שתף קטע נבחר
 

כך ניצח אהרן ברק את בנימין נתניהו

יותר משני עשורים אחרי המהפכה החוקתית, וכמעט עשור וחצי אחרי פרישתו, המדיניות שהכתיב נשיא העליון לשעבר מונעת מנתניהו להקים ממשלה

 

נשיא העליון בדימוס אהרן ברק (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק(צילום: גיל יוחנן)

אורלי גולדקלנג, סגנית עורך "מקור ראשון", כתבה במאי האחרון: "את המכה הקשה על מערכת המשפט הנחית לא בנימין נתניהו אלא אהרן ברק, המלך הבלתי מעורער של השקר הכמו-דמוקרטי... הוא חיבל באמון שניתן במערכת הזו, כשהכניס לתוכה את מגפת 'הכול שפיט'". גם 13 שנים אחרי סיום כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק הוא עדיין הדמון של הימין והמקור לצרותיו של נתניהו. והיא צודקת. זה האיש שבגללו נתניהו נאלץ ללכת שוב לבחירות בספטמבר השנה ולא מצליח להרכב ממשלה לאחר שתי מערכות הבחירות האחרונות.

 

 

הכול החל ב"מהפכה החוקתית" שחולל ברק ב-1995, אשר אפשרה את פסילת חוק הגיוס בידי בג"ץ ב-2017. מדוע היה בה צורך? במדינת ישראל אין חוקה שמוגדרת ככזו, והמערכת המשפטית נדרשת לפתרונות יצירתיים כשהיא נתקלת במקרים שחוקי המדינה לא נתנו להם מענה.

 

במגילת העצמאות נכתב: "עד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית". המוקש לכינון החוקה נמצא גם הוא במגילת העצמאות, במשפט: "המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

 

מילים יפות אבל בעייתיות במציאות הישראלית שבה מתקיימת חקיקה דתית ומוסדות המתנהלים על פי ההלכה. ישנו חופש דת אבל לא חופש מדת; בבתי הדין הרבניים מתבצעת הדרה של נשים, אי-גיוס בחורי ישיבות הוא בלתי שוויוני בעליל ועוד.

 

כדי להתגבר על המכשול הזה הוחלט שהכנסת תקבע חוקי יסוד שיהוו בסיס לחוקה לאחר שיושלמו. בכל פעם שהגיעו לחוק יסוד "שוויון הזכויות" בלמו אותו חברי הכנסת הדתיים באיום לפירוק הקואליציה.

 

ח"כ אוריאל לין מן המפלגה הליברלית בליכוד, שהיה יו"ר ועדת חוק ומשפט, בשיתוף ח"כ אמנון רובינשטיין משינוי, מצאו דרך להעביר את עקרונות שוויון הזכויות באמצעות חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו". הניסוח נשמע תמים מאחר שלא הוזכרו בו המילים "שוויון" ו"חופש דת". ב-1992, בלילה שלפני פיזור הכנסת, הוא הועבר ברוב רגיל של 32 מול 21.

 

ח"כ מיכאל איתן מן הליכוד אמר לימים: "חלק גדול מחברי הכנסת לא הבין בכלל על מה מדובר, וחלק אחר, שכן ידע, הבטיחו שזה בכלל לא כולל העברת כוחות לבית המשפט העליון. אני אומר לך: ממש רימו את חברי הכנסת".

טקס השבעת הכנסת ה-22 (צילום: רויטרס)
ראש הממשלה בנימין נתניהו(צילום: רויטרס)

רק מישהו כמו אהרן ברק היה מסוגל להפוך חוק כה חלבי ומעורפל בניסוחו לספינת הדגל שלו במהפכה הגדולה ביותר של מערכת המשפט. הפרופ' למשפטים, שהתמנה ב-1975 ליועץ המשפטי לממשלה, נראה בתחילת הדרך כחנון אקדמי שיכתוב חוות דעת מלומדות. אשר ידלין, שהיה מיועד לתפקיד נגיד בנק ישראל ונחקר באותה עת בחשד לשוחד, עמד על אופיו הנחוש של ברק כאשר נפגש עמו: "בפעם הראשונה ראיתי סימני אכזריות בפני הנער שלו, שהשתלבו באופן מוזר בהבעה של תום נערי וארשת של חוכמת פרופסור".

 

גם יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה, קיבל מברק "הצעה שאי אפשר לסרב לה" - להתפטר מתפקידו בתמורה לסגירת החקירה נגדו, לאחר שהמשיך להחזיק בחשבון דולרים בארה"ב בניגוד לחוק אחרי שסיים את תפקידו כשגריר.

 

כנשיא בית המשפט העליון קבע הרכב בראשות ברק (בפרשת בנק המזרחי שלא עסקה בנושאי דת ומדינה, אלא בסכסוך כספי של תשלום חובות חקלאים) כי חוקי היסוד הם למעשה חוקה, והם מאפשרים את ביטולם של חוקים רגילים הסותרים אותם. פסק דין זה, שניתן ב-1995 ונשען גם על חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", החל את המהפכה החוקתית.

 

שופטים בכירים סברו אחרת. נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי אמר כי "המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה". המשנה לנשיא, מישאל חשין, טען כי חוקי יסוד אינם חוקה. אולם תפישתו של ברק שולטת שנים לאחר פרישתו. בג"ץ, בראשות הנשיאה מרים נאור, ביטל ב-2017 את חוק הגיוס החדש של הכנסת לתלמידי ישיבות בטענה שהוא "פוגע קשות בשוויון, ובכך מקיים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם". מאז, חייו הפוליטיים של נתניהו אינם חיים.

 

באפריל 2019 הוא הלך לבחירות ולא הצליח להרכיב ממשלה בשל סירוב החרדים לתקן את חוק הגיוס, בהתאם לדרישת ליברמן. משום כך גם לא הצליח לחוקק את חוק החיסיון ופסקת ההתגברות, שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג”ץ, שהיו מצילים אותו ממצוקותיו הפוליטיות והמשפטיות. גם לאחר בחירות ספטמבר הוא ניצב מול דרישות ליברמן, שנותר לשון המאזניים להקמת הממשלה, להפר את בריתו עם החרדים.

 

אין פלא שהימין רואה באהרן ברק דמות דורסנית שחרגה מסמכויותיה. אכן, רק איש "חזק" מן המערכת המשפטית היה מסוגל לבלום את נתניהו, האיש "החזק" של המערכת הפוליטית.

 

  • ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים