"אחרי החגים" כבר כאן, ואין סיבה לחגיגה
מי יקבל תקציבי חירום מוועדת הכספים - היחידה בכנסת עם סמכויות של ממש - ומה עושים עם גירעון משתולל ורפורמות קפואות אם לממשלת מעבר אסור לבצע מהלכים? בגזרת יוקר המחיה, תעריפי המים דווקא לא קפאו, ויעלו בפעם השלישית בשנה. וגם: זמן האמת של נתיב הקארפול הגיע
ממשלה עדיין אין אבל "אחרי החגים" כבר כאן והגיע הזמן לטפל בגירעון המכביד וברפורמות התקועות. בנוסף, זה הזמן של ועדת הכספים שתדון בהעברות תקציביות של מיליארדים, זה גם רגע האמת של מיזם הקארפול "נתיב פלוס", שייאלץ להתמודד עם מאות אלפי כלי הרכב הפרטיים שחוזרים לכבישים. ובגזרת יוקר המחיה: מחיר המים יעלה. בדקנו מהן המשימות הבוערות בכמה תחומים כלכליים הדורשות טיפול לאחר החזרה לשגרה.
שנה טובה? לא לפי בנק ישראל וגם לא לפי קרן המטבע
הגירעון השנתי בפועל ממשיך להיות גבוה: 3.8% בספטמבר
העלאת מע"מ וקיצוץ רוחבי: מה מכינים באוצר לשר הבא?
בנק ישראל: המרוץ להצלת דירוג האשראי של ישראל
אי-קיומה של ממשלה קבועה ויציבה בישראל, כבר חודשים ארוכים, מונעת ביצוע מהלכים כלכליים משמעותיים. התוצאה: הגירעון בתקציב הולך וגדל ועבר זה מכבר את 50 מיליארד השקלים, רפורמות מתעכבות ותוקעות את המשק בתחומים רבים, השקל התחזק, וחברות דירוג האשראי הבינלאומיות כבר "מאיימות" באפשרות של הורדת דירוג האשראי הגבוה של ישראל.
בקרוב תמלא שנה לכהונת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אולם לפי שעה הבנק נוהג במתינות ובזהירות יתר ולא מבצע מהלכים. "זה המקום של הנגיד להיכנס לנישה הזאת ולבצע מהלכים שבסמכותו", אמר לנו כלכלן מהמובילים בארץ, שהיה בעבר חבר ההנהלה הבכירה של בנק ישראל.
ומה בנק ישראל כן יכול לעשות בימי שיתוק ממשלתי אלה? מאז שנכנס לתפקידו לא שינה הנגיד ירון את גובה הריבית במשק. בחודשים האחרונים הורידו מדינות רבות את שיעורי הריבית - עד כדי ריבית שלילית על פיקדונות בגרמניה. לפני שלושה חודשים עוד דיברו בבנק ישראל על האפשרות שהריבית הבסיסית תעלה בעוד רבע אחוז, מעבר ל-0.25% לשנה, שיעורה כיום. לאחר זמן קצר מצא לנכון הנגיד, ובצדק, להרגיע את המשק בהכרזה שאין שום כוונה להעלות בקרוב את הריבית, בעת שבעולם היא יורדת.
מהלך נוסף שממנו נמנע באדיקות הנגיד הנוכחי, בניגוד לקודמיו, הוא התערבות בשוק מטבע החוץ כדי לאושש את שער השקל, לאחר צניחת שערי מטבעות האירו והדולר לשפל של שנים. בימים האחרונים חל מפנה והשקל נחלש (האירו עלה ל-3.93 שקלים ביום שישי האחרון והדולר התייצב על 3.53 שקלים). הסיבה: השוק הגיב מראש לאפשרות שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל אכן תוריד את הריבית כבר בחודש הבא, לשיעור של 0.1% לשנה, נוכח סכנת המיתון המאיימת על העולם ואי-קיומה של ממשלה יציבה בישראל. לפי שעה אין שום ביטחון שהנגיד אכן יוביל מהלך כזה עוד ב-2019.
פעולה נוספת שנעשתה בהצלחה, בעיקר ביפן, בארה"ב ובאיחוד האירופי, היא ניהול מדיניות של הרחבה מוניטרית, כאשר הבנק המרכזי מזרים כסף למשק, למשל ברכישת אגרות חוב של המדינה. גם פעולה כזאת עשויה להישקל בישראל, אם אכן יפרוץ כאן מיתון והמדינה תלך למערכת בחירות שלישית. אולם, לפני פעולה כזאת צפויה, בעת צרה, הורדת ריבית ורכישת דולרים על ידי בנק ישראל. השאלה שנותרה היא רק כמה ומתי.
ועדת הכספים: עשרות בקשות מחכות
בעת כהונת ממשלת מעבר רק שתי ועדות חשובות במיוחד של הכנסת ממשיכות לתפקד: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. למעשה, רק לוועדת הכספים של הכנסת יש סמכויות של ממש בכנסת ה-22, עד שתוקם - אם בכלל - ממשלה חדשה. זאת הוועדה היחידה שיכולה לאשר מהלכים כלכליים מסוימים (בכפוף לייעוץ משפטי), ובראשם העברות תקציביות ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, והארכה או אי-הארכה של הוראות שעה, בעיקר בתחום המיסים.
לאחר שיתוק מוחלט של כחודשיים, תתכנס ועדת הכספים לראשונה בעוד ימים אחדים, כאשר על שולחנה מצויות בקשות להעברות תקציביות של מיליארדי שקלים. רק את חלקן צפויה הוועדה לאשר, בשל הדחיפות, למשל העברת כספים לפרויקט ביטחוני או למערכת הבריאות.
בראשות ועדת הכספים הזמנית עומד חבר כנסת עתיר ניסיון בניהולה, ח"כ משה גפני, ובימים של ממשלת מעבר ניתן לסמוך עליו שחרף הסמכויות הנרחבות המוקנות לוועדה מכוח החוק, הוא לא ינצל זאת לרעה ואכן יעלה לדיון מיוחד רק נושאים דחופים.
אחד מהם עשוי להיות העלאת גיל הפרישה לנשים, שכבר נדון בעבר לא אחת בוועדה, ועוד נושא יכול להיות העברת סכום כסף משמעותי למערכת הביטחון, למרות כהונת ממשלת מעבר, בשל רגישות הנושא.
אם תוקם בסופו של יום ממשלה, צפויה ועדת הכספים לדון בעשרות נושאים שהוקפאו על שולחנה ושניתן בחלקם להמשיך את הדיון. בחלק מהצעות החוק השונות יהיה צורך להתחיל בהגשתן מחדש ודיונים שהיו בהן בעבר לא יוכלו להימשך כעת.
משרד האוצר: הרפורמות קפאו, הגירעון מטפס
"הדבר הגרוע ביותר שיכול להשפיע על הכלכלה הישראלית הוא עוד מערכת בחירות", אומרים פה אחד בכירי משרד האוצר, כולל השר משה כחלון, והם יודעים על מה הם מדברים. זה קרוב לשנה תקועות כל הרפורמות שתוכננו, בעוד הגירעון ממשיך לגדול אך אסור לבצע מהלכים להקטנתו. בנוסף, אי-אפשר לאשר כספים חדשים למערכות הבריאות, החינוך והרווחה - בהתאם לגידול באוכלוסייה. בקיצור - הכל עומד במקום.
"אחרי החגים" פה, ומהיום באוצר יצטרכו "לשבור את הראש מה כן אפשר יהיה לעשות", כפי שהתבטאו באגף התקציבים. "נבקש ייעוץ משפטי לגבי מהלכים מסוימים", הצהיר בפנינו המנכ"ל שי באב"ד.
אם תוקם ממשלה, התנאי הראשון של בכירי האוצר הוא שההסכמים הקואליציוניים שייחתמו לא יהיו בהיקף עצום של 20-15 מיליארד שקל, כפי שהתגבשו אחרי הבחירות באפריל, אלא "לכל היותר 3-2 מיליארד שקל". אם לא תוקם ממשלה יצטרכו לבדוק באוצר כיצד מקדמים את המהלכים החיוניים האלה:
טיפול חירום בגירעון: ניהול אחראי במיוחד של התקציב, דחיית הוצאות לא דחופות, גביית מיסים מחייבים והגברת מבצעי אכיפה נגד משתמטי מיסים. ייתכן שבשל מצב החירום יאשר היועמ"ש קיצוץ תקציבי דחוף (כפי שנעשה ביוני האחרון).
הסכמי שכר במגזר הציבורי: חתימה על הסכמים חדשים, כאשר באוצר ידרשו מההסתדרות ויתורים ודחיות של העלאות שכר.
המשך או הפסקת "הוראות השעה", המסתיימות ב-31 בדצמבר השנה, כמו בתוכניות הוזלות "נטו" השונות או מחיר למשתכן.
בקשה חריגה להעברת כספים למערכות הבריאות והרווחה, בעיקר בשל ריבוי החולים הצפויים בחורף והקצבאות הנמוכות של הקשישים שהורידו רבים מהם אל מתחת לקו העוני.
וגם: קבלת החלטה בעניין תחילת העלאת גיל הפרישה לנשים, הסדרת יצוא הקנאביס, המתעכב כבר למעלה משנה, אישור תוכניות התחבורה הדחופות בגוש דן, וטיפול בבקשה הדחופה של ראש הממשלה להוספת תקציב למערכת הביטחון.
משרד התחבורה: רגע האמת של "נתיב פלוס"
היום יגיע רגע האמת של מיזם"נתיב פלוס", נתיבי התחבורה הציבורית והרכבים הפרטיים עתירי הנוסעים בכביש החוף ובנתיבי איילון.
הפקקים והעומסים שראינו כשהושקו הנתיבים בין גלילות למחליף נתניה צפון בכביש 2 בשני הכיוונים ובין המבוא לאיילון צפונה למחלף חיל השריון בכביש 20, היו רק טעימה ממה שצפוי לנו היום. אז היה המשק על הילוך נמוך, ורבים היו בחו"ל. כעת החגים והחופשות מאחורינו ויותר ממיליון נהגים ינסו היום להיכנס ולצאת אל/מגוש דן.
מי שמתכנן לנסוע מאזור השרון לכיוון אזורי התעסוקה בהרצליה או ברמת החייל, צפוי למצוא את עצמו עומד כ-45 דקות בממוצע בפקקים בכל כיוון, אלא אם יתארגן לאסוף נוסע או להצטרף לנהג אחר, מה שיאפשר לו לנסוע בנתיב המשולב. בנתיבי איילון ה"מחיר" גבוה יותר, ועומד על נהג אחד ושני נוסעים.
כדי לחסוך את הוויכוח עם השוטר: ילדים ופעוטות נחשבים לנוסעים, הכלב שלכם לא. הקנס על נסיעה בדד בנתיבים החדשים יעמוד על 500 שקל. המשטרה הבטיחה שעד תחילת נובמבר תסתפק בדו"חות אזהרה בפעם הראשונה.
עוד לא ברור כיצד תתייחס המשטרה לאופנוענים בנתיב: עקרונית הנסיעה אסורה עליהם, אבל אפילו שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הודה שאין בכך היגיון, והמשטרה עצמה נמנעת מאותה סיבה ככל האפשר ממתן דו"חות למי שרוכבים בשולי כבישים פקוקים.
מצד אחד סגירת נתיב בפני הנהגים הפרטיים תהפוך את הנסיעה היומית לסיוט עבור מאות אלפי ישראלים. מצד שני, לאור המחדל הממשלתי ארוך השנים בבניית מערכת הסעת המונים מודרנית בגוש דן - מה שלא צפוי לקרות לפני 2035 - קטסטרופת הכבישים מחייבת פתרונות לא פופולריים.
