שתף קטע נבחר

קשיי הסתגלות: ה-VAR מסבך את הכדורגל הישראלי

קצר בתקשורת בין השופטים לחדר הבקרה, מלחמות אגו שפוגעות במשחקים, החלטות שנמרחות ומתסכלות את האוהדים, מחסור במצלמות, וטעויות שמשגעות את בעלי הקבוצות. בישראל מתקשים להתרגל למערכת השיפוט החדשה

 

אין ספק שה־VAR חולל מהפכה גדולה והפך את הכדורגל להרבה יותר נקי מטעויות שיפוט. גם בישראל הפלא הטכנולוגי הביא איתו בשורה והבטחה שהתוצאות ייקבעו רק על ידי השחקנים, אבל הטמעת המערכת בליגת העל מלווה עד כה בלא מעט ליקויים, וכנראה שייקח זמן עד שכל המעורבים יסתגלו לפורמט החדש.

 

 

"השופטים מבוהלים, ויש הרבה אינטריגות שמובילות להחלטות ולהתנהלות לא נכונה. בכלל לא בטוח שהמערכת מתאימה למנטליות הישראלית", אומר שופט בכיר, ומכוון זרקור אל המשבר שנוצר סביב יישום ה־VAR מתחילת העונה, בעיה שגורמת לכרסום במעמדם של אנשי המשרוקית.

 

שופטי VAR (צילום: ראובן כהן)
"יש הרבה אינטריגות שמובילות להחלטות ולהתנהלות לא נכונה". ניידת ה-VAR(צילום: ראובן כהן)

 

באיגוד השופטים טוענים שגם במדינות מתקדמות יותר ההתאקלמות של המערכת עברה חבלי לידה קשים, אבל הבעיה היא שמדי מחזור אנחנו נתקלים בהחלטות שנויות במחלוקת, שרובן לא צריכות לקרות בשלב הזה.

 

בינתיים הוחלט להקים מעין סיירת VAR, במסגרתה ייבחרו עשרה שופטים שיעברו השתלמויות רחבות יותר, כדי להטמיע את המערכת בצורה יעילה יותר, כאשר אחת הבעיות המרכזיות

 היא הסנכרון בין השופטים בשטח לבין אלו שאמורים לסייע להם.

 

אחת המטרות העיקריות שהוצבו כיעד היא הפחתת בזבוזי הזמן – מהאירוע עצמו ועד ההחלטה הסופית. משך ההמתנה הרב גורם למרמור של אוהדים ביציעים, והמשחקים נמרחים דקות רבות מעבר לרצוי. השופטים, אגב, הונחו שלא לעצור את המשחק בעת אירוע עובדתי שבו אין מחלוקת של פרשנות ובכך לחסוך זמן, אלא שבפועל זה לא קורה. דבר נוסף הוא חוסר האחידות בנוגע להתערבות של שופטי ה־VAR במשחקים.

 

ההנחיות שקיבלו השופטים בכנסים השונים לא הצליחו לסייע להטמיע את המערכת, כשהשיא היה במשחק בין הפועל רעננה להפועל חיפה מהמחזור האחרון, כשהשופט נאאל עודה פיספס שער חוקי של רעננה ופנדל שהגיע לה.

 

השופט נאאל עודה מביט ב-VAR (צילום: אורן אהרוני)
השופט נאאל עודה מביט ב-VAR(צילום: אורן אהרוני)

 

כחלק מהלקחים והמסקנות לשופטים הובהר כי שופט ה־VAR ימליץ לשופט לבחון אירוע מסוים על גבי המסך רק כאשר מדובר בטעות ודאית שזיהה. במקרה כזה השופט מחויב לבחון אך ורק אם ההחלטה המקורית שקיבל היא טעות ודאית וברורה ולא כל שיקול אחר, כשבין היתר חודדה ההנחיה כי אין לאפשר לאף גורם להיות בקרבת המסך בעת בחינת האירוע על ידי השופט.

 

בעיה נוספת היא שבמרבית המשחקים מתקיים שימוש במינימום מצלמות, ארבע בלבד, דבר שמקשה על השופטים לקבל החלטות. "אנחנו מקבלים במקרים רבים תמונות מרוחות, ועם כל הלחץ צריכים לקבל החלטה בדופק 180", מעיד אחד השופטים.

