למה האקסית שלך מטורפת?

(איור: מיטל שפירו)

למי מכם זה לא קרה. אתם מכירים בת צבעונית יפה ומעניינת שמדברת בפתיחות על נושאים בגדר טאבו, ומהופנטים מהכריזמה ומהמחסור הבולט בעכבות, החברים שלכם עפים עליה כי וואלה סוף־סוף מצאתם מישהי מאתגרת ומצחיקה. אממה, במהרה מתגלה שהיא כמו שאומרים בעגה המקצועית "קוקו בלולו" — אימפולסיבית, אלימה, מוזרה, וולגרית, יצורה וכו' וכו'. אתם נפרדים ולא מצליחים להפסיק לחשוב עליה כי התנהגות כל כך לא מוסברת משאירה קונפליקט לא פתור במוח שממשיכים לחזור אליו.

מדי פעם, כשהפצע בדיוק עומד להגליד ונדמה שאחרי כל כך הרבה זמן אפשר להמשיך הלאה בחייכם, היא צצה משום מקום ושואבת אתכם פנימה למעגל הדמים הנורא. מזכיר לכם משהו? נכון, את הסרט "שמש נצחית בראש צלול" המציג את ג'ים קארי המשעמם והבנאלי ואת הפנטזיה הגברית — המאניק פיקסי דרים גירל — קייט בלנשט עם הסווטשירט הכתום הזרחני והשיער הצבעוני שיום אחד עוזבת ומשאירה אותו חלול. מי היא, האישה המסתורית הזאת, המיוחדת, המשוגעת? מה מניע אותה? למה היא מגיעה בסערה ועוזבת יום אחד? כל אלה שאלות לגיטימיות, ובשביל זה אני כאן, אקסית מטורפת בדימוס וסתם מטורפת בהווה, כדי לעזור לכם להבין כמה מההתנהגויות הנפוצות של נשים מן הסוג הזה.

אולי ה־התנהגות ה־נפוצה של אקסיות משוגעות בתקופתנו — שהיא גם ככל הנראה התקופה הראשונה בהיסטוריה שיש דבר כזה אקסיות משוגעות, שכן עד עכשיו גברים היו יכולים פשוט לזרוק לפח האשפה אישה שאינה מתאימה ועם הזבל הזה לדשן את הגינה בבית שקנו לאישה החדשה. לכן, רוב ההתנהגויות של אקסיות משוגעות טרם נחקרו ויש לנו (לי) קרקע פורייה להשלכת העולם הפנימי הפרטי שלנו (שלי).

בכל מקרה, שייד בסושיאל מדיה — למה היא עושה את זה? זה לא מכבד, זה לא יפה, זה לא בוגר. התשובה האמיתית: כי זה מצחיק אותה רצח. התשובה העוד יותר אמיתית: כי אחרי פרידה התקשורת נגמרת, וכדי להמשיך הלאה היא צריכה להרוג באלימות את הדימוי החיובי שלך שעדיין קיים אצלה בראש. בעיקר אם באיזשהו שלב בקשר הייתה חברות קרובה ואמיצה, כי במקרה הזה זה כואב אף יותר.

לפעמים עלבונות בסושיאל מדיה הם דרך לדעת שהצד השני יראה בוודאות, בין אם באופן אישי ובין אם חברים ישלחו לו כדי שיראה "איזו מטורפת חסרת גבולות היא". בצורה חולנית זה ממשיך לקיים את הקשר במרחב הווירטואלי האמורפי. תחשוב על זה כעל הדרך הכי פחות מתוקה להגיד, "אני מתגעגעת".

נתחיל מזה שהודעה כל כך ארוכה אי אפשר לצלם מסך ולהעביר לחברים — כך שאם כבר לשלוח אחת, עדיף שתהיה בומבסטית עם סיכוי שלא תטרח לקרוא. גם אם קראת, ההתבזות תהיה אישית מולך, ולא פומבית. ומולך מה אכפת לה להשפיל את עצמה? היא יודעת את כל הסודות שלך, איך אתה נשמע כשאתה גומר. שורר ביניכם מאזן אימה, והיא יכולה להיות סמוכה ובטוחה שלעולם לא תעביר הלאה את הסודות שלה.

מעבר לכך, איך ולמה זה קורה שפתאום אתה מקבל הודעה ארוכה, לא קוהרנטית אבל עם אסתטיקה של מסמך משפטי, מקושטת באמיתות כואבות על האופי שלך, בנושא שאתה כנראה לא זוכר, אפילו שאתם לא מדברים כבר ארבעה חודשים? תשובה: היא בקשר חדש עם מישהו שאכפת לה ממנו, והוא, איך לומר, יצא דוש. אממה, היא לא מעוניינת לפגוע בקשר איתו, ואולי גם לא יודעת להביע רגשות בזמן אמת בגלל הורים לא מתקפים רגשית — וזה יוצא עליך. מה אתה יכול לעשות עם זה? לקפל ולשמור במגירה. או בשביל ללמוד משהו על עצמך, או כתחמושת במשפט הפומבי שאתה מנהל נגדה בתוך הראש.

