"הגיע הזמן שנרביץ להם": כשפלסטין ניסתה "לבעוט" בסעודיה
בחנות הכנאפה מחוץ לאצטדיון בעיירה א-ראם היה מי שהימר שסעודיה תנצח את פלסטין במוקדמות המונדיאל 0:10, אבל למרות התחזית הקודרת זה נגמר בתיקו אפס משמים. אליאור לוי נדחק בין אלפי הצופים, שמע מדוע המקומיים מתעבים את האורחים וראה כיצד הרשות עקצה את חמאס
אפילו גשם הזלעפות שהפתיע היום (ג') את המוני האוהדים הפלסטינים בכניסה לאצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם לא כיבה את ההתלהבות שלהם. נהפוך הוא. ככל שהרעם הכה ברעש גדול יותר - כך הם צעקו חזק יותר. "אל-קודס (ירושלים) ערביה, קדימה פלסטין!". ביציעים הלמו התופים והאווירה, כמו מזג האוויר, הייתה סוערת.
לכאורה מדובר במשחק נוסף במסגרת מוקדמות גביע העולם בקטאר בשנת 2022, אבל סעודיה היא לא עוד נבחרת. התמודדות בין הפלסטינים לסעודים היא הרבה יותר מזה לנוכח מערכת היחסים המורכבת והאמביוולנטית בין שני הצדדים שידעה בשנים האחרונות יותר ירידות מעליות, ברקע התחושה הפלסטינית שריאד נטשה אותם לטובת השאיפות הכלכליות והגלובליות שלה. אם המשחק הזה מורכב בדרך כלל מ-90 אחוזים כדורגל ועוד 10 אחוזים פוליטיקה - הרי שבמקרה דנן מדובר ב-90 אחוזים פוליטיקה ו-10 אחוזים כדורגל.
שעתיים לפני שריקת הפתיחה עמד וויסאם וניסה למכור קפה לעוברים והשבים שיותר התעניינו בהכוונה שלו לאצטדיון מאשר במרכולתו, אבל לוויסאם זה ממש לא הפריע. "האווירה פה מעולה", אמר ומיד אחר כך סינן קללה עסיסית על הסעודים. כששאלתי מדוע האוהדים הפלסטינים מתעבים את הסעודים הוא בחר שלא להתפלפל בתשובה פוליטית על יחסה האוהד של הממלכה לישראל תוך נטישת הסוגיה הפלסטינית. "עזוב שטויות. לפני כמה שנים הנבחרת הפלסטינית שיחקה בסעודיה. בכניסה למשחק הסעודים הכו את האוהדים הפלסטינים. עכשיו הגיע הזמן שאנחנו נרביץ להם!".
ברשות הפלסטינית ניסו ככל שיכלו לקדם את שחקני הנבחרת הסעודית בצורה הכי לבבית שאפשר, כולל שלטי חוצות שהיללו את המלך סלמאן. אבל במקביל נאלצו להשתתף בחלופת מהלומות מילולית מול חמאס שטען כי הגעה של הסעודים דרך מעבר אלנבי שנמצא בשליטה ישראלית "היא לא יותר מכניעה שמבטאת נורמליזציה עם הכובש". בפתח לא נשארו חייבים ותקפו את חמאס "שמקבל בברכה את מזוודות הכסף הקטארי שעושות את דרכן לעזה אחרי שהן נוחתות בישראל".
"בוא נראה אותם פוצים את הפה אם הנבחרת של קטאר תגיע לכאן דרך מעבר אלנבי", אומר בכעס עלי שקעה שמציג את עצמו כמדריך נוער פתח משכם שהגיעו למשחק לעודד את נבחרתם. "נראה אותם אומרים 'תטביע' (נורמליזציה) כשהשליח הקטארי ינחת ב(נמל התעופה) בן גוריון עוד שבועיים בדרכו לעזה".
אגב כך, הצבע של הנבחרת הסעודית הוא ירוק ורצה הגורל שזהו גם הצבע המזוהה עם חמאס. אז מה עשו ברשות הפלסטינית כדי להתגבר על המכשול ולעקוץ על הדרך את חמאס? כתבו על שלטי הברכה הירוקים העצומים "שלום וברכה לירוק הסעודי".
בתור בכניסה לאצטדיון עמד בחור צעיר. "אני ערבי-ישראלי, לומד באוניברסיטת ג'נין. באנו לכאן בהסעה מאורגנת היישר משם". בעד מי אתה? שאלתי. "אף אחד כאן לא אוהב את הסעודים אבל אני בעד מי שינצח. הנבחרת הסעודית חזקה" הוא צחק. "אבל אל תרשום את השם שלי כדי שלא ישגעו אותי בכפר על זה שלא אמרתי פלסטין".
בחנות הכנאפה המהודרת מחוץ לאצטדיון עומד מוחמד וצופה בעוברים והשבים. "הסעודים יביסו אותנו. ככה זה. איפה שיש כסף - יש שחקנים שיודעים לשחק. הם ינצחו 10-0, תרשום".
רשמתי. אלא שלמרבה ההפתעה המשחק הסתיים בתיקו אפס משמים. לפלסטינים מדובר בתוצאה טובה שמשאירה אותם בתמונה. הסעודים יצאו מאוכזבים מאוד, אחרי הכול מדובר בנבחרת ששיחקה במונדיאל. אבל כפי שכבר נכתב כאן בפתיחה - המשחק הזה היה הרבה יותר פוליטיקה והרבה פחות כדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
