מנכ"ל נתיבי איילון ל-ynet: "חייבים לשנות את הרגלי הנסיעה. זה מצב חירום"
הוא רוצה להוריד 11 אלף נהגים מהכביש העמוס בארץ, מתפלא על הנהגים העצבנים ("לא מבינים את המשבר"), מבטיח שהאוטובוסים יתוגברו ומעלה ציפיות למיזם הניקוד לנוהגים בשעות העומס. איתמר בן מאיר פורס את המפה התחבורתית: "המטרה - עוד נתיבים לנסיעה משותפת"
אחרי שבוע עתיר פקקים וביקורת נגד פרויקט "נתיב פלוס", עונה מנכ"ל נתיבי איילון איתמר בן מאיר לביקורת - שחלק מהפרויקט נמצא בחלקת האלוהים שלו - ותוקף את נהגי המכוניות הפרטיות בישראל. "חייבים להכריז על מצב חירום תחבורתי", הוא אומר בריאיון ל-ynet, "הציבור לא מבין את המשבר שקיים".
הוא הוסיף כי "רק לאחר שיוכרז מצב כזה אנשים יבינו שהם חייבים לשנות את הרגלי הנסיעה שלהם. עשו את הנתיבים החדשים ואני רואה שאנשים שואלים למה ומספרים שזה מקשה עליהם. הם לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. כדי שהציבור יוכל להכיל צעדים קשים חייבים להכריז על מצב חירום".
בן מאיר, שלדבריו מגיע למשרד בראשון לציון עם נהג צמוד ומתנייד בין פגישותיו בתחבורה ציבורית, טוען שלמרות האמירות הקשות אין לו דבר נגד הרכב הפרטי - אך הוא מאמין בנהיגה חכמה.
"בעיית הגודש מורכבת וחייבים לתקוף אותה ברמה הוליסטית. פתרונות כמו 'נתיב פלוס' שנותן העדפה לתחבורה ציבורית ושיתופית זה הפתרון. הציבור יהיה חייב להפנים שחייבים לשנות את הרגלי הנהיגה וחייבים לעבור לנסיעה משותפת. היום מקדם המילוי (ממוצע הנוסעים בכלי רכב אחד, ר"ר) הוא 1.2 אנשים וזה חייב לגדול לכיוון 1.5 כדי שהמצב ישתפר".
המתנדבים יגויסו מארבעה מטרופולינים - גוש דן, חיפה, ירושלים ובאר שבע. לפי בן מאיר, אם בכל יום נתון הפרויקט יוריד מהכביש בין 80 ל-100 אלף מכוניות, מצב התחבורה ישתפר פלאים. "ההערכה שלנו היא שאם הציבור יתחבר למיזם יהפכו אותו לתוכנית לאומית ויגדילו את כמות המשתתפים", אמר. "צריך להבין שגם מאה אלף איש זו כמות מכובדת, זו מסה גדולה".
"הורדת 11 אלף מכוניות מאיילון - שינוי דרמטי"
חזון ה"אלטרנתיב" אינו עומד לבדו מבחינת בן מאיר. בימים אלו מוביל המנכ"ל חמישה פרויקטים של חניוני "חנה וסע" שאמורים לשפר את רמת הצפיפות בכביש. נכון לאוקטובר 2019 החברה יצאה כבר לשני מכרזים לבניית חניוני "חנה וסע" ולהפעלתם. במסגרתם יוכלו הנהגים להחנות את רכבם מחוץ לתל אביב ולהגיע לעבודה בעזרת שאטלים שינועו על נתיבים שיוקצו להם ולתחבורה הציבורית בלבד.
החניונים עתידים לקום בראשון לציון (שם יהיו 4,000 מקומות חנייה) ובשפיים (שם יהיו 7,000 מקומות חנייה). המנצחת במכרזים תצטרך גם להפעיל את מערך השאטלים, ולא רק להסתפק בבניית החניונים. לפי בן מאיר, אם הכול ילך כמתוכנן, החניונים יפעלו בראשית 2025, ומאוחר יותר יוקמו שלושה חניונים דומים לאורך כביש 5.
"אם נצליח להוריד 11 אלף מכוניות מאיילון יהיה שינוי דרמטי", הצהיר בן מאיר. "בשביל שזה יקרה התחבורה הציבורית צריכה להיות אמינה ונוחה - ואנחנו עדיין לא שם. מנצחי המכרזים יצטרכו לייבא 200 אוטובוסים כדי לעמוד בדרישות שלנו - תנועת אוטובוסים בתדירות גבוהה מהחניונים לערים. המדינה חייבת לתעדף תחבורה ציבורית. אני ריאליסט ולא מאמין לאנשים שאומרים לי שברגע שייפתח הקו האדום (קו הרכבת הקלה בגוש דן, ר"ר) הכול ייפתר. אין קסמים, יש פה בעיה קשה. המדינה חייבת להביא עוד ועוד פתרונות עבור הנוסעים, אבל גם הנוסעים חייבים להבין שעדיף להם לוותר על הרכב הפרטי".