זו יכולה להיות הזדמנות לבחון מחדש את התחבורה הציבורית, ובעיקר את חברות האוטובוסים שאמורות לזכות ביתרון משמעותי בזמני הנסיעה, שיצטרף למחיר הנמוך מהרכב הפרטי האהוב שלנו, שיכול להישאר בבית ולחכות לסופי השבוע - שבהם הפוליטיקאים שלנו נכנעים לכפייה הדתית ומאלצים את האוטובוסים להישאר בחניונים.
התחרות על הכיס: המערכת הבנקאית תמשיך לצעוד לעידן הדיגיטלי
שלושה מנהלים חדשים במערכת הבנקאית ייכנסו בשבועות הקרובים ללשכות קודמיהם בתפקיד ויתחילו לעבוד. דב קוטלר, המנכ"ל הטרי של בנק הפועלים, נכנס לתפקיד כבר בתחילת אוקטובר אך קיבל נחיתה רכה בדמות רצף החגים. חנן פרידמן, שמחליף בתפקיד מנכ"ל לאומי את רקפת רוסק-עמינח, ייכנס רשמית לתפקיד ב-1 בנובמבר. אורי לוין, שמחליף את מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר-טופילסקי, ייכנס לתפקידו בדצמבר.
השלושה לא צפויים לקבל ימי חסד ושורת משימות עומדת לפתחם. אחת המשימות הראשונות של קוטלר, שכבר נכנס לתפקיד, היא להגיע להסכם קיבוצי חדש עם ועד העובדים, שמצטייר כלוחמני יותר מבעבר. קוטלר ינסה להגיע להסכם שיאפשר גמישות במהלכי ההתייעלות בבנק, שכוללים צמצום של אלפי משרות נוספות, סגירת סניפים ומעבר הדרגתי לדיגיטל. בלאומי רוסק-עמינח השאירה לפרידמן שולחן נקי עם הסכם קיבוצי סגור אך גמיש, וגם לוין נכנס לדיסקונט עם הסכם קיבוצי סגור.
אחת המשימות הכבדות של השלושה היא להמשיך להצעיד את המערכת הבנקאית לעידן הדיגיטלי ולהמשיך לקצץ במשרות בשר ודם. הצורך מתבקש למול התחרות המתהווה מהבנק הדיגיטלי החדש של מריוס נכט שרק קיבל רישיון מהפיקוח על הבנקים, ויותר מכך מהכניסה הצפויה של ענקיות הטכנולוגיה לישראל, בשלב ראשון לתחום התשלומים ובהמשך לתחומי בנקאות נוספים.
קוטלר יצטרך להשלים את מכירת אחזקות הבנק הנותרות בישראכרט (40%), ואילו פרידמן יצטרך לקבל החלטה על גורלו של הבנק הדיגיטלי פפר, שמידת הצלחתו היא אחת האניגמות הגדולות במערכת, שכן לאומי נמנע לחשוף את מספריו. במקביל, השלושה יצטרכו לחדש את מערכות הליבה המיושנות של הבנקים למול המערכות הרזות, המהירות והחדשניות שמאיימות להחליף אותן של השחקניות הבינלאומיות.
בזמן שלוין ופרידמן מקבלים בנקים נקיים בכל הקשור לסנסציות, קוטלר יצטרך גם לסיים סוף סוף את פרשת הסיוע בהעלמות המס שחוקרות רשויות המס האמריקניות, שמרחפת מעל הבנק כעננה כבר שנים וכרוכה בהוצאות משפטיות כבדות ובחוסר ודאות שמהווה משקולת על שווי הבנק למול המתחרה הגדול לאומי.
כשסוגיה הרת משקל זו תיוותר מאחור יחלו השלושה להתמודד עם התחרות האמיתית על ההובלה של המערכת הבנקאית, בעידן שהתחרות בה הופכת יותר ויותר משמעותית ושחקן כמו דיסקונט מקבל הזדמנות, בין היתר דרך מאגר נתוני האשראי שנחשף בפניו, לנגוס בנתח מתיק האשראי של הגדולים ולצמוח לממדים שיסכנו את ההגמוניה של שניהם במערכת.
