מאמריקה הלטינית לבאר שבע: קהילת הגרים של הנגב
חבר מביא חבר, ובבית הכנסת "טוב להודות לה'" מתפללות כבר 45 משפחות שעברו דרך ארוכה מאמריקה הלטינית לבירת הנגב - ומהנצרות ליהדות. עזרא נולד כאוליבלה, ומתקשה להסביר אפילו לעצמו את סוד המשיכה ליהדות - ויהודית נולדה למשפחה מצאצאי האנוסים: "זו תופעה שתופסת תאוצה"
יש בישראל בית כנסת אחד שבו אף אחד מהמתפללים והמתפללות לא נולד יהודי (חוץ מהרב), ולכן הבחירה להתפלל ולצום ביום כיפור, מפתיעה במיוחד. בבית הכנסת "טוב להודות לה'" בבאר שבע מתפללות 45 משפחות שעלו ארצה מאמריקה הלטינית, מרביתן מברזיל. הם נולדו בכלל כנוצרים, החליטו להתגייר על פי ההלכה - ולגור דווקא בבירת הנגב.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
עם השנים הלכה הקהילה והתפתחה, וכיום חברים בקבוצות הווטסאפ יותר מ-150 אישה ואישה, "חלק מהם עברו דירה ליישובים אחרים בארץ, אבל הם ממשיכים להיות קשורים אלינו ובאים לביקורים".
"גם אני התפלאתי. עם הזמן הבנתי שבהרבה מקרים זורם דם יהודי באנשים האלה. כידוע, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל רבים היגרו ליבשת החדשה, אמריקה, והתיישבו במדינות שונות במרכז ובדרום-אמריקה. כעת הם הם רוצים לחזור לשורשים, והאמת היא שאני רואה מטרה קדושה לעזור לאנשים האלה לחזור לחיק היהדות".
משפחות מצאצאי האנוסים
באופן מפתיע רבים חברי הקהילה מתקשים להסביר מה בדיוק גרם להם לעזוב את החיים השקטים בדרום-אמריקה ולקבל על עצמם עול מצוות, לעיתים תוך ניתוק מהמשפחה. עזרא בלוולה נולד בסאו פאולו שבברזיל לפני 38 שנים. משפחתו הנוצרית קראה לרך הנולד אוליבלה. לפני 18 שנים הוא החליט להתגייר. "קשה לי להסביר למה", הוא מודה. "אולי זה היה משהו בפנים. אהבתי את המנהגים היהודיים, את החגים והספרים".
אבל אפשר להיות יהודים גם בברזיל.
"יש 200 מיליון ברזילאים, ורק כ-100 אלף יהודים במדינה. בית הכנסת הקרוב אליי היה במרחק מאה קילומטרים", הוא נזכר בחיוך. "בשביל אוכל כשר הייתי צריך ללכת הרבה. בסאו פאולו יש בתי ספר יהודיים שעולים הרבה כסף, והביטחון האישי לא טוב. אני, אשתי קאמילה וגם אחותי החלטנו להתגייר ולעלות לישראל". בלוולה מספר כי את כל המצוות הוא מקיים בשמחה – מכשרות ועד שבת.
בניגוד לרוב חברי הקהילה שעלו מברזיל, יהודית פרנסיס נולדה בקוסטה ריקה. "בעלי ברוס יהודי, אבל אני נולדתי למשפחה שהיא מצאצאי האנוסים", היא מספרת. "סבתא שלי סיפרה לנו על חגי היהודים ועל השבת, והיה לי רצון להגיע לישראל ולשמור מצוות".
לא היה קשה לעזוב משפחה ולחיות בבאר שבע, כשהבעל נוסע כל יום לעבודה בתל אביב?
"פה בישראל זו המשפחה. אני רוצה שארבע בנותיי יילמדו בבית יהודי-דתי. החיים שלנו פה, בישראל".
"זה ממש פלא"
כיום עומד בראש הקהילה המיוחדת הרב ברוך גלמן (34), בעצמו יליד מקסיקו. לפי חמש שנים התכוון לצאת עם רעייתו, מוריה, לשליחות בדרום-אמריקה, אך לבסוף נשלחה המשפחה, על ידי "איגוד רבני הקהילות", לבאר שבע. "יש כאלה שאומרים שסבא שלהם היה רב, אבל סבא שלי באמת היה רב וזה היה החלום שלי", אומר הרב גלרמן. "אשתי כבר למדה ספרדית, ומקבלת המון פניות, אפילו יותר ממני. יש לנו גרעין של 20-30 מתפללים קבועים, ובגלל שאנחנו סמוכים למרכז קליטה יש לנו תחלופה. כל שנה מגיעים חדשים, ואחרים פורשים כנפיים ועפים ליישובים אחרים, אבל ממשיכים לשמור על קשר".
"חברי הקהילה מספרים לחבריהם, ואלה פונים לנציגי משרד הקליטה ומבקשים להגיע לבאר שבע. בהתחלה גורמי הקליטה באמת לא הבינו למה כל הדרום-אמריקנים רוצים להגיע דווקא לכאן, אבל עם השנים הם למדו שיש פה קהילה".
הרב מספר כי חלק מחברי הקהילה עברו הליך גיור רציני בחו"ל, וחלקם התגיירו רק כדי לעלות לישראל – "והם מגיעים אלינו כדי לעבור גיור רציני שיהיה מוכר על ידי הרבנות". אחרים מגיעים כתיירים ועוברים תהליך ארוך.
"חשוב לציין שיש גם כאלה שזה לא מתאים להם, אז הם פשוט מפסיקים לבוא", הרב גלמן מחייך. "לפעמים מגיעים אנשים ושואלים אם מתחילים להתפלל ערבית, ואני אומר שלא כי חסר עשירי למניין. הם מסתכלים סביבם ורואים שלושים אנשים, ואז אני מסביר: 'יש פה רק תשעה יהודים, ועוד כעשרים טרום-יהודים שנמצאים בתהליך".
איך אתה מסביר את הנהירה של נוצרים ליהדות?
"זה ממש פלא. מאיפה זה בא להם לכל האנשים האלה מדרום-אמריקה להיות יהודים? כל אחד שמגיע, אני שואל אותו את השאלה הזו, וכמספר האנשים שיש כאן - מספר הסיבות שהביאו אותם לזה. לרבים מהם יש איזה סבא רבא-רבא-רבא יהודי, ופתאום זה מתעורר. אפשר לנסות להסביר, אבל זה כל כך יפה. אפשר פשוט להתפעל מזה בלי הסבר. זו תופעה שתופסת תאוצה".
מה עושים כשצריך גוי של שבת?
"באופן אישי אני אומר למי שלקראת גיור: 'אתה בינתיים תעשה חילול שבת אחד. קטן. אני נזהר שלא לבקש מכל אחד, כי יש כאלה שנפגעים קשות כשאתה אומר להם שהם עוד לא יהודים".
לא תמיד סיום תהליך הגיור הוא גם הגעה אל המנוחה ואל הנחלה. "יש כאלה שקשה להם אחרי הגיור", מספר הרב גלרמן. "יש ירידת מתח וזה קורה לכולם. יש מי שמפסיקים לקיים חלק מהמצוות, ואחרי זמן חוזרים. להם אני מסביר שגם אם הם הפסיקו לקיים מצוות, הם לא מפסיקים להיות יהודים. אז הם מבינים שאחרי גיור אמיתי, אני יהודי ולא משנה מה, וככה גם אם חוטאים הם יודעים לחזור. פה מקבלים אותם יפה. הם ממש רצויים ואהובים פה מאוד-מאוד".
יום כיפור בערוץ היהדות :
