בייבי שארק מול העריק מקובה: הוורלד סיריז מגיע

ברייס הארפר שיחק שבע עונות מעולות בוושינגטון נשיונלז, מתוכן שש הסתיימו בהופעה שלו במשחק האולסטאר. בגיל 27, השחקן שמצטיין בצד ימין של השדה התבסס כאחד הטובים ב-MLB, ובעיקר כסחורה מבוקשת לקראת חלון ההעברות לפני כחצי שנה. בסופו של דבר הוא בחר בפילדלפיה פיליז, בזכות חוזה מופרע מכל בחינה שהקבוצה העניקה לו – 330 מיליון דולר ל-13 עונות – שהיה הגדול בהיסטוריה של הליגה לתקופה קצרה (ב-MLB השיא הזה נשבר בשנים האחרונות בתכיפות גבוהה).

אוהדי וושינגטון ממש לא התלהבו. בלשון המעטה. כמו קהל של כל קבוצה בכל ענף שמאבדת את הכוכב הגדול שלה, הארפר הפך מגיבור מקומי לאויב ביציעים. הם זעמו על כך שלמרות שקיבל הצעה אדירה להארכת החוזה במועדון (300 מיליון דולר ל-10 עונות), הוא בחר לנטוש. במפגשים העונה בין שתי הקבוצות הוא חטף מטח קללות ושריקות בוז אינסופיים, עד שבחודש שעבר נשבר, ובלי לציין מה נאמר במפורש, טען שאוהדי הנשיונלז חצו קו אדום בחלק מהדברים שצעקו לעברו.

הארפר כשעוד שיחק בוושינגטון(צילום: AP)

אבל בימים האחרונים, כבר לא הייתה להם סיבה לקלל אותו. הם עברו להטרלות אכזריות, ממים וסרטונים, כדי לשפוך טון של מלח על הפצעים. דווקא אחרי שהסופרסטאר הגדול ביותר ששיחק בקבוצה זה זמן רב החליט לעזוב, וושינגטון סיפקה את העונה הגדולה בתולדותיה, ובלילה שבין שלישי לרביעי (3:08) תתחיל בפעם הראשונה בהיסטוריה את הופעתה בוורלד סיריז, סדרת הגמר של ליגת הבייסבול, במטרה להשיג אליפות מתוקה.

בסופו של דבר, למרות שלא פשוט לאבד כוח התקפי כמו הארפר, חובט עם עוצמות מטורפות, חשוב להבין שהבסיס היה טוב מספיק כדי להמשיך להצלחה. אולי להארפר נמאס לחכות שזה יקרה, אבל בוושינגטון משחקת סוללת מגישים מהטופ של הטופ ששווה וורלד סיריז בכל עונה נתונה. במקרה, הכל השתחרר אחרי שהוא עזב. שניים מהמגישים הטובים בליגה בעשור האחרון, סטיבן סטרסבורג (בקבוצה מאז 2010) ומקס שרזר (2015), פוסלים עבורה יריבים ללא הרף, והשנה הקבוצה צירפה שני מגישים בכירים נוספים – אניבל סאנצ'ס ופטריק קורבין. בזה אחר זה, ארבעתם מוטטו את סנט לואיס המעולה בסדרת הגמר של הנשיונל ליג בדרך לסוויפ של 0:4, כשעל כל מגיש רשום ניצחון אחד.

גב כזה נותן כוח לקבוצה שלמה להצליח, כי מדובר ברביעייה נדירה באיכותה, ולשרזר ולסטרסבורג הגיע להיות במעמד הזה כבר מזמן. אבל לבדם הם לא היו יכולים לעשות את זה, וכאן נכנס לסיפור שיר שלא יוצא לאף אחד מהראש כבר בערך שנתיים – ולא רק להורים לילדים קטנים. ביוני וושינגטון עמדה על מאזן שלילי, 38:34, וסבלה מאוד מהקיפאון של החובט חרארדו פארה. רק מה? באותה נקודה, פארה החליט להחליף את השיר איתו הוא עולה לחבוט, ובחר בהעדפה של בתו בת השנתיים – "בייבי שארק". מה ששמעתם.

