למעלה מ-500 שנות פעילות: "בית הכנסת של המגורשים"
את יום כיפור פותחים בקהילה "בסדר הלקאות". על כניסת הצום מכריז הגבאי על גג בית הכנסת, בתקיעה בשופר - והניגונים עתיקי יומין ומבוססים כולם על פיוטיהם של גדולי יהדות ספרד, אבותיהם של המגורשים שעל-שמם נקרא בית הכנסת "סלאת לעזאמה"
הפירוש העברי לשמו של בית הכנסת "סלאת לעזאמה" שבמרקש, מרוקו - הוא בפשטות "המגורשים", או ליתר דיוק: "בית הכנסת של המגורשים", או "הגולים". השם הזה, מסתבר, הולם היטב את בית הכנסת, שכן "סלאת לעזאמה" נבנה בשנת 1492 עבור היהודים שגורשו מספרד והגיעו למרקש שבמרוקו.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
המנהגים השונים, התפילה בלדינו ואפילו העובדה כי היהודים הספרדים נהגו להיכנס לבית הכנסת עם נעליים, והמקומיים נמנעו מכך - הובילו להקמת בית כנסת הנוסף, "סלאת לעזאמה" הממוקם במלאח (הרובע היהודי העתיק).
אין רפורמים במרקש
למעלה מ-500 שנים שבית הכנסת פועל, ובכל יום מתקיימת בו תפילת שחרית. בשבתות ובחגים מתקיימות בו תפילות כסדרן. לפני כארבע שנים הקים קובי יפרח מוזיאון יהודי בבית הכנסת, שהפך למוקד תיירות פופולרי שאותו פוקדים מידי יום כ-500 בני אדם.
"הקהילה מונה כיום כ-150 יהודים", מספר יפרח. "בית הכנסת משמש את חברי הקהילה, אבל גם את קהל התיירים הגדול". בעבר שימש בית הכנסת גם כתלמוד תורה שבו למדו לא פחות מ-400 ילדים - ובהם דמויות שהתפרסמו מאוחר יותר כרבנים ידועי שם, ובהם הרב גד נבון (מי שהיה הרב הצבאי לצה"ל), הרב אברהם חפותא והרב אברהם אלמליח. רבה האחרון של מרקש, הרב שלום סבאג, נפטר בשנת 2013.
היהודים המקומיים, רובם מבוגרים, מבקשים לשמר את המסורת הגדולה של הקהילה, ומשום כך הם נשארים במולדתם. אנטישמיות אין שם: "כשאתה יודע להסתדר עם השכן, לכבד אותו, הכול בסדר". האם יש חשש שהקהילה תיעלם בעוד עשרות שנים? לפי יפרח התשובה, למרבה הצער, חיובית.
הצום נכנס בתקיעת שופר
את יום כיפור פותחים בקהילה בכפרות ו"בסדר הלקאות" - הלקאה עם רצועת עור המלווה בתפילת "הוא רחום". על כניסת הצום נוהגים ב"סלאת לעזאמה" להכריז בדרך לא שגרתית: הגבאי עולה אל גג בית הכנסת ותוקע בשופר.
הניגונים בקהילה הם עתיקי יומין ומבוססים כולם על פיוטיהם של גדולי יהדות ספרד, אבותיהם של המגורשים - רבי אברהם אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי. בתפילת מנחה נוהגים לשיר ברוב רגש את הפיוט "עת שערי רצון להיפתח".
מספר המתפללים נע סביב כ-50 אנשים, כאשר חלק ניכר מהם ישנים בבית הכנסת: "אנחנו מכינים עשרות מיטות למבקרים המתגוררים רחוק ואינם רוצים לטלטל", אומר יפרח.
המלך מקבל ברכות
רגעי השיא בתפילה ייחודיים מאוד לקהילה: "בכל שבת אנחנו נוהגים לברך את חיילי צה"ל אך גם את המלך, במעמד פתיחת ההיכל: 'הנותן תשועה למלכים, הוא ינצור ויעלה מעלה-מעלה את כבוד אדוננו סידנא מוחמד השישי, שה' ישמרהו ויצילהו ויעמיד אותו על ממלכתו וייטב ליהודים' וכו'.
"ביום כיפור, היחס היהודי למלוכה מקבל ביטוי בולט יותר: כל אנשי הממשל והצבא בעיר מרקש מגיעים לבית הכנסת, ובמעמד פתיחת ארון הקודש, אל מול ספרי התורה, מברכים האורחים – שאינם יהודים – את המלך ואת הרשויות בממלכה". לברכות זוכה המלך גם במעמד תפילת "כל נדרי".
יום כיפור בערוץ היהדות :
