ה"ראיה החדשה" של זדורוב: תאיר ראדה נרצחה כשדלת התא סגורה

בבסיס הבקשה שהוגשה היום (ד') למשפט חוזר לרומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה, עומדת מה שסנגורו עו"ד ירום הלוי מגדיר כראייה חדשה: לדבריו, כתמי הדם שהתפזרו בזירה מוכיחים לכאורה שהרצח בוצע כשדלת השירותים בבית הספר בקצרין הייתה סגורה. זאת בניגוד לאופן שבו הדגים זדורוב בשחזור המצולם – וכפי שנקבע בהכרעת בית המשפט – מהם עלה שדלת התא הייתה פתוחה.

בין היתר מסתמך עו"ד הלוי על חוות דעת של תום בבל, מומחה בעל שם עולמי בפענוח כתמי דם, ש"מוכיחה חד-משמעית כי דלת התא השני, שבו בוצע הרצח, הייתה סגורה לחלוטין למן תחילת דקירתה של המנוחה ועד שנפחה את נשמתה, ולכן שחזורו של המבקש, כמו גם הדגמותיו לחוקרים בחדרי החקירות, כיצד דקר כביכול את המנוחה, היו מופרכים, ומוכיחים כי הוא כלל לא דקר אותה".

לטענת זדורוב וסנגורו, סוגייה זו לא לובנה לחלוטין במהלך המשפט. בבקשה מציין עו"ד הלוי שקצין הזיהוי המשטרתי, רב-פקד ינאי עוזיאל, אמר בעדותו כי "בעת דקירת המנוחה דלת התא (כביכול) לא הייתה סגורה, והוסיף כי בעת התזת הדם הדלת הייתה פתוחה או חצי פתוחה". 

רומן זדורוב, א"ח, א"ק ותאיר ראדה (צילום: גיל יוחנן, "צל של אמת")

זירת הרצח וסימני הדם:

בחוות הדעת הדגים בבל כיצד החלק הפנימי של הדלת ספג את מרבית כתמי הדם, ואילו החלק הפנימי של המשקופים כלל לא נפגע. בנוסף טען הסנגור כי בזירה נמצאו שלוש עקבות המצביעות על תנועה בין תאי השירותים שאינן עולות בקנה אחד עם טענת המשטרה על גילוי הגופה לאחר חמש שעות.

"למותר לציין כי אם הצד הפנימי של הדלת 'חטף' את התזת הדם, וגם הצד החיצוני (המסגרת) של 'משקוף המזוזה' 'חטף' אותה, וגם הקיר השמאלי (מכיוון פנים התא) הנמצא בהמשכו, הרי שאם הדלת הייתה פתוחה אפילו חלקית, אז ממטרת ההתזה הייתה מכתימה באותה עוצמה גם את 'משקוף המזוזה' הפנימי ואת בית המנעול", הבהיר המומחה בבקשה.

הנימוק השני לדברי המומחה, "נעוץ בעובדה כי טיפות הדם שפגעו בצד הפנימי של הדלת יצגו בפוגן בה נקודות דם קטנות (עיגולי דם קטנים) שמהן זלגו מטה פסי דם ישרים בזווית ישרה.

מכאן הוא הסיק כי הטיפות פגעו בדלת בזווית ישרה, כלומר, כשהדלת סגורה, משום שאלמלא כן, הטיפות היו פוגעות בצד הפנימי של הדלת בזווית פחותה מ-90 מעלות, ואז הן כמובן היו "נמרחות" על הדלת בצורה מוארכת. מכיוון שהדלת הייתה סגורה, הן פגעו בה בזווית של 90 מעלות, נבלמו באופן מיידי ומלא על ידי הזווית הישרה, ולפיכך "נאלצו לזלוג מטה בקו ישר, ניצב לרצפה".

הנימוק השלישי שעליו מדבר המומחה קשור לעובדה ש"תבנית התזת כתמי הדם על הצד הפנימי של הדלת ... ממשיכה באופן רצוף גם על הקיר השמאלי של התא. למותר לציין כי אילו הדלת הייתה פתוחה, ולו חלקי, הרי שחלק מההתזה (שהיה צריך לפגוע בדלת) היה יוצא החוצה מהתא, ולכן היה גם נקטע רצף התבנית האלכסונית העולה של הכתמים. כך, מקל וחומר, אם הדלת הייתה פתוחה לרווחה".

עו"ד הלוי מתייחס גם לעובדה שמעל לבית המנעול נמצאו שני כתמים אדומים, שלא הוכחו ככתמי דם. לדברי הסנגור הם לא נדגמו ולא נשלחו לבדיקת מעבדה.

רב-פקד עוזיאל מתייחס לכתמים אלה בעדותו בבית המשפט, וטוען כי הדלת הייתה פתוחה בעת ביצוע הרצח. ואולם, בבקשה מדגיש הסנגור כי "התזות הדם ליד בית המנעול, שאליהן התייחס עוזיאל, לא היו אלא שני כתמי צבע אדום", וציין את הסיבות להוכחת טענתו.

הראשונה מתייחסת למסלול ההתזה. "אילו שני הכתמים הקטנים היו שתי טיפות דם, הקשורות למכניזם של ההתזה, הם היו צריכים להיות ממוקמים יותר גבוה, בתוך קו הנתזים האלכסוני". הוא מדגיש כי בתאי שירותים נוספים נצפו כתמי צבע אדום, "ובראיה חדשה שהועברה על ידי הפרקליטות", לבקשת הסנגור, כתב רפ"ק עוזיאל בכתב ידו, ש"בחלקה שחיצוני של הדלת לא נמצאו כתמי דם".

עו"ד הלוי ציין כי "בגלל סברתו המוטעית והלא מבוססת של עוזיאל, החוקרים 'למדו' ממנו, כאמור, כי דלת התא הייתה כביכול פתוחה בעת דקירת המנוחה, ולפיכך לא ידעו את הפרט המוכמן הנכון והחשוב לפיו היא דווקא הייתה סגורה.

"מסיבה זו יורם אזולאי (ראש צוות החקירה המיוחד) לימד את המבקש את הקונספציה השגויה של עוזיאל.... בהתאם לזאת, המבקש, שכלל לא היה בזירת הרצח ולא רצח את המנוחה, הדגים את כל הדגמות דקירת המנוחה, הן במשרדי החוקרים, והן בשחזור, כשדלת התא פתוחה לרווחה, כשהוא עומד מחוץ לתא ודוקרה כשהיא בתוך התא".

חלקה הראשון של הבקשה שהוגשה היום עוסק בראיות חדשות לכאורה שקשורות לסיפורה של הצעירה המכונה א"ק, שנחשדה בעבר בביצוע הרצח אך התיק בעניינה נסגר. בין השאר מדובר בהודאותיה בפני אנשים שונים על כך שביצעה לכאורה את הרצח. כמו כן מתייחסת הבקשה לשערה שנמצאה בזירה ועלתה אפשרות שהיא קשורה לא"ח, בן זוגה לשעבר של א"ק, שטען שהתוודתה בפניו בליל הרצח.