פארה. השיר סידר לו את ההצלחה?(צילום: AP)

במקרה או לא במקרה, הקבוצה התחברה בערך באותו זמן, ונכנסה לטירוף בייבי שארק. השחקנים התחילו לצרוח את הסיסמה זה לזה, והאצטדיון בבירה שר בקול אחד את שיר התינוקות הממכר כדי לדחוף את השחקנים. האוהדים התחילו להגיע בחליפות כריש, פארה זכה לכינוי "פארה שארק", ומשהו השתחרר. אולי זה נשמע מוזר, אבל בקבוצה טוענים שפארה מלא באנרגיות חיוביות שגורמות לחדר ההלבשה להיות קליל, כיפי ונטול לחצים, וגם בקרב האוהדים יש מי שטוען שהוא שינה את המנטליות של הקבוצה שהייתה רגילה בעיקר להפסיד מאז שהגיעה לעיר ב-2005 (לפני כן המועדון שיחק בקנדה בתור מונטריאול אקספוס, ומאז המעבר לוושינגטון לא ניצח בסדרת פלייאוף עד השנה). ישנם שחקנים חשובים בקבוצה מאשר החובט בן ה-32 מוונצואלה, שהצטרף בתחילת העונה מסן פרנסיסקו ועבר בין מספר קבוצות לאורך הדרך, אבל לפעמים זו לא היכולת – אלא האישיות.

השאלה היא אם הכרישים מהבירה יכולים לרכוב רק על מצב רוח טוב וארבע ידי נפץ במסלול לאליפות. היריבה תהיה יוסטון אסטרוז, אלופת האמריקן ליג שמביאה איתה יתרון ביתיות, וסוכנויות ההימורים מציבים אותה כפייבוריטית הגדולה ביותר בוורלד סיריז מאז 2007. זה לא רק שמדובר בקבוצה בעלת עוצמה ייחודית, אלא שבניגוד לוושינגטון, יש לה את כל הניסיון שבעולם אחרי שזכתה באליפות רק לפני שנתיים. כדי להתגבר עליה, יכול להיות שפארה יהיה חייב לגלות אילו שירים אחרים הבת שלו אוהבת לשמוע.

העניין הוא שליוסטון יש הכל, ובשפע. אין לקבוצה הזו חסרונות, והדרך היחידה לנצח אותה תהיה באמת שרשרת הופעות-על של המגישים של הנשיונלז. היא סיימה עם מספר הניצחונות הגבוה בליגה, 107 (שיא מועדון, שהפך אותה לקבוצה השישית בהיסטוריה שמסיימת שלוש עונות רצופות עם 100 ניצחונות או יותר), וההערכה היא שישנו סיכוי גדול מאוד שלראשונה אי פעם, כל הפרסים המרכזיים של האמריקן ליג – השחקן המצטיין, המגיש המצטיין והרוקי המצטיין – יילכו לשחקנים מאותה הקבוצה. אלו דברים שלא קורים כל יום ב-MLB.

שחקני יוסטון חוגגים את הזכייה באליפות לפני שנתיים(צילום: AP)

ל-MVP שבדרך קוראים אלכס ברגמן, שהיה שם כמובן גם לפני שנתיים כדי לחגוג אליפות אבל הפך מאז לסופרסטאר ענק. המגיש? תבחרו אתם. בארה"ב לא מצליחים להחליט אם גריט קול יהיה זה שיקבל את פרס סיי יאנג, או שהוא יילך לאחד המגישים הגדולים בליגה בדור האחרון, ג'סטין ורלנדר. והרוקי הוא ילד קובני בן 22 בשם יורדן אלבארס.

הקובני בעל המחבט שמשגר מתוכו פגזים הוא הברקה של יוסטון. הוא ערק ב-2016 מקובה להאיטי, וחודשיים אחרי שלוס-אנג'לס דודג'רס החתימו אותו בתור פוטנציאל לעתיד, יוסטון ביצעה טרייד על הזכויות שלו. ג'וש פילדס, המגיש שהדודג'רס קיבלו עבורו, לא ממש מצא את עצמו שם והיום הוא שחקן חופשי. אלבארס, בינתיים, מעיף הומראנים בלי הכרה. זה התחיל כבר בבכורה שלו ביוני, אחרי שהקבוצה החליטה להקפיץ אותו מליגת המשנה, והוא לא עצר מאז. בסגל שמלא בשחקנים נפלאים כמו ג'ורג' ספרינגר וחוסה אלטובה (ה-MVP של גמר האמריקן ליג, 2:4 מול ניו-יורק יאנקיז), אלבארס הוא הדובדבן שבקצפת, ערך מוסף שיכול לגמור לבדו משחקים.

על הנייר, זו תהיה סדרה שיהיה אפשר ללקק בה את האצבעות מרמת ההגשה משני הצדדים. באופן ריאלי, לאסטרוז יש את כל מה שדרוש כדי לנצח. אבל קחו בחשבון שוושינגטון במומנטום כעיר ספורט אחרי הזכייה של המיסטיקס באליפות ה-WNBA – ושמאמן הנשיונלז, דייב מרטינז, היה לפני שלוש שנים חלק מצוות האימון של שיקגו קאבס, בעונה בה המועדון שבר את הקללה. בבייסבול הכל תמיד פתוח.

אלבארס. סיפור מרגש(צילום: AP)