך קשור הזהב של כריסטיאן טיילור לאלכס אברבוך?

שלי-אן פרייז'ר-פרייס (צילום: gettyimages)
אין שנייה לה. פרייז'ר-פרייס(צילום: gettyimages)

 

בייג'ינג 2008 הייתה האולימפיאדה שבה ג'מייקה כבשה את ספרינט ה-100 מ'. שני האנשים המהירים ביותר בעולם בתקופה זו, בשני המגדרים, היו ג'מייקנים שהותירו חותם. אוסיין בולט זכה בזהב האולימפי הראשון שלו (9.69 שניות) בין הגברים, שלי-אן פרייז'ר עשתה זאת אצל הנשים (10.78).

 

שניהם נולדו באותה שנה, 1986, עוד נקודת פתיחת זהה. בולט סיים את הקריירה ב-2017, שלי אן, שהפכה מאז לשלי-אן פרייז'ר-פרייס עם נישואיה, עדיין בשטח אחרי 11 שנה. אתמול בדוחא היא הוכיחה שבכושרה הנוכחי - להזכירכם היא כבר בת 33 - אין שנייה לה. בולט מיצה את עצמו ופרש. פרייז'ר-פרייס עדיין כאן, אחרי 11 שנים, ובגדול.

 

שלי-אן פרייז'ר-פרייס (צילום: gettyimages)
האתלטיקה הקטנה - הכי טובה בהיסטוריה(צילום: gettyimages)

 

בהתאם להפרש בינה לבין האחרות, הניצחון אתמול בגמר ה-100 מ' היה בפער של 12 מאיות, ועוד מול אלופת אירופה דינה אשר-סמית', שקבעה באותו מעמד שיא בריטי חדש (10.83). סביר שתהיה המועמדת מספר 1 גם באולימפיאדת טוקיו, 12 שנה אחרי בייג'ינג.

 

בולט היה פנומן מגלקסיה אחרת, לפרייז'ר-פרייס אין לכאורה נתונים מרשימים במיוחד, 1.52 מ' גובה ו-52 ק"ג משקל. אבל איזה תיאום בעבודת הרגליים והגוף, חלקיקי גופה כאילו תואמי מחשב, מניה בטוחה מול כל יריבה אחרת. יש לה כבר ארבע מדליות זהב באליפויות העולם בריצה ל-100 מ'. בטוקיו היא רוצה את הזהב האולימפי השלישי. האתלטית הקטנה (מבחינת ממדיה) היא הכי טובה בהיסטוריה. כמה מרגש היה לראות את בנה, זאיון, בן השנתיים, רץ למסלול בסיום.

 

שלי-אן פרייז'ר-פרייס (צילום: רויטרס)
פרייז'ר-פרייס ובנה זאיון. מרגש(צילום: רויטרס)

 

בניגוד לביקורת הקטלנית והמוצדקת, על "מכירת" רצי המרתון עבור קיום אליפות העולם בקטאר המדברית - בתחרויות האצטדיון אנחנו מקבלים מסקנה אחרת. מזג האוויר חם באצטדיון ממוזג (לראשונה), על מסלולים משובחים, מעניק תוצאות מעולות. כריסטיאן קולמן ושלי-אן פרייז'ר-פרייס קבעו תוצאות נהדרות באצטדיון "חליפה" בדוחא. גם אחרים הגיעו לשיאם, וזה עוד לא נגמר.

 

אני לוזרית?

מה הייתם אומרים לו המועמדת שלכם לזהב בקפיצה במוט לא הייתה עוברת את הגובה ההתחלתי באליפות העולם? לא באליפות אחת, אלא בשתיים? כנראה שהייתם מכנים אותה "לוזרית". אנג'ליקה סידורובה הרוסייה פישלה בבייג'ינג 2015 ולונדון 2017. ייתכן שברוסיה יורדים פחות על המפסידנים. אנג'ליקה המשיכה להתעלם מרעשי הרקע, אם היו כאלו. התיקון הגיע בזכייה מדהימה אתמול, עם שיא אישי של 4.95 מ', בקפיצה השלישית. מי קרא לה לוזרית?