בשעות השיא מתכננים בחברה לפתוח את נתיב השאטלים גם לנסיעת "קארפול". בנוסף מנסים להפוך את הנתיב לאטרקטיבי בעזרת הבטחות להקמת נתיב תחבורה ציבורית מתחלף בחלקו הצפוני של כביש 20 ובחלק מכביש החוף. מדובר בנתיב שיעבור בין שני הנתיבים המרכזיים ובשעות הבוקר ייפתח רק לנוסעים לכיוון דרום ואילו בערב רק בכיוון הנגדי.
"ככה נשתמש ברשת הכבישים שלנו בצורה הכי אפקטיבית", קבע בן מאיר. לדבריו, מקטע מכביש 2 הועבר לניהולו כדי לקדם את התוכנית, וכעת הוא עסוק בהפקעת שטחים בצדי הכביש במטרה להרחיבו: "המטרה היא להתפרס ולבנות עוד נתיבים בצורה אפקטיבית, כך שלא נפגע בתנועה הקיימת כשנשעבד את שני הנתיבים למיזם הזה".
בעוד פרויקטים כמו "החנה וסע" נמצאים בתהליכיהם הראשונים יחסית - פרויקט אחד שאמור לצבור תאוצה עם סיום שנת 2019 ותחילת 2020 הוא "מהיר לעיר". על הפרויקט, שמשלב נתיב העדפה מהיר לאוטובוסים ב-17 רשויות מקומיות הארץ במטרה להניע אנשים מהר יותר לתוך הכרך התל אביבי, עמלים מאחורי הקלעים זה זמן רב. "אם שנת 2019 הייתה שנת התכנון, שנת 2020 תהיה שנת הביצוע שבה ייכנסו לביצוע עבודות ב-13 רשויות", הוא אומר.
בסוף החודש, לדוגמה, ייכנס לפעולה הנתיב שנסלל ומסומן בימים אלו ליד קניון שבעת הכוכבים בהרצליה ויאפשר למקומיים לתפוס אוטובוס מהיר לתל אביב. לדברי גורמים במשרד התחבורה, הפתרון של "מהיר לעיר" הוא מקיף - גם נתיב ייעודי רק לאוטובוסים וגם שינוי מהותי לעיתים של קווי האוטובוסים בכל עיר שיש בה את הפרויקט, כך שהקווים יהיו יותר ישירים בין עיר לעיר ופחות מעגליים.
"זה לא מתאים לו לתת עדיפות לתחבורה ציבורית"
לאחרונה, מי שניצב איתן מול נתיבי איילון ומשרד התחבורה הוא ראש העיר רעננה חיים ברוידא, שקודמיו, זאב בילסקי ואיתן גינזבורג, חתמו עם החברה על כניסת הפרויקט, אך הוא מבקש לשנות את מהותו בעיר. הצדדים קיימו בחודשים האחרונים פגישות רבות בנושא, אך עדיין לא הגיעו לעמק השווה.
לבן מאיר יש בטן מלאה על ראש העירייה. "אנחנו מוכנים לפעולה ברעננה, שבה היינו אמורים להתחיל לעבוד כבר לפי התוכנית ברחוב אחוזה, הרחוב המרכזי, אבל ראש העיר אוסר עלינו להיכנס לעבודה וליישם את ההסכם החתום. בשיחות הוא אומר שהוא בעד תחבורה ציבורית, אבל כנראה שלא אצלו. לו לא מתאים לתת עדיפות לתחבורה ציבורית ברחוב הראשי. הוא מפנה אותנו לרחובות אחרים שלא ישרתו אנשים כי הם לא גרים עליהם".
המנכ"ל, שעד לשלב זה בריאיון נראה היה יחסית רגוע - התבטא בכעס כלפי ראש העיר רעננה: "ראשי הערים צריכים לגלות מנהיגות ואסור שמה שיוליך אותם זה כמה סוחרים שייקחו את כל תושבי העיר כבני ערובה. הפרויקט משרת כל עיר בפני עצמה וגם רשת רחבה של נת"צים, הרי הנת"צ על אחוזה אמור להתחבר להרצליה ולתל אביב. זה פשוט לא אחראי לחבל בפרויקט לאומי כך".
