שפת אם, שפת עם
עברית היא הרבה יותר משפתנו. היא התרבות, המסורת, המורשת והחיבור בינינו לבין העם היהודי. כנס חדש של המועצה לשפה ותרבות עברית בצפון אמריקה יציע דרכים חדשות להוראה והרחבה של דוברי העברית בקרבנו. גם דני רובס יהיה שם
לפני שבע שנים הם התאגדו. אקדמאים, פרופסורים ומורים יהודים מכל רחבי הגלובוס אשר להם מכנה משותף אחד: כל אחת ואחד מהם ראה בשמירה על השפה העברית כמשימה לאומית.
כך הוקמה ׳המועצה לשפה ולתרבות העברית׳ בצפון אמריקה. ב-17 בנובמבר ייערך הכנס השנתי העולמי ה-7 במספר ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית בשותפות המועצה לעברית וארגון המורים לעברית בצפון אמריקה . הסופר דב אלבוים ינחה, נכדתו של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה תהיה אחת מאורחות הכבוד, והזמר דני רובס יגיע להופעה מיוחדת עם שיריו מכל השנים. הכנס יכלול גם את כל הנושאים הבוערים, והם אכן בוערים.
בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳, מספרים לנו אדריכלי הכנס כי כנס העברית ה-7 של צפון אמריקה מהווה המשך ישיר של מסורת אשר החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית ובשיתוף עם המועצה לשפה ולתרבות העברית בצפון אמריקה, כמו גם ארגון המורים לשפה העברית ולתרבותה בצפון אמריקה.
הרב אנדרו ארגס, יושב ראש הוועידה של המועצה לשפה והתרבות העברית, ואחד ממקימיה מסביר: "המועצה החלה כיוזמה של ההסתדרות הציונית העולמית על מנת לקיים את הנושא של השפה והתרבות העברית בצפון אמריקה. התאספנו כ-70 אקדמאים, אנשי חינוך, פרופסורים, מנהיגי הקהילות, ורבנים והתחייבנו כולנו למשימה החשובה במעלה: קידום השפה העברית ברמה העולמית. תהינו כיצד ניתן להעלות את הנושא לסדר היום בבתי ספר ובקהילות. על מנת לעמוד במשימה, השלב הראשון היה להקים עמותה שכל עיסוקה הוא קידום השפה העברית. השלב השני היה להקים ארגון אשר יאגד את כלל מורי העברית בצפון אמריקה ויספק להם כלים פרקטיים ללימוד השפה בצורה המיטבית.״
כנס העברית, כשמו כן הוא, מעלה על נס את חשיבותה של העברית כשפה, כתרבות וכמפתח לזהות. במהלך הכנס, שאורכו כיומיים, ייערכו הרצאות, פאנלים תוססים וסדנאות, אשר יתמקדו בשפה העברית ובהוראת העברית מכל היבטיה. כמי שחיים מעברו זה של הים, אנחנו מכירים מקרוב את האתגרים בשימורה ובלימוד שפת האם שלנו במסגרות הקיימות.
הכנס השנה מתכנס תחת השם: ״עברית – זה הזמן.״ הוא יעסוק במצבה של הוראת העברית בצפון אמריקה, גיבוש דרכי התמודדות עם אתגרי השעה, והרחבת הידע המקצועי של המורים לעברית - הן בהיבט העיוני והן מבחינה מעשית.
הכנס פתוח למורים לעברית ולשוחרי העברית בצפון אמריקה ועתידים לקחת בו חלק כ-500 משתתפים, אשר מתוכם כ-250 מורים לעברית. המארגנים רואים בכינוס הנרחב הזדמנות להיחשף ולהכיר שיטות לימוד, מחקרים ותוכניות קיימות, לצד מפגש והיכרות עם מורים לעברית, שליחי הוראה מישראל, חוקרים, אקדמאים, מנהלי בתי ספר, נציגי תכניות חינוכיות, פילנתרופים, מנהיגי קהילות ועוד.
לכולם החזון של העמקת לימוד השפה והתרבות העברית בצפון אמריקה, וההבנה כי עברית בצפון אמריקה איננה עוד שפה זרה או שפה שניה, ובעוד שהיא איננה שפת אם, היא בהחלט שפת עם.
בארצות הברית לבדה ישנם בערך 7,000 אנשי חינוך העוסקים בהוראות העברית, באופן רשמי ולא רשמי: בבתי ספר, במרכזי ה- JCC, בבתי התפילה השונים, ותחת ארגון המורים. עוד מוסיף הרב ארגס: "היום רשומים בארגון כאלף מורים, והשאיפה היא להגיע לאלפיים, כך שנוכל לסייע לכל אחת ואחד מהם להמשיך ולחבר את התלמידים לארץ ישראל ולמורשת".
