המוציאים לפועל
הרעיון של חברת "פלקס" הוא לא להתמקד במוצר או סוג מוצרים מסוים, אלא להתמחות בתהליכי ייצור – זאת אומרת לדעת איך לייצר כל דבר, משלב הרעיון ועד שהמוצר מגיע לדלת של הלקוח. כיום משמשת החברה פלטפורמה לייצור של 6,000 סוגי מוצרים עבור מעל 150 לקוחות ומעסיקה בישראל כ־4,500 עובדים
בשיתוף התאחדות התעשיינים.
לפני 22 שנה, הקימו שני יזמים מקומיים, רובי שייבל וצחי רודריג, את חברת יוניסקור. הרעיון היה לייצר רכיבים מתוחכמים למערכות אלקטרוניות, אבל לספק לצרכנים שירות שלם ומקיף: הנדסה, רכש, ייצור ואפילו הפצה ללקוחות. בהתחלה זה היה רק רעיון. לא היה ציוד, לא היה מפעל, גם לא כסף. אבל שייבל ורודריג השיגו מימון ממשקיעים, חברת "ניסקו", גייסו שישה עובדים, פתחו מפעל במגדל העמק ויצאו לדרך.
נקדים את המאוחר. שניים מאותם שיש עובדים, מיכאל דולקין - מנהל הנדסה ו־NPI, ובוריס קורדונסקי, מנהל הייצור, עובדים שם עד היום. "התפקיד שלי המפעל לא השתנה, התחלתי כמנהל ייצור ועדיין אני עובד בתפקיד הזה", מספר בוריס, "ההבדל הוא שאז ניהלתי את עצמי ועכשיו אני מנהל משהו כמו 1,500 עובדים".
המפעל, שהוקם בשנת 1997, גדל במהירות שיא. כבר בשנתו הראשונה מכר לחברת "דויטשה טלקום" מוצרים בשווי של כ־43 מיליון דולר. בעקבות ההצלחה התחיל גיוס נרחב של עובדים. "כנראה פתרנו את בעיית התעסוקה בכל האזור הזה", אומר מיכאל בחיוך.
בשנת 2000 רכשה חברת הענק האמריקאית "פלקסטורניקס" את המפעל, כששייבל ורודריג נשארים בראשו ושמו משתנה ל"פלקסטורניקס ישראל". מאוחר יותר שונה שם החברה ל"פלקס", ולדברי המנהליה "זה קרה מהסיבה הפשוטה שאנחנו כבר לא מייצרים רק אלקטרוניקה אלא פועלים בתחומים שונים ומגוונים".
ואכן, החברה משמשת כפלטפורמה לייצור של 6,000 סוגים שונים של מוצרים עבור מעל 150 לקוחות – מוצרים מהתחום הרפואי, הצבאי, האסתטי ועוד. מדובר במוצרים שנעים בין שרתים בתחום האינטרנט, דרך מיכשור בתחום החקלאות – ועד מוצרים להסרת שיער. אלקטרוניקה היא עדיין ליבת הפעילות: לדברי אנשי החברה, "פלקס" היא הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם בתחום ייצור האלקטרוניקה, עם לקוחות כמו מוטורולה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, מלאנוקס ורשימה ארוכה של לקוחות נוספים.
"פלקס" פזורה על פני 30 מדינות, עם מעל 100 מפעלי ייצור, 200,000 עובדים, ומכירות של כ־26 מיליארד דולר בשנה. בישראל ישנפעילות ענפה שכוללת שלושה מגה־אתרים הממוקמים במגדל העמק, אופקים ומודיעין. בנוסף קיימים בארץ שני מרכזי פיתוח, אחד בחיפה והשני במודיעין. בסך הכל עובדים בחברה בישראל כ־4,500 בני אדם.
רפי חדד, מנהל פיתוח עסקי ב"פלקס ישראל", מספר ש"בשוק שלנו נדרשת יכולת מאוד מדויקת וטובה ושימוש באלקטרוניקה מתוחכמת מאוד. בסופו של דבר אנחנו מוציאים מכאן מוצר ארוז אל הלקוח הסופי". קורדונסקי מוסיף ש"הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה היא הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם בהרכבה של מוצרים אלקטרוניים, גם אנלוגיים וגם דיגיטליים".