בן מאיר מוכן לדבר באופן ישיר על פעולות שעליהן גורמים במשרד התחבורה דיברו עד כה רק בשיחות שלא לציטוט. "אם נצטרך, נפקיע את סמכויות התחבורה של ראשי ערים כאלה ונעביר את רשות התמרור בעיר אלינו", הוא מאיים בעקבות המבוי הסתום שאליו נקלע הפרויקט ברעננה. "יש לנו מכתב ממשרד התחבורה שמצהיר שהם יעשו כך במקרה הצורך".
לצד ההתעסקות בעיר בשרון, ביקשנו מבן מאיר להתייחס לבעיה אחרת שעלולה להכשיל את הפרויקט: לאחר שהנת"צים ייצבעו - ינועו עליהם אוטובוסים בתדירות גבוהה יותר, ודבר זה יצריך רכש אוטובוסים חדישים. במצב התקציבי שבו שרויה המדינה - קשה להבין מהיכן יגיע הכסף.
"למשרד התחבורה ברור שקידום הפרויקט הולך יד ביד עם תוספות שירות", מסביר בן מאיר, "אנחנו לא נפתח נת"צ, ואפילו לא נצא לעבודה ללא מתן מענה של רשת אוטובוסים. התקציבים יצטרכו להגיע ממשרד האוצר ומשרד התחבורה. כרגע יש תקציבים לתשתיות והבנה של המשרדים שצריכים תוספות אוטובוסים. זה לא יהיה אחראי לפתוח נת"צים אם לא יימצאו תקציבים בשביל להפעיל עליהם אוטובוסים בתוספות שירות. לא נפתח סתם נת"צים בלי זה".
כשאנחנו מציגים לבן מאיר את אוטוסטרדת האופניים "אופנידן", שהייתה אמור לקום כבר ב-2016, המנכ"ל זע באי נוחות בכיסאו אך מסביר שהוא הגיע לחברה בדיוק באותה תקופה ומאז חלה התקדמות בנושא.
"אני יודע להסביר על התקופה שלי בחברה, לפניי הייתה תקופה שהתמהמהו עם הפרויקט. אנחנו מייצרים אוטוסטרדת אופניים, וכשאתה רוצה להוסיף נתיב נוסף של שלושה מטרים רוחב בעיר זה לא קל, זה להגיע להבנות עם כל הערים".
בן מאיר הציג בפנינו תוכנית עבודה שמראה כי חלק קטן מאוד מהשבילים כבר נסלל. לפי תוכניות החברה, 85% מהפרויקט יהיו מוכנים ויפעלו כבר ב-2021, בעוד 15% הנותרים יושלמו בשנה שלאחר מכן. "בחלק מהפרויקט 'מהיר לעיר', הצוות שלי יעשה את שביל האופניים. הפרויקט יצא לביצוע ומחולק ל-50 קטעים והוא אמור להיות גמור ב-2022.
"יש היום ביקורת מאוד גדולה על אופניים חשמליים, ומדברים על כך שבמרכז תל אביב זה הפך לסכנת נפשות. לפי דעתי, אסור להוציא את האופניים ככלי שלא נותן מענה. ראשי ערים צריכים לתת לנו מקום לסלול את רשת האופניים כדי לאפשר לאנשים לרכוב על אופניים".
מעיריית רעננה נמסר בעקבות דבריו של בן מאיר נגד ראש העיר: "ראש עיריית רעננה חיים ברוידא נבחר לשרת עיר שבה 90 אלף תושבים. פקידי ממשלה, בכירים ככל שיהיו, לא יקבעו כיצד יראה עתיד התחבורה ברעננה. התוכנית שגיבש משרד התחבורה לנתיב תחבורה ציבורי באחוזה, פעלה תחת מעטה סודיות וחוסר שקיפות לציבור. מדובר במתכונת של אחרי המבול.
"אף ראש רשות לא היה מסכים לסגור לאלתר 19 כניסות של רחובות הגובלים עם אחוזה שהיא השדרה הראשית של העיר לטובת נתיב תחבורה ציבורי. זו בכייה לדורות וגזירה שתושבי רעננה לא יוכלו לעמוד בה. חשוב לציין - אני בעד תחבורה ציבורית. עיריית רעננה הציעה לפקידי משרד התחבורה ולנתיבי איילון מספר חלופות. אך הפקידות נוהגת באטימות, בחוסר גמישות, מהלכת אימים ולכן האשם בעיכוב התוכנית מוטל אך ורק על הפקידות ונתיבי איילון"
לפנייה לכתב/ת 