הקונצנזוס של העם היהודי
עולה כמובן השאלה המתבקשת, במיוחד באזורינו: מהי חשיבות השפה העברית בימינו? האם 71 שנה לאחר הקמת המדינה אנו יכולים לנוח על זרי הדפנה כעם, או שדרך ארוכה עוד לפנינו?
״אנו רוצים לקחת את הנושא הזה ולהפוך אותו למשימה הלאומית של העם היהודי. לפני 71 שנה המשימה הלאומית הייתה הקמת מדינת ישראל״, מתאר סילביו חוסקוביץ, ראש המחלקה לחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית, אשר עלה ארצה מארגנטינה לפני 32 שנה. ״היום״, הוא מתעקש, האתגרים השתנו. ״אנחנו רוצים להפוך את נושא העברית לפרויקט הלאומי הבא, בכל העולם, ולהוביל את הסוגיה של העברית כסוגיה של זהות יהודית.
אנחנו רואים בעברית לא רק שפת אם, אלא שפת עם. אנו שואפים להטמיע קשר עמוק לשפה העברית, תחושה של חיבור משמעותי לשפה. אנו שואפים לכך שכל ילדי העולם היהודי ילמדו את השפה העברית מגיל צעיר, בצורה חווייתית ומהנה. אנו שואפים לכך שכל נערי העולם היהודי יכירו את ארון הספרים היהודי והישראלי ויוכלו לקרוא שירים, סיפורים, אגדות ומדרשים בשפת המקור, לשוחח עליהם ולהגיב אליהם – ולו בקצרה - בעברית. אנו שואפים לכך שיהודי העולם ירגישו בבית כאשר הם מבקרים בישראל, ויוכלו להבין את הנאמר ברחוב, במסעדה, בחוף הים, ובכל מקום שבו הם מטיילים. אנו שואפים לכך שכאשר יחזרו למדינתם, הם ימשיכו להתעדכן במתרחש בישראל באמצעות עיתונים, אתרי אינטרנט ותכניות טלוויזיה בעברית. שיהיו מסוגלים להבין את התפילות בבית-הכנסת, לשיר פזמונים ישראלים, ליהנות מהתרבות העברית המסורתית ומהיצירה הישראלית העכשווית. העברית״, הוא מוסיף ומדגיש אלמנט משמעותי, ״מהווה גשר בין יהודי העולם, וביניהם לבין אזרחי ישראל. העברית היא הגשר בין העבר, ההווה והעתיד, היא הדבק בין האורתודוקסים, לרפורמים, לימנים, לשמאלנים, היא הקונצנזוס של העם היהודי״.
אחד הנושאים שידוברו בכנס בהרחבה הוא התפתחות השפה. ״היא נטועה בשורשים עתיקים ומתחדשת באופן מתמיד. איננו חולמים על כך שכל יהודי העולם ידברו עברית כשפת-אם, אבל אנחנו מאמינים שכולם יכולים למצוא בית בשפה העברית, ושואפים להעניק לכולם את המפתח לשערי שפת העם.״
שוברים את הכלים
כמה דוברי עברית יש בעולם? ואיזה אחוז מן היהודים בארצות הברית דובר את שפתנו? כיום, מספרים בארגון, יש בעולם כ-9 מיליון דוברי "עברית- ישראלית", רובם המכריע מתגורר בישראל, ואילו השאר דוברים את השפה רק כשפה שנייה.
בקרב יהדות ארצות הברית כ-50% העידו כי הם קוראים בעברית, לעומת בין 10% ל-12% שהעידו כי הם דוברים את השפה, מה שמציג תמונה מעט עגומה. בארצות הברית כולה מספר דוברי העברית מגיע ל- 212,747 בקירוב. במקום הראשון בקרב מדינות ארצות הברית מדורגת כמובן מדינת ניו יורק, במסגרתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת עם 66,835 דוברי עברית בקירוב. אחריה מדורגות המדינות קליפורניה ופלורידה עם 41,311 ו 20,000 דוברי עברית בהתאמה.
במקום האחרון נמצאת מדינת איידהו, שתאמינו או לא, נמצאים בה כ-16 דוברי עברית. "בקהילות ברחבי צפון אמריקה רוצים ללמוד את העברית, אך אין להם את הכלים הדרושים כיצד לעשות זאת. מכאן עולה החשיבות שלנו כמועצה כדי לספק אותם", מוסיף הרב ארגס. "אנו מתכננים לשלוח כ-120 מורים שליחים, ילידי הארץ, ולפרוש אותם בכל רחבי צפון אמריקה על מנת שילמדו עברית. אנו שוקדים יומם וליל כיצד לבצע קפיצת מדרגה משמעותית בתחום, עד שהיהודים ברחבי העולם יבינו שהשפה היא חלק אינטגרלי מהזהות היהודית", כך אומר.
כולנו ציפייה שבשנים הבאות נזכה לשמוע יהודים נוספים בכל רחבי העולם דוברים את שפתנו היפה.
להרשמה והצטרפות לכנס :
Hebrew-edu.org.il
