שתף קטע נבחר

 

ראשון וייסמן: האס החדש של הרצוג בנבחרת

חלוץ וולפסברגר שהסתובב כמה שנים מתחת לרדאר עם קרדיט מוגבל בליגת העל, מתפוצץ העונה באוסטריה במספרים ששמים בצל אפילו את הצלחת דאבור בזלצבורג. לא פלא שהוא ירש גם את המקום שלו בהרכב הנבחרת. הערב (חמישי, 21:45) הוא פוגש את נציגי הליגה בה הוא מככב

 

צפו בשון וייסמן מדבר לפני המפגש    (צילום: ראובן שוורץ)

צפו בשון וייסמן מדבר לפני המפגש    (צילום: ראובן שוורץ)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

שמונה שערים היו לשון וייסמן בעונה שעברה בליגה השנייה של ישראל. לא הלאומית, אלא זו שלא כללה את מכבי תל אביב מודל 2018/19. הוא כבש אותם ב-25 משחקים, לכאורה ממוצע לא מרשים במיוחד, אבל כשלוקחים בחשבון שרק בארבעה מהמשחקים האלו הוא השלים 90 דקות – התמונה נראית אחרת.

 

במכבי חיפה לא האמינו בו, גם לא באיחור כמו שקרה עם תומר חמד בזמנו. כשסיים את גיל הנוער במועדון, וייסמן יצא למסע נדודי השאלה כמיטב המסורת הירוקה. זה התחיל בהפועל עכו, אחר כך גם עונה נהדרת במכבי נתניה בגיל 20 (12 שערים ב-21 משחקים) לא מנעה מעבר לתחנה הבאה, עירוני קריית שמונה. הוא הלך ושב לכפר גלים ולא הצליח לתקוע יתד, למרות הכישרון והעובדה שבאופן קבוע למדי נחשב לשחקן מוביל בנבחרת הצעירה.

 

שון וייסמן חוגג (צילום: EPA)
וייסמן חוגג את התחייה מחדש בוולפסברגר(צילום: EPA)

 

ואם בעונה שעברה כשחזר לסגל התחרות בהתקפה עם מוחמד עוואד וניקיטה רוקאביצה לא הספיקה, אז בינואר הונחת על הראש שלו ילד הפלא התורן של הכדורגל הישראלי, ירדן שועה. וייסמן המשיך לעבוד קשה, ובמהלך הפלייאוף העליון הגיע רגע שיכול היה להיות נקודת תפנית: הוא פתח בהרכב מול הפועל באר שבע, כבש צמד מרשים בניצחון 1:3 (בדיוק התוצאה ההפוכה מזו של משחק הבכורה שלו בבוגרים, מול אותה יריבה, ארבע שנים קודם לכן כשעדיין לא היה בן 18).

 

כשכבר נראה היה שכיוון הרוח משתנה, התברר שוב שלמרקו בלבול דרכים משלו: דווקא אז ולראשונה אחרי ארבעה משחקים רצופים ב-11 הפותחים, הוא ירד לספסל, קיבל רק שמונה דקות במשחק הבא ולא חזר להרכב עד סיום העונה. וכך הגיע רגע של פרשת דרכים בסיום העונה, שלמרבה המזל מצא את וייסמן כשחקן חופשי, אדון לגורלו, שצריך לבחור מה הצעד הבא שלו.

 

מכבי חיפה (צילום: ראובן שוורץ)
מרקו בלבול. יש לו דרכים משלו(צילום: ראובן שוורץ)

 

שתי נקודות עקרוניות לגבי וייסמן: הראשונה - הוא לא טיפש. הוא הסיק את המסקנות והבין היטב את התמונה במועדון בו גדל. אף אחד לא מבטיח לו כלום, גם אם יצטיין. נקודה שנייה חשובה לגביו: הוא מאמין בעצמו וביכולות שלו.

 

כשהסוכן שלו שחר גרינברג הניח על השולחן את ההצעה מוולפסברגר, אז גם אם הסנטימנטים הקשו על ההחלטה לעזוב את המועדון שהיה לו בית מגיל 15 וחצי, הוא ידע מה הוא צריך לעשות. אבל גם הוא לא יכול היה לדמיין כמה מהר תתברר הבחירה כבינגו.