(איור: מיטל שפירו)

עוד כשהייתם ביחד פתאום צצה לה תכונה משונה — לבקר ולקלס כל דבר שאתה מפיק ממנו תחושת הנאה. זה יכול להיות סדרות ("בזבוז זמן ומשאבים"), זיתי קלמטה ("טעים אם אתה פלבאי"), סקס ("דחף פרימיטיבי שיש לדכא") ועוד. אני אפילו אצטט חברה יקרה שלי שפעם סיפרה שבכל פעם שהייתה פועלת באופן שמשמח את האקס שלה — זה היה גורם לה לסבל.

זאת תכונה עתיקת יומין. זה מהפולקלור. כמו המשפט המפורסם "למה צחקה מיכל לדויד?". כי היא ראתה שהוא נהנה וזה עורר בה בוז.

למה זה קורה? למה אישה יפה ומתוקה עם חברים ועולם פנימי עשיר משתמשת פתאום בכל הכוח שלה כדי לבוז, להשפיל ולהרוס לך כל חוויה אפשרית? האם זה מפני שאתה סמרטוט עלוב וחדל אישים? לא ולא! הפעם זה לא קשור אליך. זה קשור לנטייה האנושית לשפוט את עצמה דרך הזולת. ואם אותה בחורה בעצם, עמוק בפנים, שונאת את עצמה עד כאב, ואתה מראה לה שאתה אוהב אותה — היא לא יכולה לקבל את זה ותשנא את עצמה דרכך. וזה אומר לפסול כל דבר שהצהרת על אהבתך אליו כדי שיתיישב עם התפיסה שלה שהיא בזויה ולא ראויה לאהבה. זה עצוב, וזה כנראה באשמת ההורים שלה.

(איור: מיטל שפירו)

ודאי יצא לכם להיתקל בתופעת ה"וואיי *גרעפס* אני כל כך *גרעפס* טום בוי *גרעפס* חחחחח, והמחזור שלי כל כך קשה שאפשר לחשוב שהוא משחק נגד מנצ'סטר יונייטד", ולשאול את עצמכם "למה? זה כמעט כאילו היא רוצה להגעיל אותי כדי שאני לא אוכל להימשך אליה! אני אראה לה מה זה — ואשכב איתה בכל זאת. היא תדע שהיא לא יכולה להתעסק איתי!", נכון?

אז אפילו שנדמה לכם שהבת ההו־כה־משוגעת מנסה להגעיל, ושבכלל באיזשהו אופן זה קשור אליכם — הרי לי לחדש לכם, אתם טועים לחלוטין. בנות מתנהגות באופן וולגרי כמנגנון הגנה. זה שריון שאפשר לעטות גם בחודשי הקיץ החמים. אני אסביר: כאשר היא דוחה, מגרבצת בפומבי ומדברת על הפרשות, היא למעשה אומרת "אני בן ממש בדיוק כמוך", קרי: "אני חזקה כמוך", קרי: "לא תוכל לפגוע בי לעולם, יא נמושה". מאחורי זה מסתתרת האמת העצובה בעולם: "פגעו בי בעבר בגלל הנשיות שלי שכיום אני תופסת כחולשה מובנית, ולמדתי שעליי להסתיר אותה כדי לשרוד". תכלס מגעיל. טוב שנפרדתם.

הסטטיסטיקה אומרת שאחת מכל 20 נשים הולכת לשכב עם כל החברים שלך. כן, זה עד כדי כך נפוץ. כל כך נפוץ שאם לא נתקלת בזה, אתה ככל הנראה בכת האמיש, ובשנת ההוללות שקיבלת לצאת ולחקור את העולם לפני שאתה חוזר לעבוד את האדמה עד יום מותך לא עשית כלום חוץ מלשחק באקס בוקס.

