לקראת החזרה ללימודים: אנשי עסקים מספרים על חוויות מהאקדמיה
האם תואר במנהל עסקים הכרחי כדי להיות יזם, מה כדאי ללמוד כדי להצליח, ומה למדו אלו שעשו זאת בגדול? לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית דיברנו עם הישראלים המצליחים ביותר וחזרנו עם טיפים
הלימודים האקדמיים של עמוס שפירא נקטעו בגלל שלא קיבל אישור מהצבא, איל וולדמן מתאר את התקופה הזו "הכי כיפית בחיים" ורו"ח איריס שטרק , נשיאת לשכת רואי חשבון, עבדה כמחלקת דואר בזמן לימודיה. לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, חזרנו עם אנשי עסקים מובילים אל הימים בהם הם שינינו חומר ולמדו לתארים; וניסינו לענות בעזרתם על שאלת מיליון הדולר: האם ועד כמה קיים קשר בין הצלחה בלימודים להצלחה בעסקים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האם אנחנו חוזים בגסיסת התואר האקדמי?
צניחה בלימודי מדעי הרוח, משפטים ומנהל עסקים | הנתונים המלאים נחשפים
הסטודנטים נאלצים לשלם יותר על שכירות
שיעור חשבון: מה מציעים הבנקים השונים לסטודנטים
אז למי שחושב שבזכות הלימודים האקדמיים הוא יהפוך לאיש עסקים או יזם מצליח, נספר כי אין תשובה חד משמעית לשאלה - עד כמה לימודים אקדמיים רלוונטיים וקשורים להצלחה בעסקים. לא מעט אנשי עסקים מצליחים, במיוחד בישראל ובעולם, לא פקדו אף פעם את ספסלי האוניברסיטה, ואינם בעלי תואר אקדמי. מצד שני, לרבים מהם יש אחד כזה.
אם תשאלו את עמוס שפירא, שהיה מנכ"ל של כמה מהחברות המובילות והגדולות במשק (חוגלה, אל על וסלקום), הוא יגיד לכם כי "מטרתו העיקרית של החינוך האקדמי איננה הקניית מיומנויות או ידע מקצועי, אלא לפתח את הסקרנות, את יכולת הלמידה העצמאית ללא פחד, את יכולת החשיבה והניתוח הביקורתי". כך גם כתב בספר שהוציא לאחרונה. לדבריו, "לכל אלו אני קורא מסאז' למוח".
"את הניסיון הראשון ללמוד באוניברסיטה עשיתי תוך כדי שירותי הצבאי", נזכר שפירא. "התקבלתי ללימודי פסיכולוגיה ולמדעי המדינה. למדתי בלי לקבל אישור מהצבא ונתפסתי במסדרונות האוניברסיטה על ידי מפקדי, שלמד שם עם אישור. לימודיי נקטעו, והתחלתי ללמוד בערבים הנדסאות מכונות בטכניון".
כיצד סייעו לך הלימודים האקדמיים כשהפכת למנכ"ל?
שפירא: "עברו הרבה שנים עד שהבנתי מה הלימודים נתנו לי. היום אין לי ספק שלימודי כלכלה לתואר ראשון הקנו לי ידע תיאורטי, ואת היכולת לחשוב ולנתח, וכך במידה רבה גם לימודי ניהול תעשייה לתואר שני בטכניון. הלימודים לתואר השני היוו אתגר אינטלקטואלי, שהיה כרוך במפגש עם מקצועות כמו חקר ביצועים ושיטות כמותיות. משלוש שנים של לימודי תואר שני אמנם לא נעשיתי מהנדס, אבל בנוסף לידע למדתי להתמודד עם נושאים ניהוליים וטכנולוגיים. כל אלו סייעו לי בהמשך בתפקידים השונים שלי".
עד כמה חשוב להתמקד בלימודי מנהל עסקים כדי להצליח בתפקידי ניהול בכירים?
"לדעתי ממש לא הכרחי ללמוד מנהל עסקים כדי להצליח בעסקים, כי עיקר תפקידם של הלימודים האקדמיים הוא ללמד לחשוב ולנתח דברים, ואת היכולות האלו אפשר ללמוד לאו דווקא מלימודי מנהל עסקים. מה שקובע אלה הדרישות האקדמיות והעמידה בהן ולאו דווקא מקצוע הלמידה".
לדבריו, את הדברים המעשיים שלומדים בלימודי מנהל עסקים אפשר ללמוד בדרך אחרת. "למשל", הוא מסביר, "כמנכ"ל סלקום אמרתי שאגף שיווק שמבוסס על בוגרי מנהל עסקים בלבד, יהיה פחות טוב מזה שיתבסס על בוגרים שהגיעו מדיסציפלינות שונות ומגוונות, כמובן כולל בוגרי מנהל עסקים. גם לא חשבתי שאנשים שעוסקים בלוגיסטיקה חייבים להיות 'רק' בוגרי תעשייה וניהול, כשם שמנהלי משאבי אנוש אינם חייבים להיות בוגרי פסיכולוגיה ארגונית. לכן גם כמנכ"ל סלקום אסרתי שיציגו דרישות קדם במקומות לא הכרחיים, להוציא מקצועות שאין ברירה כמו מהנדס או רופא".
כהוכחה לכך, אפשר, למשל, להביא את היזם הסדרתי אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן הון הסיכון JVP וארגון יוזמה לאומית (יוזמה להקמת שבעה אזורי צמיחה כלכליים בישראל). מרגלית החל בלימודיו האקדמיים מיד לאחר שחרורו משירות צבאי, והם לא היו במנהל עסקים. הוא למד פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך סיים לימודי תואר שני ושלישי בפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, כשעבודת הדוקטורט שלו הייתה "המנהיג כיזם בתהליך ההיסטורי".
נכון להיום הקרן שלו מנהלת יותר מ-900 מיליון דולר, המושקעים בלמעלה מ-30 חברות הזנק ישראליות ובינלאומיות, כשהיא מתמקדת בהשקעות בתחומי המדיה, תקשורת, אינטרנט, תוכנה ואבטחת מידע. עד כה, הקרן ביצעה יותר מ-20 אקזיטים, מה שהתפיח את חשבון הבנק של מרגלית במאות מיליוני שקלים.
גם ד"ר יונתן קולודני, לשעבר המנכ"ל של קבוצת כתר פלסטיק, לא למד מנהל עסקים. קולודני נולד בבוסטון ואחרי התיכון למד שנה בארץ וחזר לארה"ב, שם למד מחשבים באוניברסיטת הרווארד. משם המשיך במסלול ישיר לדוקטורט במדעי המוח באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
במהלך לימודי הדוקטורט איתרה אותו חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, וגייסה אותו אליה. בתום 19 שנה במקינזי עבד, כאמור, בכתר פלסטיק, ונכון להיום הוא שותף בקרן Ion Crossover Partners) ICP), שמטרתה להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות הנמצאות בשלב ההתרחבות העולמי ובעלות בסיס לקוחות ורווחים משמעותי. בנוסף הוא דירקטור חיצוני בפרטנר.
למה למדת תואר במחשבים?
קולודני: "פשוט כי אז לא היה בהרווארד תואר בחקר המוח, זה היה לפני 30 שנה. לכן הוספתי ללימודי המחשב לימודי פסיכולוגיה, נאורולוגיה ורפואה, הכל כדי להכין את עצמי ללימודי חקר המוח כשיהיו. ואכן, לימודי הדוקטורט שלי באנגליה התמקדו בזה. לימודים אקדמיים זו חוויה מדהימה. עזבתי את האקדמיה למרות שהציעו לי פוסט דוקטורט כי השתעממתי. לכן, כשפנו אליי מעולם העסקים, ממקינזי, החלטתי מיד לנסות את זה. אמרתי לעצמי שאנסה שנה ואם לא יהיה מוצלח - אחזור לאקדמיה. עובדה שנשארתי שם 19 שנה".
מה הקשר בין הצלחה בלימודים אקדמיים להצלחה בעסקים?
"אני מאלו המאמינים שלומדים תוך כדי עשייה. אני לא חושב שמשהו שלמדתי באוניברסיטה הכין אותי לעבודה במקינזי. מה שתורם מאוד בלימודים האקדמיים הוא פיתוח החשיבה הרעיונית: ללמוד איך לחשוב ולנתח דברים. כשאני מראיין לעבודה, חשוב לי מי עומד מולי ושהוא הצטיין בתחומו בלימודים. אם לוקחים את תחום השיווק, למשל, אי אפשר ללמוד שיווק בכיתה אלא לומדים תוך כדי העשייה. יש נטייה לסטודנטים לחשוב שאם הם לא ילמדו את התחום בו הם רוצים לעבוד בעתיד - הם לא יצליחו. זו טעות".
קולודני ממליץ ללמוד מקצוע שאוהבים ושיודעים שאפשר להצטיין בו. "הרי בסוף", הוא אומר, "מה שעושים בעולם העסקים זה לבנות מחקר, לא משנה אם אתה מגיע מתחום המדעים המדויקים או מתחום מדעי הרוח. יש רעיון, בודקים עובדות רלוונטיות, ואז צריכים להציג לקהל. זה משהו שגנטית תופס בכל מקצוע: צריך לדעת לנהל בעיות ולהציג תוצאות. אין קשר ישיר לתוכן של מה שלמדת באוניברסיטה להצלחה בזה".
עם זאת, לדבריו, חייבים התמקצעות בתחומים של ראיית חשבון וחשבות וכן עריכת דין. "לשמחתי", הוא אומר, "היום יש יותר ויותר חברות שעובדות עם צוותים רב תחומיים, כדי לדעת להעביר את הידע לא רק בצורה טכנית. בעיקרון, אני מאמין גדול בתשוקה. כדי להצטיין צריך תשוקה. האם עלי ללמוד הנדסה וניהול רק כי זה יוביל אותי לתפקיד טוב יותר? זה שטויות. העולם העסקי של היום, בעידן של חברות גלובליות כמו אמזון או מקינזי, מבין את זה לגמרי".
גם מוריס קאהן ידע לעשות עסקים, למרות שאין לו תואר אקדמי בתחום. קאהן המיליארדר והפילנטרופ, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס, למד ראיית חשבון לאחר שעלה לישראל, ולא יכול להתהדר בקריירה אקדמית מפוארת. הוא גם ניסה בתחילת דרכו כמה מיזמים שלא עלו יפה, כדוגמת מפעל לכפפות עור או מיזם לייצור אופניים.
ב-1998 דרך כוכבו. זה התחיל כשהונפקה אמדוקס בבורסה בארה"ב וקאהן מימש את מניותיו בכמיליארד דולר, והמשיך כשמכר לקרן מרקסטון את אחזקותיו בחברת דפי זהב תמורת כחצי מיליארד שקל. נכון להיום הונו האישי מוערך במיליארדי שקלים, והוא תורם מיליונים לעמותת SpaceIL לטובת פרויקט הגשושית הישראלית לירח, בראשית.
מי שכן חושב שיש קשר ישיר בין הלימודים האקדמיים להצלחה עסקית הוא יזם ההייטק איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל חברת מלאנוקס. וולדמן נמנה עם מייסדי חברת גלילאו טכנולוגיות, שפיתחה שבבים לרשתות תקשורת, והיה לסגן נשיא ההנדסה. ב-1999 הקים עם מיכאל כגן, רוני אשורי ושי כהן את מלאנוקס, העוסקת בפיתוח וייצור מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת מהירות בטכנולוגיות InfiniBand ואתרנט, והוא משמש מאז המנכ"ל שלה. במרץ האחרון נמכרה מלנוקס לחברת Nvidia בסכום של 6.9 מיליארד דולר. הונו האישי מוערך בכחצי מיליארד דולר, והוא מאנשי העסקים העשירים בישראל.
את לימודיו האקדמיים החל לאחר שחרורו מצה"ל, אז למד לימודי הנדסה כימית והנדסה אזרחית בטכניון. לאחר חצי שנה הסב את לימודיו וסיים לימודי הנדסת מחשבים, וגם את התואר השני שלו בהנדסת חשמל, סיים בטכניון.
למה הסבת את הלימודים ללימודי הנדסת מחשבים?
וולדמן: "ראיתי שזה תחום אטרקטיבי. הבנתי שזה העתיד של הטכנולוגיה בעולם ושל התעסוקה, היה לי ברור שאלו התחומים שיובילו את החברה בעתיד".
לא היית יכול להקים ולנהל את החברות בלי הלימודים?
"לא הייתי יכול לנהל את החברה הטכונלוגית ללא הלימודים. לתפיסתי, ככל שיש לך יותר ידע מעמיק בנושא, הסיכוי להצלחה בתחום הוא גבוה יותר. הלימודים שלי ללא ספק תרמו להצלחה העסקית שלנו. באמצעותם מבינים צרכים ובעיות, מבינים את הקשיים והם מסייעים לקבל החלטות נכונות ונבונות בשעת אמת".
יהיה מי שיגיד שכדי להיות מנהל טוב של צוות, צריך להבין בנושאים הטכנולוגיים.
"הצוות חייב להיות צוות טוב, אבל בסופו של יום, את החלטות אתה מקבל בתור מוביל שמסתמך על אנשים. אם אין לך מושג, הבסיס להחלטות שלך לא יהיה נכון. לכן חשוב הרקע הטכנולוגי שלך ועדיף שיהיה לך אותו. אני גם מאמין שרצוי שהרוב הגדול של הצוות שלך ילמד את התחומים האלו. בלימודים רוכשים ידע, ומבינים גם את המהות של אלגוריתמים. הבסיס שקיבלתי בלימודים מהווה יתרון וחשיבות גדולה לדעת ולהבין איך לגבש את כל הנתונים יחד, ולקחת את החברה קדימה. אתה גם מסגל דרכי חשיבה נכונות".
מה אתה זוכר מתקופת הלימודים?
"זו התקופה הכי כיפית בחיים. עדיין אין שגרה של עבודה, והעולם האקדמי מעודד מחשבה יצירתית. תקופת הלימודים היא תקופה פורייה, שבה יוצרים רעיונות. זה המקום והזמן בו נולדים רעיונות לחברות ענק. לכן אני גם חושב שאף פעם לא מאוחר ללמוד ולהתעמק בדברים חדשים. אמנם רוב האנשים מתעייפים, אבל אם יש אנרגיה ורצון - הכל אפשרי".
ביולי 2018 נחתמה עסקה בסך 2.5 מיליון דולר בין שני מפתחים ישראלים לחברה אמריקנית - שתשווק את ההמצאה שלהם במדינות בעולם. מדובר במיזם חדשני בתחום הריחות, כשבאמצעות הסמארטפון אפשר יהיה לבחור את סוג הריח שאנו אוהבים ולשלוט על פיזורו וזמן פיזורו במכונית, במשרד או בדירה.
על הפטנט חתומים אל"מ (מיל') יואב בן דוד ומשה זך, כשבמקביל לעסקה - פתחו השניים חברה בשם סופיסנט. לבן דוד תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ותואר שני במדע המדינה. הוא היה ראש מחלקת ביטחון שדה בצה"ל וכיהן בכמה תפקידים במערכות הביטחון.
במה סייעו לך הלימודים ליצירת הסטארט-אפ ולאקזיט?
בן דוד: "כמי שלמד מתמטיקה ומדעי המחשב נתקלתי בהרבה אתגרים חשיבתיים, שהפתרון הנכון להם הוא חלק מההצלחה. ויש גם תכונות אופי, למשל, אני לא מקבל דברים כמובן מאליו. אני תמיד מסתכל על הצורך לשנות וליזום דברים חדשים".
בן דוד מביא כדוגמה רעיון שהעלה כשהיה דירקטור באחת מחברות האלקטרו אופטיקה. "חשבתי שהסוכך שמורידים במכונית כשיש שמש זה דבר פרימיטיבי", הוא מספר. "הצעתי פתרון לחברה, אך בשעתו זה לא יצא לפועל. לאחרונה קראתי שאחת מחברות המכוניות המובילות עומדת לייצר שימשה מיוחדת כזאת, שתחליף את הסוכך. זו חשיבה יצירתית, אני כל הזמן חושב מחוץ לקופסה. אין ספק שזה אופי, אבל במקביל אימצתי ופיתחתי את החשיבה הזאת במהלך הלימודים האקדמיים, בעיקר בקורסים בחשיבה לוגית, מהם קיבלתי, בין היתר, את האמונה בחשיבות החשיבה הזאת".
מה אתה זוכר מתקופת הלימודים?
"כשלמדתי לתואר ראשון באוניברסיטה היה מותר להיבחן בעד שני מבחנים ביום. היות וסיימתי תואר ראשון בשנתיים (במקביל באוניברסיטת חיפה ובטכניון), היו לי בסמסטר שלוש בחינות באותו היום. כדי להיבחן בבחינה השלישית בחינוך לבשתי מדים, המרצה ראה והשתכנע, ומיד החליף את המבחן לעבודת בית. זה בכאילו היה מילואים".
גם רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, מייסדת ושותפה מנהלת בפירמת שטרק את שטרק רואי חשבון, סבורה שיש קשר בין הצלחה בלימודים להצלחה עסקית. היא סיימה תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני בכלכלה, שניהם באוניברסיטת בר אילן. במקביל לתואר השני, השלימה שנה בחשבונאות ועברה את בחינות ההסמכה של מועצת רואי חשבון.
"הלימודים שלי הם מבחינתי מפתח חשוב מאוד בהצלחה עסקית", היא אומרת. "למשל, לימודי ראיית החשבון נתנו לי את הכלים להבנה של התנהלות עסקית, מיסוי, הבנת הדו"חות הכספיים וחשיבותם, כשלימודי הכלכלה מקנים כלים לקרוא ולהבין תהליכים ולרדת לעומקם. השילוב של שניהם שימש עבורי ערך מוסף להצלחה עסקית, וכן בפעילותי בעשייה ציבורית בתחומים פיננסיים וכלכליים, בכלל זה קידום חקיקה".
מה את זוכרת מתקופה הלימודים?
שטרק: "זו הייתה תקופה חווייתית וצפופה במיוחד. בתואר הראשון, במקביל ללימודי, עבדתי בעבודות סטודנטיאליות כמו חלוקת דואר ושיעורים פרטיים. במהלך השנה הראשונה בתואר הראשון התחתנתי עם בעלי משה, אשר לאחר שחרורו מצה"ל גם החל בלימודי תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה בבר אילן, כך שאני כבר התקדמתי בלימודי התואר וסייעתי לו בסיכומים מסודרים של החומר".
פרץ רגב, מנכ"ל פייפאל (PayPal) ישראל וסגן נשיא בפייפאל העולמית, למד תואר ראשון במדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול חברות הייטק במכללה למנהל.
האם לדעתך יש קשר בין לימודים אקדמיים להצלחה בעסקים?
רגב: "רבים מהחברים שלי, כאלו שלמדו איתי באוניברסיטה וכאלו שלא, טוענים שאין שום קשר בין תקופת הלימודים להצלחה בעסקים - אני חושב אחרת. אמנם התוכן השתנה ומה שלמדתי לפני 20 שנה באופן 'אקסקלוסיבי' באקדמיה נמצא כיום כמעט בכל אתר או קורס דיגיטלי, אבל יש מקום להתייחס לא רק ל-'מה' אלא גם ל-'איך'. הלימודים הביאו איתם הגשת עבודות בצוות והרבה מאוד שיתוף ידע בין חברי קבוצה - שני דברים שהיו ועדיין מהווים בסיס בכל הדרך המקצועית שלי".
מה אתה זוכר מתקופת הלימודים?
"הייתי שמח לספר משהו מגניב על עברי כסטודנט, אבל הייתי ונותרתי חנון. אחרי שסיימתי את התואר הראשון בהצטיינות המשכתי ישר לתואר השני. ממש לקראת סיום התואר השני גיליתי שהייתה חסרה לי חצי נקודה כדי לסיים כמצטיין. זה לא היה מקובל עליי. נרשמתי לקורס מחדש, הוצאתי ציון יותר גבוה, וסיימתי כמצטיין גם את התואר השני".
לפנייה לכתב/ת 