 

שון וייסמן חוגג (צילום: גיל נחושתן)
הבין שהגיע הזמן לעזוב את חיפה. וייסמן(צילום: גיל נחושתן)

 

הרשת לא מפסיקה לזוז

ככה נראה הזינוק המטאורי שלו מבחינת מספרים העונה - ותחליטו אתם איזה מהסעיפים מרשים יותר. 11 שערים (כולל רביעייה במשחקו השני) ובישול אחד ב-9 משחקי ליגה, שער בשני משחקי הבכורה שלו בליגה האירופית, חמישה שערים ובישול בשני משחקים בגביע האוסטרי, ובסך הכך 17 שערים ושני בישולים ב-13 משחקים מאז תחילת העונה. טירוף מוחלט, בקבוצה שמדורגת כרגע שלישית בליגה וצמודה לרומא בראש בית 10 בליגה האירופית.

 

שון וייסמן בועט לשער (צילום: רויטרס)
גם הוא לא יכול היה לצפות את הבינגו. וייסמן בפעולה(צילום: רויטרס)

 

וייסמן הוא החוליה האחרונה במה שניתן להגדיר כמיני-שושלת של חלוצים ישראלים מצליחים בבונדסליגה האוסטרית. עומר דמארי היה הראשון, שהתחיל עם שמונה שערים ושני בישולים ב-13 משחקים באוסטריה וינה (קבוצתו הנוכחית של אלון תורג'מן, שבינתיים מאכזב) ב-2014/15 והמשיך בזלצבורג עם ארבעה שערים וארבעה בישולים בעונה שלאחר מכן.

 

אחר כך הגיע דאבור, שפשוט התפוצץ ב-2017/18, העונה השנייה שלו באותה זלצבורג, וסגר שתי עונות ענק של מעל 20 שערים בליגה, כשבאחרונה הוא גם סיים כמלך השערים של הליגה האירופית עם שמונה שערים. זה שלח אותו לסביליה. גם אם הפאזה הספרדית בינתיים מביאה אליו בעיקר תסכול - וייסמן ודאי חותם על יעד דומה בתחנה הבאה.

 

מואנס דאבור חוגג (צילום: AP)
מונס דאבור. בקצב הזה יישאר מאחור(צילום: AP)

 

המאמין הלאומי: גם הרצוג הבין מה יש לו ביד

במשחק הנבחרת האחרון וייסמן קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו בהרכב מאנדי הרצוג. הוא אמנם לא כבש, ואפילו רשם רבע החמצה עם מצב נגיחה לא רע במחצית הראשונה, אבל ב-60 הדקות שלו על המגרש הוכיח שבסיטואציה הנוכחית, הבחירה בו על פני דאבור - שעלה במקומו לחצי השעה האחרונה - מוצדקת לחלוטין: הוא נראה חד, לא הפסיק לעבוד ולהטריד את ההגנה הסלובנית, החזיק בכדור ועבד מצוין עם ערן זהבי בחוד.

 

הקצב במשחק הזה היה גבוה בהרבה ממה שהוא רגיל אליו, והתשישות הכריעה אותו, כנראה גם בגלל עודף מוטיבציה וחלוקת כוחות לא נכונה. את זה הוא עוד ילמד. מצד שני, הרי כל מה שאנחנו מבקשים משחקן נבחרת הוא שייתן את כל מה שיש לו. ההתלהבות של וייסמן הייתה מדבקת, הכניסה דינאמיות חדשה למשחק ההתקפה ועזרה לבסס דומיננטיות בפתיחת המחצית השנייה, שנמשכה עד הסיום. כמעט.

 

שון וייסמן (צילום: AP)
וייסמן במדי הנבחרת בסלובניה. 60 דקות של מלחמה(צילום: AP)

אנדי הרצוג (צילום: עוז מועלם)
הרצוג. השתכנע לתת הזדמנות(צילום: עוז מועלם)

 

הערב (חמישי, 21:45) הוא יפגוש כמה יריבים שמוכרים לו מהמאבקים מהליגה.

לכבוש מול בלמים אוסטרים הוא יודע היטב, את זה כבר למדנו. נכון, לפחות שלושת-רבעי מחוליית ההגנה של האוסטרים צפויה להיות מורכבת משחקני הבונדסליגה הגרמנית - אבל למה להרוס את השמחה? שער אחד קטן שלו יכול לעשות את ההבדל ולשנות שוב את המומנטום של הקמפיין המתעתע הזה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים