מחקר ישראלי: אלו 2 הוויטמינים שעשויים למנוע כבד שומני
חוקרות מאוניברסיטת חיפה מצאו שצריכה מוגברת של ויטמין E ו-C, עשויה להגן מהתפתחות כבד שומני ממנו סובלים אלפי ישראלים ושעלול להתפתח לסרטן ואף לצורך בהשתלת כבד
צריכה מוגברת של ויטמין E ו-C עשויה להגן מפני התפתחות של מחלת כבד שומני. כך עולה ממחקר חדש שנערך בהובלת חוקרות מאוניברסיטת חיפה. ההערכה היא שוויטמינים אלה משמשים כנוגדי חמצון המסייעים בהפחתת התהליך הדלקתי בכבד השומני.
כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול), היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם והסיבה המובילה למחלת כבד כרונית וסובלים ממנה כ-30% מהאוכלוסייה הכללית, כולל בישראל. מדובר בהצטברות שומן בתאי הכבד שמעוררת תהליכי דלקת ומובילה לשלב המתקדם יותר של המחלה - כבד שומני דלקתי, והיווצרות של צלקת כבדית (פיברוזיס).
מחלת הכבד השומני נגרמת במרבית המקרים מהשמנה ואורח חיים לא בריא, הכולל תזונה עתירת סוכר ומזון מעובד וחוסר פעילות גופנית. כבד שומני יכול להתפתח למחלת כבד מתקדמת עד שחמת כבד והצורך בהשתלת כבד ואף סרטן הכבד.
זוהי מחלה שניתנת לטיפול באמצעות שינוי תזונתי בלבד גם בשלבים היותר מתקדמים שלה. לדברי החוקרות צריכה גבוהה של הוויטמינים מסמלת דיאטה בריאה יותר המבוססת על עקרונות הדיאטה הים תיכונית ובה ריבוי של ירקות ופירות, שמן זית, אגוזים ושקדים.
קיראו עוד על השמנה
דו"ח ההשמנה 2018: כמחצית מהישראלים - שמנים
מחקר מצא: מתי עודף המשקל מתחיל לסכן את חייכם
צריכת הוויטמינים קשורה בהורדת הסיכוי לחלות
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות פרופ' שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות, הדוקטורנטית דנה איבנקובסקי-וכקמן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ועמיתיהן לבדוק את הקשר בין צריכת הוויטמינים C ו-E להתפתחות של כבד שומני.
במחקר שפורסם בכתב העת Digestive and Liver Disease השתתפו 789 גברים ונשים ישראלים בין הגילאים 70 – 40, כאשר 38.7% מהם אובחנו עם כבד שומני. חישוב צריכת הוויטמינים התבסס על שאלון שכלל 117 פריטי מזון שכיחים בתזונה הישראלית. החוקרות חישבו את תכולת הוויטמינים עבור כל מאכל בהתאם לגודל המנה.
מתוצאות המחקר עולה כי צריכה מספקת על פי הקצובה היומית המומלצת או יותר של 15 מיליגרם ליום של ויטמין E ושל כ-180 מיליגרם של ויטמין C קשורה בהורדת הסיכוי להתפתחות מחלת כבד שומני בכ 30-40 אחוז.
"צריכה מוגברת מאוד של ויטמינים כמו E ו-C, בדרך כלל דרך תוספי תזונה, יכולה לגרום לתופעות לוואי", אמרו החוקרות, "לכן ההמלצה שלנו היא לצרוך ויטמינים אלה דרך תזונה מאוזנת: ויטמין E אפשר למצוא בעיקר באגוזים, שמנים צמחיים ועלים ירוקים וויטמין C נמצא בעיקר בירקות כמו גמבה, כרוב ועגבנייה או פירות כמו מלון, תות ופירות הדר".
לדבריהן, מניעה של התפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, מתרכזת בשינוי אורח החיים. עד היום, רוב ההמלצות התרכזו בהפחתת שומן רווי ופחמימות פשוטות כמו סוכרים ובהגברת פעילות גופנית ואכילה בריאה באופן כללי בסגנון של תזונה ים תיכונית - הגברת צריכת דגים, שמן זית, ירקות, קיטניות, דגנים מלאים ופחות בשר מעובד, ממתקים ושתייה מתוקה.
"המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות הצריכה הנאותה של הוויטמינים במסגרת דיאטה בריאה ומראה כי צריכה לפי ההמלצות קשורה בהפחתת הסיכוי להתפתחות כבד שומני ובהפחתת הסיכוי לשלב המתקדם יותר של המחלה - כבד שומני דלקתי ", סיכמה פרופ' זלבר שגיא.