חיבור מאגר לווייתן: היסטוריה במשק האנרגיה המקומי
בדצמבר הקרוב צפויה להירשם היסטוריה במשק האנרגיה המקומי עם חיבורו הרשמי של מאגר הגז לווייתן לחופי ישראל. מדובר במאגר שהוכרז בסוף 2010, הפך לתגלית רשמית לפני כחמש שנים וחצי ועבר פיתוח מואץ מאז תחילת 2017, זאת תוך התחמקות מעצבנת מכל ניסיונות הרגולציה שניסו להחיל על בעליו - דלק קידוחים, נובל אנרג'י ורציו.
מי שאמור ליהנות מהגז הזה אלה צרכנים במשק המקומי, לרבות חברת החשמל הישראלית, כמו גם חברת החשמל הירדנית ולקוחות תעשייתיים במצרים.
למאגר לווייתן חוזי יצוא בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים ל-15 השנים הקרובות, ולפחות חצי מהסכום הם מיסים ותמלוגים שאמורים להיכנס לקופת המדינה לאורך השנים. יצוא הגז ירשום היסטוריה שנייה במשק, זאת בשעה שישראל תהפוך לספקית גז אזורית למדינות עימן נחתם חוזה שלום, פעולה שמעולם לא נרשמה בשכונה הגיאוגרפית שלנו.
חיבור מאגר הגז לווייתן לחופי ישראל גם יכפיל את מספר צנרות ההולכה, ויסיר מהמשק את האימה של ייצור אפשרי בסולר מזהם במקרה של תקלה באספקת הגז ממאגר תמר. חיבור לווייתן הוא גם תנאי ראשון בדרך לסגירת תחנות הכוח הפחמיות ב-2024. התנאי השני הוא חיבור עצמאי של מאגרי כריש ותנין בבעלות אנרג'יאן היוונית, פעולה שתושלם ברבעון הראשון של 2021.
תעריפי המים והחשמל: התייקרות שלישית בתוך שנה של המים
בתחילת ינואר תירשם עלייה נוספת ושלישית במספר בתעריפי המים. לפי רשות המים התעריף לכמות מוכרת (התעריף הנמוך, שמיוחס ל-7 מ"ק מים לתושב) צפוי להתקבע על 7.37 שקלים למ"ק, זאת במקום 7.08 שקלים כיום - כלומר עלייה של כ-4%. התעריף לכל כמות נוספת (התעריף הגבוה) צפוי להתקבע על 13.45 שקל למ"ק, לעומת 13.15 שקל, עלייה של כ-2.3%.
במקביל, במהלך נובמבר תצא רשות החשמל בשימוע לקראת קביעת תעריף הייצור, שייכנס לתוקף בתחילת ינואר 2020. גורמים במשק מקווים שתירשם הפתעה והחשמל לא יתייקר, זאת מכיוון שרשות החשמל צפויה להכיר במספר מהלכים שהשפיעו לחיוב במהלך 2019 על משק החשמל ועלויות חברת החשמל - בהם המכירה המוצלחת של תחנת הכוח אלון תבור ב-1.9 מיליארד שקל, רווח של יותר ממיליארד שקל על פני השווי שהיה רשום בספרי חברת החשמל (כ-800 מיליון שקל).
רשות החשמל כבר הודיעה שהרווח יתגלגל בחזרה לצרכנים, כאשר המשמעות היא הוזלה של כ-4% בתעריף החשמל. על זה יש להוסיף את פשרת הגז המצרי של חברת החשמל (כחצי מיליארד דולר, חמישית מהסכום יגיע בשנה הקרובה) ואת פשרת קרטל הציוד (GIS) שבמסגרתה חברת החשמל קיבלה פיצוי של כחצי מיליארד שקל, חצי ממנו כבר תורגם לתעריף בתחילת 2019, ואילו החצי השני יתורגם בתחילת 2020, ואמור להוזיל את התעריף בכאחוז נוסף.
מול כל אלה ינסו "לקלקל את החגיגה" עלויות הגז הטבעי של חברת החשמל ששוב התייקרו, כמו גם סבסוד ישן של מערכות סולאריות. השורה התחתונה? כרגע יש ניחוחות קלים של אופטימיות, אבל רק בחודש הקרוב נדע לאיפה זה הולך.
משפט: תיקי אלוביץ', ענבל אור, וחנינה לדנקנר
בגזרת המשפט הכלכלי החזרה לשגרה תביא עימה עיסוק בכמה מהתיקים הכלכליים המשמעותיים של השנים האחרונות. מלבד זאת, נוחי דנקנר, יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר המרצה מאסר של 3 שנים בשל הרשעה בהרצת מניות בפרשת אי.די.בי, יקבל בקרוב את תשובת נשיא המדינה לבקשת החנינה שהגיש בפברואר.
את פרשת אי.די.בי תחליף ברמת העניין פרשת תיק בזק הכלכלי. הפרשה החלה עם מעצרים מתוקשרים של רשות ני"ע ב-2017. בפרשה זו זומנו לאחרונה לשימוע בעל השליטה לשעבר שאול אלוביץ' ובנו אור, סטלה הנדלר שהייתה מנכ"לית בזק, מנכ"ל יס לשעבר רון איילון, מזכירת בזק לשעבר, עו"ד לינור יוכלמן, ועוד. בזימון לשימוע טענה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי הם חשודים בביצוע כביכול של עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע. מועד לשימוע ייקבע בימים אלה.
אלוביץ' הכחיש ומכחיש את החשדות. אם בשימועים שייקבעו באי כוח החשודים לא יצליחו לבטל את החשדות, במהלך 2020 יוגש כתב אישום נגד מי שהיו מהדמויות חזקות בכלכלה הישראלית. תיק נוסף שיעסיק את אלוביץ' הוא תיק 4000 תיק וואלה-בזק), שבו הוא גם חשוד לצד ראש הממשלה נתניהו, וכבר התקיים השימוע בעניינו. טרם ניתנה החלטה בתיק.
השנה ידונו בתי המשפט בתיקים כלכליים מסקרנים שכבר הוגשו בהם כתבי אישום. אחד מהם הוא כתב האישום נגד יזמית הנדל"ן ענבל אור שהחזיקה באור סיטי נדל"ן. על פי כתב האישום, אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה ב-8 פרויקטים למגורים שבהם אירגנה קבוצות רכישה באמצעות חברות בשליטתה. אור טוענת כי נעשה לה עינוי דין וכי היא מאמינה שבבית משפט "האמת תצא לאור". דיון ראשון בתיק נקבע לחודש הבא.
עוד תיק כלכלי מרתק הוא כתב האישום שהוגש נגד אבי מוטולה, מנכ"ל אפריקה תעשיות לשעבר. ב-2015 התלוננה אפריקה תעשיות לרשות ני"ע על המנכ"ל המפוטר שלה, מוטולה, כי ביצע פעולות לא חוקיות לכאורה בכספי החברה הבת אז נגב קרמיקה וביצע משיכות אישיות לא מאושרות. ביולי הוגש כתב אישום חמור נגדו ונגד אחרים. דיון בתיק נקבע לינואר. מנהלי חברות רבים יתעניינו בקביעות בית המשפט על ההתנהלות המצופה מהם בניהול חברה.
סימן שאלה על "מחיר למשתכן", תמ"א 38 תוארך
סימני שאלה רבים תלויים ועומדים בתחום הנדל"ן בהעדר ממשלה, אבל אחרי החגים בכל מקרה כמה צעדים חשובים. טרם ידוע אם יימשך פרויקט מחיר למשתכן אצל שר אוצר חדש, אבל באוצר מתכנננים עד סוף השנה מכרז חדש של עוד 2,000 דירות, לאחר ההגרלה הקודמת של 3,316 דירות. אפשר להירשם להגרלה זו עד 24.10. התוצאות בתחילת נובמבר.
