שקנאי שנפצע ביוון נדד תוך 6 ימים לישראל
פקח רשות הטבע והגנים גילה בין אלפי השקנאים שנדדו לישראל ועצרו למנוחה בשמורת החולה, שקנאי צעיר עם טבעת זיהוי על רגלו. בדיקה העלתה כי מדובר בשקנאי שנפצע ביוון, שוקם והושב לטבע. תוך שישה ימים הוא עף למרחק של יותר מ-1,750 ק"מ ונחת בישראל לאכילה ומנוחה, לפני שימשיך עם חבריו לאפריקה
נפצע ושוקם ביוון
בדיקה העלתה כי מדובר בשקנאים שהגיעו מיוון. ד"ר ת'יאודוס נזרידיס, מהרשות לשימור אגם קרניקי ביוון, עדכן את החוקר רון אפרת מאוניברסיטת בן גוריון ואת רשות הטבע והגנים, כי מדובר בפרט שהגיע לטיפול וטרינרי במרכז לטיפול בחיות בר בסלוניקי לפני כחודש. השקנאי שוחרר בחזרה לטבע ב-11 לאוקטובר ולאחר כשבוע נצפה לראשונה בישראל.
לדברי אנשי רשות הטבע והגנים, השקנאי הצעיר הספיק לעוף תוך שישה ימים בלבד מרחק של יותר מ-1,750 ק"מ. "השקנאי עף כל הדרך מצפון מזרח יוון, שם ישנם קינונים של שקנאים. זהו אינו השקנאי הראשון שהם טיבעו עם טבעת זיהוי שהגיע לישראל. שני שקנאים נוספים שהיו לידו, מקורם ביוון ואחד מהם סומן לפני כשלוש שנים באגם אחר ביוון", מסביר אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים.
לדבריו, הגעת השקנאים מיוון במהירות כה רבה לישראל, יחד עם התצפיות הקודמות בשמורת החולה של שקנאים מיוון, מצביעה על כך כי ישראל ממשיכה להוות נקודת עצירה מרכזית וחשובה באוכלוסיה של כ-50 אלף שקנאים שחולפת במהלך הנדידה.
עמק החולה הוא אתר הנחיתה הראשון בארץ של השקנאים ומהירות הנדידה שלהם מצביעה על כך תחנות העצירה באגמים שהיו בעבר בטורקיה, הומלחו או התייבשו ואינם מתאימים יותר לעצירה, כך שאנחנו מקבלים את כל השקנאים התשושים והרעבים", הוא מציין. "זו תחנת התדלוק האחרונה שלהם לפני שימשיכו לחצות את סיני והסהרה".
הצופה מדגיש כי אם השקנאים לא יקבלו את מנת המזון הדרושה להם, הם לא יוכלו להתחזק ולהמשיך בנדידה. "השקנאים מחפשים מזון ואנו מסייעים להם באספקת דגים לא מסחריים ומאכלסים את הדגים במספר מוקדים, כדי להוות אלטרנטיבה למדגה המסחרי", הוא מפרט.
"כל בריכה שיש בה דגים בישראל מאכילה שקנאים ובכל גוף מים שבו דגים, השקנאים יגיעו אליו כי הם רעבים. אנחנו לא מאכילים אותם בכפית, השקנאים מחפשים מזון ולא יודעים איזה דג מותר או אסור לאכול. כשיש להם מזון קל להשגה במקום שבו אין שמירה, כמו במאגרים שאנחנו מאכסים בהם דגים, הם יהיו שם".
לדבריו, שקנאי רעב יאכל בתקופה הראשונה מעל קילוגרם דגים ולאחר מכן מדי יום, הכמות הממוצעת תנוע בין 900 גרם לקילוגרם. "לישראל יש אחריות כי כל האוכלוסיה העולמית מתנקזת אלינו וגם לאחר ההאכלה, השקנאים לא עפים ישר, אלא לוקח להם זמן למלא את מאגרי השומן ולהחזיר לעצמם את חוסר האנרגיה", הוא מסכם והביע תקווה כי בעתיד ניתן יהיה לספק להם מזון עם הגעתם לישראל, ולא כשהם במצב של תשישות ורעב.
"כדי שהם ימשיכו לנדוד, הם זקוקים לזמן לנוח כדי לצבור בחזרה את השומן, יחד עם שילוב של תנאי נדידה טובים".
לפנייה לכתב/ת 