כבד שומני: השומן הורס את תאי הכבד
כשליש מהעולם המערבי סובלים מכבד שומני, מחלה שקטה שלרוב אינה נותנת סימנים, לעיתים עד לנזק בלתי הפיך שממנו אין דרך חזרה. הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף, ונקרא "המעבדה של הגוף". הוא אחראי על יצירת חומרים חשובים, עיבוד כלל החומרים שנכנסים לגוף, מיונם וסילוק הפסולת. דם רב עובר בכבד בכל רגע נתון, כליטר וחצי, סימן נוסף לחיוניותו הרבה לתפקודנו התקין.
הכבד ממוקם בצד ימין של חלל הבטן והוא מורכב משתי אונות, ימנית ושמאלית, אשר בכל אחת מהן מספר קטן של התפצלויות. אחת התכונות המופלאות ביותר של הכבד היא יכולתן של האונות לגדול מחדש לכדי כבד שלם, בזכות תהליך מתמיד של בנייה ושל הרס תאי הכבד.
תאי הכבד יוצרים חומרים רבים החשובים לפעילות הגוף: נוזל המרה, החלבון אלבומין החשוב לשמירת נוזל הדם בתוך כלי הדם, חומרי קרישת דם, חלבונים, גלוקוז ועוד. לא בכדי נקרא הכבד "המעבדה האנושית": הוא אחראי גם לסילוק של חומרים רעילים רבים, ובהם אמוניה הנוצרת מתהליך פירוק החלבונים לחומר אוריאה.
הכבד אחראי גם לפירוק תרופות ולהפגת רעילותן, וגם על ייצור הכוסלטרול בגוף, שרובו מגיע לא מהמזון אלא מייצור עצמי. הכבד הוא לא רק איבר פעיל, אלא משמש גם כמחסן לאגירת חומרים שונים ומאפשר לגוף להתמודד עם חוסר או עודף בהם. בין היתר, מאחסן הכבד עודפי גלוקוז, ויטמינים וברזל.
הפתרון: שינוי באורח החיים
מחלת הכבד השומני מתרחבת בשנים האחרונות גם לילדים. היא נגרמת כתוצאה מהשמנת יתר, כשעל פי ההערכות כ-70 עד 80% מהסובלים מהשמנה סובלים גם מכבד שומני. הוא בולט במיוחד אצל בעלי BMI מעל 30 או היקף מותניים מעל 102 ס"מ בגברים ו-88 ס"מ בנשים. גורמים נוספים לכבד שומני כוללים סוכרת, אלכוהוליזם, הפטיטיס, מחלות מטבוליות או הרעלות.
במרבית הפעמים מחלת הכבד השומני מתגלה במקרה, באמצעות בדיקות דם המראות רמות גבוהות של אנזימי כבד. במקרה כזה מופנה המטופל למומחה גסטרואנטרולוג לאחר בדיקת אולטרסאונד של הכבד, CT או MRI של הכבד ולפי הצורך גם לביופסיית כבד.
במרוצת השנים פיתחו מדענים נוסחאות שונות כדי לחשב את דרגת ההצטלקות של הכבד השומני, בדיקות הלוקחות בחשבון מדדים מסוימים בדם העולים במצבי כבד שומני, ופותחו מכשירי הדמיה מתקדמים לבדיקה של מידת האלסטיות של רקמת הכבד, המאפשרים לקבוע את כמות ההצטלקות הכבדית.
למרות זאת, במקרים רבים ביופסיית כבד עדיין תישאר בדיקת הבחירה, במיוחד אם סיבות שונות "מתחרות" אצל המטופל על מחלת הכבד הקיימת. בדיקה פתולוגית של רקמת הכבד תיתן תשובה אמינה ביותר באפשר למצב ולאפשרויות הטיפול.
במשך השנים נוסו תרופות רבות בטיפול בכבד שומני, על פי ה"אופנה" והמחקרים שיצאו באותה עת, אך אף תרופה לא הוכיחה את עצמה כפותרת באופן בלעדי מצב של כבד שומני.
עיקר הטיפול בכבד שומני מתרכז בשינוי אורח החיים. אסטרטגיה זו הוכחה בכל המחקרים שבוצעו בעניין והיא עולה לרוב על כל האפשרויות התרופתיות. מדובר, אם כן, בשינויים בתזונה, ירידה במשקל ובהיקף המותניים, הפחתה בכמות השומנים הנצרכת, איזון של רמות הסוכר וביצוע פעילות גופנית סדירה.
חשוב לזכור שהרזיה מהירה מדי עלולה לגרום לנזק לכבד ואף לקריסתו, לכן הטיפול חייב להיות מאוזן ומדורג כשקצב הירידה במשקל הוא כחצי עד קילוגרם בשבוע. במסגרת הדיאטה מומלץ להקפיד על צריכה מעטה של שומן רווי מן החי ושומני טראנס, הפחתה בצריכת סוכר, וביצוע פעילות גופנית 5 ימים בשבוע.
לפנייה לכתב/ת 