בכל מקרה, זה הכי קורה בעולם. בעיניי זאת התנהגות טבעית, נורמטיבית ואפילו מתבקשת, אבל אני אניח שלא כך הדבר בשביל כולם וארחיב. בין אם אתם נפרדים, ובין אם מעולם לא ממש הייתם ביחד, עלול להגיע יום שבו האקסית המשוגעת תשכב עם כל החברים שלך. כן, ממש תצוד אותם אחד־אחד משל הייתה אומה תורמן בקיל ביל, וזאת לגמרי אשמת המין הגברי והפסיכואנליזה. למה? כי כל אחת יודעת שגברים אף פעם לא חושבים עליה באופן ישיר אלא דרך דיאלוג עם מישהו. ממש כמו שאנחנו חושבות על בנים באמצעות דיאלוג עם הפסיכולוגית. אז הדבר ההגיוני היחידי במצב כזה הוא לשכב עם מי שאתה מנהל איתו את הדיאלוג עליה.

זאת לא התנהגות משוגעת. הרי זה מה שיהפוך את הדיאלוג שלכם עם החבר לכזה שאוהד אותה. החבר ירים לה, יגיד שהיא חכמה, מעניינת (=מוצצת בן זונה) וכו'. וההיגיון של האקסית המשוגעת גורס שככל שהיא תשכב עם יותר חברים, ככה היא תופיע ביותר דיאלוגים ולמעשה תשתלט לך על המוח כמו וירוס קטלני. נכון שזה הגיוני?

עברו כמה חודשים, ונדמה שאתה רק רואה אותה יותר ויותר. פתאום היא מוזמנת ליום הולדת של חבר, יוצאת לבר הקבוע שלך, משתתפת בארוחה משפחתית בתור הדייט של אחיך הגדול ועושה לך גרפיטי מתחת לבית? מזל טוב — אתה חלק מבדיחה שלה עם חברה. אם היא באמת משוגעת כפי שנדמה לך, גם החברות שלה משוגעות בדיוק כמוה, מה שאומר שהקשר שלהן מתבסס על להתבזות ביחד מול בנים באמתלת שווא שהבנים הם אלה שמתבזים.

כשאתה מתעורר בבוקר, יורד למטה ורואה גרפיטי מתחת לבית שלך שברור שנעשה על ידה, תדמיין את הסיטואציה הבאה: שתי חברות מבלות ביחד כבר 12 שעות ברצף, נהנות, שותות, כותבות, רואות טלוויזיה, מספרות סודות אחת לשנייה, ומתחילות להיגמר להן הפעילויות. אחת אומרת: "יודעת מה יהיה מצחיק? אם נעשה גרפיטי מתחת לבית של האקסים שלנו/ נכתוב לחבר הכי טוב שלו/ נעשה סיבוב סטוקינג ברחוב אלנבי לכל מי שאי פעם הכרנו", והשנייה אומרת "וואיי, חחחח, אשכרה!".

בכלל, הנה סוד שמור ביותר: בכל פעם שבת איז סליידינג טו יור דיאמז זה אך ורק מפני שלה ולחברה שלה כבר משעמם. מאותה הסיבה בנות פותחות טינדר. אין לזה קשר אליך, זה גדול ממך. זה קשר סימביוטי יפהפה ומסוכן בין שתי בנות עם חלל בנשמה. צ'יל.

נפרדתם והחלטתם לשמור על קשר? זה מעורר השראה, מרגש, ואווילי לחלוטין. כל הכבוד לכם. אבל כמעט כל שיחה שלכם נגמרת במעין פיצוץ ביוזמתה. למשל, היא מבקשת עזרה ונעלבת כשאתה ביקורתי. או שהיא מתעניינת בחיים הפרטיים שלך ונפגעת כשאתה משתף יתר על המידה.

קודם כל, תפעיל שיקול דעת לפני שאתה מדבר. שנית, אתם במצב נפיץ מאוד. לכל אחד מכם ודאי יש מטענים משמעותיים, וכדאי ללכת על ביצים לתקופה. זה בלתי אפשרי כי לכל אחד מכם אגו מפלצתי — אז תתכוננו לריב הרבה.

בנוסף, חשוב לזכור שאחרי פרידה הרגש היחידי שלגיטימי להביע הוא כעס. אהבה נחשבת לפריצת גבולות, עצב וקנאה משפילים, בעיקר אם מישהו מכם המשיך הלאה, ואני לא מכירה רגשות אחרים. אז הדרך היחידה לחזור לעוצמות הרגשיות של פעם, ולמעשה לקירבה ולאינטימיות של פעם, היא בלכעוס ולריב וללחוץ אחד לשני על נקודות. ולסיום, לפעמים זאת הדרך היחידה לסיים אינטראקציה. זה מנגנון הגנה מפני געגוע.

לסיכום, אין נשים משוגעות — יש בחורים עם תודעה גולמית ולא מספיק מרובדת כדי לקרוא סאבטקסט. למשל, שהסאבטקסט של כל מה שכתבתי פה הוא מסמך הגנה על האופי שלי כפי שהוא בא לידי ביטוי באינטראקציות שלי עם גברים.