 

תחרות ומחנאות

מעבר לעניין ההתמקצעות, ההגעה של המערכת בכפוף לשיטת הביקורת של אופ"א הפכה את השופטים לתחרותיים יותר, אבל לא במובן החיובי. זה אומר שהאגו מקבל יותר ביטוי, היחסים מתערערים ונוצרת מחנאות. לא שקודם הייתה אידיליה, אבל העובדה שכמעט כל החלטה שלהם הופכת לדיון רק מעלה את מפלס הלחץ. "האגו משפיע על ההחלטות", טוען אחד השופטים, "בטח כשיושב יריב שלך באולפן ואתה לא בטוח אם הוא רוצה לעזור לך או לפגוע בך".

 

מערכת ה-VAR (צילום: אורן אהרוני)
"האגו משפיע על ההחלטות"(צילום: אורן אהרוני)

 

הסיבה לגנון הזה היא שהשופטים מאוד רגישים לציונים, מאחר שהניקוד בסוף העונה משפיע ישירות על קריטריונים כמו קבלה והסרה של התג הבינלאומי או גריעה מסגל שופטי ליגת העל. על פי עדויות של כמה מהם, הפחד מהציון שיקבלו משפיע על ההתנהלות שלהם במגרש ופוגע במשחקים. ל־VAR יש משקל רב באותה שיטת הביקורת של אופ"א. הנה כמה דוגמאות מתוך ההנחיות שקיבלו השופטים ועלולות לערער את הביטחון שלהם:

 

1. "שופט אשר טעה בהחלטה קריטית (פנדל, כרטיס אדום) וישנה את החלטתו לאחר שקיבל המלצה מה־VAR ובחן את האירוע, ניזוק בציון ולא יעלה על 7.9. ה־VAR הינו כמו כל אחד אחר מצוות השיפוט. גם אם שופט שינה החלטה קריטית בעקבות התערבות של עוזר שופט/ שופט רביעי/ שופט רחבה, הרי שניזוק באותו אופן. למעשה, מבחינת אופ"א מצופה משופט לקבל החלטה נכונה בזמן אמת".

 

2. "שופט אשר טעה בהחלטה קריטית (פנדל, כרטיס אדום) ולא ישנה את החלטתו לאחר שקיבל המלצה מה־VAR ובחן את האירוע, ניזוק בציון כאילו טעה בשתי החלטות קריטיות. לחילופין, שופט VAR אשר לא ימליץ לשופט לבחון החלטה קריטית שגויה, ייפגע בציון שלם בסולם הציונים הייעודי לשופט VAR".

 

הוועדה המקצועית באיגוד השופטים החליטה על שקיפות מלאה בכל מה שקשור לשימוש במערכת, ומדי מחזור היא מוציאה דוח מסודר הכולל לא מעט פסיקות והתנהלות בעייתיות של השופטים תחת הפורמט החדש (כפי שמוצג במסגרת).

 

 

רונית תירוש, רועי ריינשרייבר, דניאל בר נתן וגל לייבוביץ' (צילום: עוז מועלם)
י"ור האיגוד תירוש עם ריינשרייבר, בר נתן ולייבוביץ'(צילום: עוז מועלם)

 

הנה מקרה אחד מני רבים שממחיש את חוסר התיאום בין השופטים, והתרחש במשחק בין מכבי נתניה לבית"ר ירושלים. דניאל בר־נתן, שופט ותיק, ישב באולפן ה־VAR ואותת לאוראל גרינפלד, בכיר השופטים

 בישראל, כי הפסיקה לפנדל לטובת בית"ר אינה נכונה. גרינפלד, שהיה משוכנע שההחלטה שלו נכונה, נאלץ לגשת לראות את האירוע על המסך, ובסופו של דבר אישר בצדק את הפנדל.

 

התחושה היא ששופטים לא ממש סומכים על עמיתיהם, וזה בא לידי ביטוי בקבלת החלטות רבות. "הציונים מעבירים את השופטים על דעתם, הם מפחדים לקבל החלטות, מפחדים שיקראו להם", מספר שופט בכיר.

 

"נשתפר עם הזמן"

"ישנה מגמת שיפור משמעותית ממחזור למחזור", קובע מנכ"ל איגוד השופטים יריב טפר. "במחזור האחרון, למשל, שוחקו שישה משחקים לא פשוטים ולא היו טעויות, למעט המשחק של רעננה נגד הפועל חיפה. אני משוכנע שנשפר את זמן קבלת ההחלטות ואת האופן שלהן".

 

גם בעלי הקבוצות לא מרוצים ומשמיעים טענות. "מה שמתאים לאירופה לא מתאים לנו", אמר אחד מהם, "יש עוד הרבה עבודה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים