חילוץ גורלי
בוגרי יחידת החילוץ 669 יגיעו לניו יורק לערב גאלה מיוחד ונועם גרשוני, טייס שחולץ על ידם והפך מאז לאלוף אולימפי וגיבור ישראלי, יגיע כדי לתאר כיצד הצילו את חייו. ראיון
יחידת החילוץ המיוחדת של חיל האוויר הישראלי, יחידה 669, נודעת בשל אופי הפעילות המיוחד שלה. רק לפני כ-10 חודשים לקחה היחידה חלק בחילוץ מורכב עקב פעילות מבצעית שהסתבכה בחאן יונס, וזיכתה בצל"ש ארבעה מלוחמי היחידה.
בשבוע הבא יתקיים במנהטן אירוע של עמותת "החתול המעופף", של בוגרי היחידה, עמותה אשר מגיעה אלינו זו השנה השניה. האירוע הינו אות הוקרה לחיילי הסדיר והמילואים של היחידה, אשר עוסקים מסביב לשעון, בארץ ומחוצה לה, בהצלת חיים.
בוגרי היחידה ישיקו במסגרת סיקורם הקרוב, פרויקטים שונים שתכליתם סיוע והצלת חיים בקהילות היהודיות בעולם במצבי חירום: חלוקת ערכות מצילות חיים לתושבי עוטף עזה, להענקת סיוע ראשוני במצב חירום. בנוסף, עקב מתקפות הטרור האחרונות כנגד הקהילות היהודיות בסן-דייגו במאי 2018, ובפיטסבורג באוקטובר לפני כשנה, החליטו להציע בוגרי העמותה הדרכות שונות לתושבים מקומיים, ביניהן הרצאות המתמקדות בהחייאה, טיפול ראשוני דחוף ומתן עזרה ראשונה. "מטרת העמותה היא קידום עשייה ומעורבות בחברה הישראלית, וקידום הרפואה הדחופה והמוטסת במדינת ישראל", מספר לנו בר ראובן, מראשי העמותה ומיסדייה.
קונסול ישראל בניו יורק, דני דיין, הזמר דיוויד ברוזה, והאלוף הפראלימפי לשעבר, נועם גרשוני, שישתף בסיפורו האישי יוצא הדופן, יינכחו באירוע.
קליינט של היחידה
את הקשר ליחידת 669 הרוויח נועם גרשוני בעל כורחו.
במלחמת לבנון השנייה, נפצע גרשוני באורח אנוש בגפיו ובגבו בעת התנגשות בין שני מסוקי אפאצ'י, כאשר הוא טס על אחד מהם. גרשוני, המגדיר עצמו כ-"קליינט של היחידה", מתאר: "אותם החבר'ה מהיחידה הם אלה שלמעשה הצילו את חיי. אף אחד לא רוצה להיות במקום שבו הוא זקוק לכך שיצילו אותו, אבל "אם כבר" נקלעים למצב כזה, אז רק עם החבר'ה האלה". ואכן, נועם מעיד כי מאז אותה התאונה מפורסמת, בה כמעט איבד את חייו, הוא עדיין עומד בקשר עם הרופא מהיחידה שהציל אותו. "תמיד שומעים סיפורים על המחלצים, אך אף פעם לא שומעים את הזווית ממי שהצילו אותו. התרומה הכי קטנה שיכולה להיות לי עבורם בחזרה, היא לספר את הסיפור מהזווית של המחולץ", כך אומר.
גרשוני. קליינט של יחידת החילוץ(עוז מועלם)
זה קרה בשנת 2006 בשלהי מלחמת לבנון השנייה, נועם גרשוני (36), אז טייס של מסוק קרב מדגם אפאצ'י, נפצע קשה מאוד בהתנגשות בין שני המסוקים, בה נהרג רב סרן רן כוכבא. הפציעה הובילה לשברים רבים בגופו ופציעות קשות בארבעת גפיו. כיום הוא טוען כי נמצא במקום אחר לגמרי; הוא מרצה בארץ ובעולם על סיפור חייו האישי, מהווה מנטור לבני נוער לפני גיוס ולאנשים בעלי מוגבלויות הנמצאים במצב דומה לשלו, ועדיין, מתאר נועם את התהליך שעבר כארוך ומתמשך, ואומר בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳: "למדתי להודות על כל מה שיש לי".
בשיחה עמנו, רגע לפני שהוא נוחת בניו יורק, הוא מספר בגילוי לב על התאונה שהתרחשה כבר לפני למעלה מעשור: "כשאתה מסתובב בבית החולים, אתה לא מעכל. בלתי אפשרי לעכל בהתחלה פציעה בסדר גודל כזה", מתאר נועם. "שברתי את כל הגוף, את הידיים, את הרגליים, את הגב, את הלסתות. לקח גם זמן עד שהדברים התבהרו מבחינת חומרת הפציעה ואופן השיקום". ואכן, התהליך שנועם עבר לא קרה בין לילה: "ההתקדמות היא פיזית ומחשבתית ביחד. ״הייתי מאושפז חצי שנה, ולאחר מכן הייתי בשיקום עוד שנה. זה תהליך ארוך שבו היה עליי לעכל את המצב החדש שאני שרוי בו, לקבל אותו, ולהבין שהדברים כנראה, לא יחזרו להיות כפי שהיו. כמו בכל תקופה, גם כמו עבור אדם ללא מוגבלות פיזית, חוויתי עליות ומורדות, מצבי רוח, הפתעות ואכזבות".
לא תהיה מי שהיית
"כשאתה נמצא בנקודה כזאת״, הוא מודה, ״אתה צריך לקבל החלטה שאתה ׳יוצא מזה׳. אי אפשר לגמרי לצאת מזה, אבל אתה נאחז במה שיש. צריך להבין שאתה לא בהכרח תהיה אותו אדם שהיית ושלא תחזור לחיים הקודמים שלך. ברגע שההבנה הזו מתקבלת, הדברים משתנים. בפציעה קשה צריך לנסות להבין מה השתנה, מה נשאר לך ולחזק אותו. זו רמה יותר עמוקה של חצי הכוס המלאה. אתה רוצה לעקוף את המגבלות, וזה בא לידי ביטוי בחיזוק השרירים, בללמוד איך ללכת, וללמוד כיצד להתמודד עם כאבים, ועם כל הקושי״, הוא מוסיף, ״יש גם את הצד היפה שבשיקום- ללמוד להעריך את הדברים הקטנים, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. היום אני מעריך פעולות פשוטות כמו לאכול, להתקלח לבד, לעמוד על הרגליים, ללכת, ולעלות במדרגות. כשהייתי בשיקום, הלסתות שלי היו מחוברות ולא אכלתי חודשיים. כיום יש לי הסתכלות והנאה מדברים אחרים. היום אני נהנה הרבה יותר מהחיים שלי".
תחביב שיצא משליטה
גרשוני נודע בזכות כח הרצון האדיר שלו, ובכך שהוא לא נתן לפציעה הקשה שחווה לקטוע את המשך חייו. לאחר פציעתו, החל לשחק טניס באופן מקצועי, ובשנת 2012 זכה במדליית זהב, ובמדלית ארד במסגרת המשחקים הפראלימפיים שהתקיימו אז בלונדון.
אלוף אולימפי. גרשוני(rubisaurus)
נועם מתאר את עיסוקו בטניס כ"תחביב שיצא משליטה": "כשהייתי בשיקום, לקחו את החבר'ה שנפצעו בלבנון השנייה לבית הלוחם בתל אביב. הראו לנו שם את הפעילויות שאפשר היה לעשות, וביניהן טניס. באופן כללי, אני אוהב את כל סוגי הספורט ומאוד רציתי לחזור לעסוק בזה, לא רק במסגרת של טיפולי פיזיותרפיה בשיקום. התנסתי גם בכדורסל נכים ובסופו של דבר, טניס הכי משך אותי. עם הזמן נכנסתי לזה יותר ויותר. התאמנתי יותר, השתתפתי בתחרויות, וזה הפך להיות מתחביב שעושים בשביל הכיף למשהו יותר תחרותי ומקצועי".
האמנת שזה יגיע לאן שזה יגיע? שתביא מדליה אולימפית?
"אתה מתחיל בתחרויות קטנות ולאט לאט מתקדם. אחרי כמה שנים של תחרויות כמובן שיש מטרה שמכוונים אליה- להגיע לאולימפיאדה. מחלקים את המטרה ליעדים קטנים עד שכובשים אותה".
והנה, בלונדון 2012, עשה גרשוני את הבלתי ייאמן. הוא זכה במדליית זהב כשהשתתף בנבחרת הישראלית למשחקים הפראלימפיים. הוא התחרה בקטגוריית הקוואד וזכה במדליית זהב בטורניר היחידים, ובמדליית ארד בטורניר הזוגות יחד עם שרגא ויינברג. גרשוני עצמו מעיד שצריך קורט של מזל בטורנירים מסוג זה, אך לא מוריד מכך שהניצחון והתוצאה שהביא הינם הישג מדהים.
לתפארת מדינת ישראל
ואם זה לא מספיק, ביום הולדתה ה-70 של המדינה השיא גרשוני משואה בטקס הדלקת המשואות שבהר הרצל. "מאוד התרגשתי גם מהמעמד עצמו וגם מהבשורה. כשפנו אליי, חשבתי בהתחלה שכמה חברים עובדים עליי. אחר כך כבר הבנתי שזה אמיתי כשהזמינו אותי לעבור ועדה. זה מצחיק, כי הייתי באירוע של הקהילה היהודית בקנדה, וכשהייתי בטיסה חזרה לארץ פרסמו את השמות של המדליקים. נחתתי בארץ וקיבלתי גל של הודעות. ישר הבנתי שמשהו קרה. אפילו ההורים שלי גילו על זה דרך החדשות. לא סיפרתי שום דבר לאף אחד לאורך כל התהליך. בערב עצמו מאוד התרגשתי. היה לי הכבוד לדבר בשמם של כל פצועי שירות המדינה ומערכות ישראל. היום, בכל ארוחת שישי אמא שלי חייבת להקרין את הוידיאו עם הטקס, זה נהיה קטע משפחתי. אני יכול לראות על עצמי מהצד כמה שהתרגשתי.
נהנה מהחיים
לאחר האוליפיאדה ב- 2012 אמנם פרש מהעיסוק המקצועי מהטניס, אך אל תטעו, נועם ממשיך בעשייתו הענפה ללא הפסקה. בימים אלה הוא מדבר בפורומים של נוער לפני צבא, ילדים בעלי מוגבלויות, הוא גם פעיל בשתי עמותות של חיילים שנפצעו במסגרת שירותם הצבאי, ושל בעלי מוגבלויות. "אני עושה ספורט, ובעיקר נהנה מהחיים".
לפרטים נוספים על עמותת החתול והכנס שיערך בניו יורק הקליקו כאן
info@669.org.il
נועם גרשוני.
מומלצים