דולקין ממתמקד בפן אחר: "מה שמייחד את המפעל הזה הוא שבמשך כמעט 22 שנים אנחנו העסקנו בין 15 ל־20 אלף עובדים וסיפקנו עבודה לספקים מקומיים. זה כמו מפעל חיים. בנינו מערכת שאפשר להיות גאים בה".
גם חדד רואה בכך שליחות. "התעשייה הישראלית היא בסופו של דבר מנוע הצמיחה של כל מה שקורה כאן", הוא אומר, "בלי הייצור ובלי מפעלים ישראליים לאף אחד אין שום סיכוי לשרוד. המפעלים שלנו בישראל משרתים את תעשיית ההייטק, שמתכננת כאן מוצרים מכל הסוגים וצריכה פלטפורמת ייצור טובה עבורם. ולשם כך, לעובד הישראלי יש מספר יתרונות על פני עובדים אחרים בעולם. הוא מאוד יצירתי, חדשני ויודע להתאים את עצמו לכל מיני סוגים של מוצרים. עם הכנסת הרובוטיקה, האוטומציה ומפעלים חכמים אנחנו מעלים יותר ויותר את הרף ואת היכולות של העובד הישראלי".
מסיבות אלה, לא מפתיע בחברה מספרים על תמיכה גדולה מאוד שמעניקה "פלקס" הגלובלית ל"פלקס ישראל". בחברה שואפים לפתוח בעתיד מפעלים חדשים בארץ ולהביא לישראל הרבה טכנולוגיות שקיימות בעולם ולא הגיעו עדיין לכאן, וזאת על מנת לתת פתרון לחברות ישראליות שדורשות פתרונות ייצור מסוגים חדשים.
ב"פלקס ישראל" מספרים כיצד שיחק לטובתם אחד האתגרים הקיימים בתעשייה של ימינו – השינוי בהרגלי הצריכה שהתרחש בעולם בשנים האחרונות. "אם עד לפני מספר שנים הייצור היה המוני וסיפק מענה לסוג צריכה מסוים, היום המצב הוא שונה", מסביר חדד, "היום הצריכה היא מותאמת לקוח, זאת אומרת שכל לקוח מעוניין במוצר המותאם בדיוק לצרכים שלו. זו הסיבה שסדרות הייצור הפכו להיות יותר קטנות, עם שונות מאוד גבוהה. סוג צריכה זה מכריח את המפעלים להתאים את עצמם לסדר החדש שנוצר, ולמזלה של 'פלקס' – זו בדיוק ההתמחות של המפעל בישראל עוד מראשית דרכו. ב־20 השנים האחרונות התעשייה הישראלית לא ייצרה אף פעם ייצור המוני. הוא היה מתבצע בסין ובמקומות אחרים שבהם זול לייצר. מה שאנחנו עשינו ב־20 השנה האחרונות זה לייצר סדרות קטנות בשונות מאוד גבוהה, והיום זה מה שכל העולם צריך ורוצה. ההתמחות הזו מאפשרת לנו לגדול בקצב הרבה יותר מהיר מרוב המפעלים של 'פלקס' בעולם".
אתגר שבו נתקלת החברה, אשר משותף לתעשיות רבות בארץ, הוא הקושי להשיג עובדים מיומנים. דרך ההתמודדות של "פלקס" עם הבעיה הינה הכנסה של יותר אוטומציה ורובוטיקה. לפי חדד, "צריך למצוא פתרונות תעשייתיים שיתנו מענה למה שקורה היום בעולם. לדוגמה, ייצור בדרך יותר גמישה בעלויות הרבה יותר נמוכות ממה שנהוג כרגע".
בכל הנוגע למה שחדד מכנה "מלחמת הסחר העולמית" – הנוגעת למכסים שמדינות מטילות אחת על השנייה, הוא סבור שלישראל יש דווקא יתרון הודות להסכמי סחר מעולים. "אם אנחנו מייצרים בישראל, ברוב המקרים שבהם אנחנו מייצאים את המוצרים הסיכוי לשלם מכס או מיסים הוא מאוד נמוך, וזה נותן יתרון מאד משמעותי לתעשייה הישראלית", הוא מסביר, ומביע ביטחון ש"שפלקס" תמשיך לגדול "כי היא בעצם הפתרון המושלם עבור חברות שצריכות לייצר את המוצר שלהן, עם תחומי התמחות בכל תחום שחיוני לאותו ייצור, אז פשוט קשה להתחרות איתה".
בשיתוף התאחדות התעשיינים.
לפנייה לכתב/ת 