בימים הקרובים ייצא גם פיילוט ראשון למחיר למשתכן במגזר הכפרי. במדרשת שדה בוקר מוצעות כמה עשרות יחידות דיור, דירות גן וגג במחיר של קרוב למיליון שקל. "בפעם הראשונה הצלחנו להביא את מחיר למשתכן למרחב הכפרי, לנגב", אומר ערן דורון, ראש מועצת רמת נגב. אחרי החגים יתרחב שיווק הדירות להשכרה לטווח ארוך באמצעות החברה הממשלתית דירה להשכיר.
הדרמה האמיתית צפויה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה: הארכת תמ"א 38 בשלוש שנים תוך הטמעת שינויים מתחייבים. בנוסף, תקודם הבנייה הירוקה ותורחב לפריפריה. כמו כן יושלמו תוכניות המתאר לכל הרשויות המקומיות, בעיקר במגזר הלא יהודי.
בקידום התשתיות לתחבורה הציבורית צפויים קידומן של מסילות רכבת נוספות וקיצור זמני הנסיעה (יעד של 54 דקות מנהריה לת"א), יושלמו קווי הרכבת הקלה ויאושרו קווי המטרו באזור גוש דן בתוך שנה.
המשבר בסלולר: הכרעות גורליות בסלקום, פלאפון ופרטנר
שוק הסלולר חווה לפני החגים משבר רחב ומתוקשר שנגע בכל הדרגים, מהעובד הזוטר ועד לבעלי השליטה. בשבועות הקרובים צפויות להתקבל החלטות גורליות בשלוש החברות הגדולות והוותיקות: סלקום, פלאפון ופרטנר.
סלקום הודיעה לפני כחודש כי היא צפויה לפטר בין 500 ל-1,000 עובדים כחלק מתוכנית התייעלות מקיפה, מתוך מצבה של כ-4,000 איש. המהלך אמור לצמצם את ההוצאות השנתיות של החברה בכ-150 מיליון שקל. כמו כן, בניסיון לחזק את הונה העצמי, סלקום מתכוונת לצאת במהלך גיוס הון בהיקף של 400 מיליון שקל, כנראה בהנפקת זכויות - צעד שאף הביא את אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בדסק"ש המחזיקה בשליטה בסלקום, לשקול לפטר את יו"ר החברה עמי אראל על רקע חילוקי דעות בעניין.
בתגובה להודעתו של ניר שטרן, מנכ"ל החברה, עצרו עובדי סלקום את עבודתם וההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה. לאחר מכן הודיעו הצדדים כי העיצומים הוקפאו וכי המשא ומתן יחל אחרי החגים, כמתוכנן. יו"ר ועד העובדים מיה יניב מסרה: "אני מצפה מההנהלה לשים את האגו בצד ולמצוא את הדרך לטיפול שורשי במשבר ולא לבלוע עוד אקמול. אני קוראת לשר התקשורת להתערב ולהשקיע במשאבים ותקציבים, אחרת יהיה חתום על תעודת הפטירה של הקדמה הטכנולוגית בישראל".
בפלאפון מנהלים הוועד וההנהלה זה תקופה ארוכה משא ומתן על חידוש ההסכם הקיבוצי המסתיים בסוף השנה, כאשר ברקע מרחפת הסדרת הסינרגיה מול שאר החברות הבנות בקבוצת בזק: בזק בינלאומי ויס. על רקע דרישות ההנהלה לפטר כ-300 עובדים מתוך 2,500 במשך 3 שנים ולסגור יחידות בחברה, פתח הוועד בחודש שעבר בעיצומים שכללו שביתת אזהרה כללית של יום אחד והפגנה מול בית המנכ"ל רן גוראון. לאחר מכן הודיעו הצדדים כי נרשמה פריצת דרך במשא ומתן וכי הגיעו להבנות עקרוניות ולמתווה שיהיו בסיס להסכם. לפיכך שבו העובדים לעבודה סדירה והמגעים צפויים להמשיך תוך כדי התחייבות הדדית של הצדדים להימנע מצעדים חד-צדדיים.
בפרטנר מחכים לבעל בית חדש לאחר שבחודש שעבר הודיע חיים סבן, בעל השליטה בחברה, כי הוא יאפשר להאצ'יסון, המייסדת של פרטנר, לממש את השעבוד על מניותיו (30%). זאת לאחר שהמשא ומתן למיחזור ההלוואה על סך 300 מיליון דולר שלקח סבן מהאצי'סון לא הניב תוצאות. נציגי החברה מהונג-קונג הגיעו בתחילת החודש לארץ כדי לבדוק קבלת היתר שליטה בחברה ממשרד התקשורת, מהלך שצפוי להיות מורכב עקב החמרת יחסי הסחר בין ארה"ב לסין.
הבטיחות בבנייה: דורשים אחריות גם מיזמים וקבלנים
האם צפוי שינוי של ממש ב-13 אלף אתרי הבנייה הפרוצים לתאונות עבודה? עוד לא נגמרה שנה וכבר נרשמו בה 36 הרוגים לעומת 38 בכל השנה הקודמת. המהלך הגדול ביותר שצפוי לעבור בכנסת בימים הקרובים הוא שינוי רגולטיבי של תקנות הבטיחות שקבע משרד העבודה, בשיתוף יוצא דופן עם התאחדות בוני הארץ, שלקחה על עצמה לטפל בנושא הבטיחות.
מטרת השינוי היא חלוקת האחריות לאורך כל שלבי הבנייה: מהיזם שהיה פטור מאחריות עד כה, דרך הקבלן המבצע, ועד לממונה הבטיחות. לא עוד הש"ג אשם. נכון לכאורה שאין ליזמים אחריות ישירה על הנעשה באתר שלהם, אבל הם אלה שקובעים תקציב ייעודי לבטיחות ואמורים לקבל דו"ח רבעוני מהקבלן המבצע על מצב הבטיחות באתריו.
בפועל, המצב באתרים עדיין עגום. כתבי אישום לא מוגשים, ובינתיים היו "מעצרי ראווה", כפי שטוענים בארגון קו לעובד. לטענתם, עד כה כשלה המשטרה - למרות היחידה שהוקמה לטיפול בנושא - בחקירה מהירה ויעילה בענף המתנהל בלא פיקוח של ממש. אז איפה השינוי המיוחל? לפני שנה איימה ההסתדרות על השבתת המשק בעקבות מות הפועלים ונחתמו הסכמות בין המדינה, הקבלנים וההסתדרות. מתוך 12 הסעיפים יושמו 4, ורובם מחכים לביצוע אחרי החגים.
נכון שיש שיפור קטן, ובמקום 18 פקחים כבר יש 60 - אף שהובטחו 90. נאמני בטיחות מוכשרים לאיטם, ולבסוף גם הם יפעלו בכל אתר בנייה לצד מנהל העבודה. קיימת גם ציפייה שרשם הקבלנים, עד לאחרונה רק חותמת גומי, יפסול רישיונות של קבלנים סדרתיים ויתחיל לפעול ברצינות לאחר החג.
אחרי החג מצפים שהחשב הכללי יפעיל את סמכויותיו וימנע מקבלנים שקיבלו שני צווי בטיחות ויותר להשתתף במכרזים ממשלתיים. בינואר האחרון הוא הכניס לראשונה תנאי בטיחות במכרזי עבודה ממשלתיים, אבל עדיין אין סנכרון בין משרדי העבודה, האוצר והשיכון. במחצית הראשונה של השנה ניתנו 850 צווי בטיחות נגד 450 חברות, 150 מהן צברו שני צווי בטיחות ויותר וממשיכות להופיע במכרזים ממשלתיים.
בשורה התחתונה, אפשר לעצור את מספר תאונות הבניין במהירות, אבל המערכת המגומגמת, נטולת השר, מאפשרת למחדל להימשך.
לפנייה לכתב/ת 