 

אנג'ליקה סידורובה (צילום: gettyimages)
למי קראתם לוזרית? סידורובה אחרי הקפיצה המנצחת(צילום: gettyimages)

 

הקרב בין סידרובה לסנדי מוריס האמריקנית, פצצת אנרגיה של ממש, סיפק את אחד הרגעים המאוד מיוחדים באליפות. נכון שבריימה באבו מגיניאה בסאו הקים והוביל לקו הסיום את ג'ונתן בסבי מאיי ארובה במוקדמות ה-5000 מ', מה שעשה לא מעט כותרות מוצדקות. אלא מה, עם כל הכבוד, שניהם היו האחרונים בדירוג. ג'וגרים שהגיעו בכרטיס החופשי הניתן לכל מדינה. היה להם כל הזמן לעסוק בכך, ואין הדבר מוריד מהמחווה.

 

לעומת זאת, מה קורה כאשר שתיים נאבקות מלחמה צמודה לכאורה זו בזו על תואר עולמי? וזה מה שקרה: כאשר סידורובה ביצעה את ההרצה לקפיצה השלישית - מוריס עמדה בצד ועודדה אותה במחיאות כפיים. שתבינו, הצלחה של סידורובה מנעה מסנדי מוריס את תואר אלופת העולם. אחרי שסידרובה עברה 4.95 מ', מוריס זינקה אליה כאילו הייתה האוהדת מספר 1 שלה והשתיים התחבקו. נוכח המעמד והקרב האדיר ביניהן, זהו לטעמי אחד הרגעים הגדולים שנראו בספורט השנה.

 

סנדי מוריס ואנג'ליקה סידורובה (צילום: רויטרס)
אחד הרגעים הכי גדולים השנה. מוריס מברכת את סידורובה(צילום: רויטרס)

 

היום הגדול של מהנדס החשמל

אתלטים גדולים נמדדים ביכולתם לצאת מבורות גדולים. כריסטיאן טיילור, הסופרסטאר האמריקאי בקפיצה משולשת (שיא אישי של 18.21 מ', התוצאה השנייה בהיסטוריה) פסל בשתי הקפיצות הראשונות. עוד פסילה והוא היה חוזר הביתה עם תוצאת "אפס".

 

כריסטיאן טיילור (צילום: gettyimages)
התאפס על עצמו. טיילור(צילום: gettyimages)

 

טיילור לא רק שהתאפס, קפץ את השלישית ב-17.42 מ' סולידיים שהבטיחו לו שלוש קפיצות נוספות הניתנות לשמונה הראשונים. הוא התאושש וסיים עם זהב רביעי (17.92 מ'). המקום השני של וויל קליי (17.74) היה טבעי, אבל

 הבא אחריו רשם יום גדול בהיסטוריה של ארצו. פבריס זנגו, מהנדס חשמל במקצועו, היקנה לבורקינה פאסו את המדליה הראשונה אי-פעם באליפות העולם באתלטיקה, עם 17.66 מ' - שיא לאומי כמובן.

 

היציאה מהמשברון של טיילור הזכיר סיפור שהיה באמת ומנע מישראל מדלית זהב היסטורית באליפות העולם. באדמונטון 2001 אלכס אברבוך הוביל בגמר ב-5.75 מ'. האוסטרלי סרגיי מרקוב פסל פעמיים, וניצל מהדחה בניסיון השלישי. מכאן ואילך מרקוב לא עצר וסיים עם 6.05 מ', שיא אליפות השריר וקיים עד היום הזה. אברבוך זכה במדליית הכסף עם תוצאה של 5.85 מ'.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
שלי-אן פרייז'ר-פרייס
צילום: AFP
מומלצים