בחירות בארגנטינה: היהודים יסלחו לכריסטינה?
הארגנטינאים הולכים מחר להצביע, והנשיא מאוריסיו מקרי, שהידק את הקשר עם ישראל, על סף הדחה. אם יריבו מהשמאל אלברטו פרננדס ינצח, הוא יביא איתו לשלטון גם את הנשיאה לשעבר כריסטינה קירשנר, שמואשמת בטיוח הפיגוע האיראני בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס
הבחירות בארגנטינה שייערכו מחר (יום א') יעמידו בפני הארגנטינאים את הבחירה בין הנשיא המכהן והשמרן מאוריסיו מקרי לבין איש השמאל אלברטו פרננדס. מקרי מגיע להצבעה הזו כשמצבו עגום: בבחירות המקדימות הוא גרף רק 33% מהקולות, ואילו פרננדס זכה ב-49.5%. כדי לכפות על פרננדס סיבוב שני ומכריע ביניהם יצטרך מקרי לשמור אותו בסיבוב ההצבעה הראשון מחר על פחות מ-45%. הסיכוי לכך נראה נמוך מאוד, ואפשר להניח שפרננדס יוכרז כמנצח כבר מחר בלילה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
פרננדס מביא איתו לזירה שם מוכר בתור סגניתו: כריסטינה פרננדס דה קירשנר, מי שכיהנה בעצמה כנשיאת ארגנטינה מ-2007 ועד 2015. לפני שלוש שנים הוגש נגדה כתב אישום בגין קבלת שוחד מחברות בנייה, והחקירות בעניינה נמשכות.
עבור הקהילה היהודית בארגנטינה מוכרת קירשנר גם כמי שמואשמת במילוי תפקיד מרכזי בטיוח חקירת הפיגוע שאירע ב-1994 במרכז הקהילה היהודית AMIA בבואנוס איירס. בפיגוע, שביצע חיזבאללה במימון איראן, נרצחו 85 בני אדם ומאות נפצעו.
ב-1999, כחברת קונגרס, עמדה קירשנר בראש ועדה שחקרה את הפיגוע, אולם בתקופת כהונתה השנייה כנשיאה היא חתמה על מזכר מעורר מחלוקת עם איראן, שאפשר לנאשמים להישפט במדינתם. בחוגים מסוימים התפרש הסכם זה כעדות לכך שארגנטינה שיתפה פעולה עם איראן כדי למנוע הענשה של המעורבים בפיגוע.
הפרשה הסתבכה עוד יותר כשהפרקליט היהודי שחקר את העניין, אלברטו ניסמן, נמצא מת בדירתו ב-2015, יום אחד בלבד לפני שאמור היה להציג את ממצאיו. השאלה אם היה זה רצח או הייתה זו התאבדות עודנה מפלגת את דעת הקהל בארגנטינה. דו"ח רשמי ארגנטינאי קבע שמדובר ברצח.
פה זה לא ארה"ב
כל הנסיבות האלה מובילות לכאורה למסקנה שהקהילה היהודית בארגנטינה צפויה להתנגד לקירשנר, אבל בפועל העמדות בקהילה כלפי הריצה שלה לתפקיד סגנית הנשיא מגוונות.בעוד המועמד מקרי מצדד בשוק חופשי ובקפיטליזם, פרננדס וקירשנר מייצגים גוונים שונים של פרוניזם. המחנה הפרוניסטי כולל תנועות שונות, אבל לרוב מייצג מדיניות חוץ אנטי-אימפריאליסטית, מעורבות רבה של המדינה בחיי אזרחיה, בעלות ציבורית על ענפי התעשייה וקשרים הדוקים עם ועדי העובדים.
החברה הארגנטינאית מפולגת בין תומכי הפרוניסטים לבין מתנגדיהם. השסע הפוליטי הזה זכה אפילו לשם משלו – la brecha, "הפער". לדעת מומחים לפוליטיקה ארגנטינאית, הפער הזה חוצה גם את הקהילה היהודית, ומשפיע על התפישות שלה כלפי פרשת הפיגוע ב-AMIA.
"ארגנטינה אינה דומה לארה"ב, שבה רוב היהודים מצביעים למפלגה אחת", אומר אריאל קרנגל, ראש פדרציית מכבי הארגנטינאית, שבה מאוגדים יותר מ-40 מוסדות ספורט ומרכזים יהודיים. "לכן לא יכול להיות כאן משהו שאפשר להתייחס אליו כ'קול היהודי'".
הקהילה היהודית בארגנטינה מונה כ-200 אלף איש, רובם ממוצא מזרח אירופי, והיא הגדולה באמריקה הלטינית. בניגוד לקהילות הקטנות יותר במדינות כמקסיקו או קולומביה, שבהן חלק גדול מהקהילה היהודית משתייך למעמד הבינוני-גבוה ונוטה להצביע לשמרנים, יהודי ארגנטינה מעורים היטב באוכלוסייה המקומית ורובם נמנים עם מעמד הביניים. כמו אחרים במעמד זה, הם ספגו פגיעה משמעותית בכיסם בגלל ההידרדרות במצב הכלכלי בארצם.
סיוע לעניים מרודים
מערכת הבחירות של מקרי התמקדה בהקלת העוני ובשיפור המצב הכלכלי של ארגנטינה, אולם תקופת כהונתו התאפיינה באינפלציה גבוהה ובפיחות של הפסו. כתוצאה מהמשבר הוא משך אשתקד סכום חסר תקדים של 57 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית.
בעיני רבים נכשל מקרי בתפקידו: בשנה שעברה הידרדרו 3.7 מיליון ארגנטינים אל מתחת לקו העוני, וכיום יותר מ-35% מאוכלוסיית המדינה נחשבים עניים. האינפלציה הגיעה לכמעט 38%, ומאז ינואר אשתקד איבד המטבע המקומי 70% מערכו. מקרי טוען להגנתו שבצרות הכלכליות של ארגנטינה אשמים כריסטינה קירשנר ובעלה המנוח נסטור, שכיהן כנשיא לפניה.
"שמעתי על ארגוני סיוע יהודיים רבים שנאלצים להושיט עזרה לעניים מרודים", מספר ליאונרדו שוורצשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטה האוטונומית של בואנוס איירס. "נראה לי שכמו אצל כל תושבי המדינה, הקהילה היהודית עוברת תקופה קשה".
תוצאות הבחירות המוקדמות, שהבהירו כי מקרי בדרך להדחה, טלטלו את המשק בארגנטינה, וגם כעת שוררת בקרב רבים חרדה. בשבוע שלפני ההליכה לקלפי כבד איבד הפסו 5.86% מערכו. "באתי לקנות דולרים כי אני יודע שאחרי הבחירות הכול יהיה יקר יותר", אמר השבוע כריסטיאן גולן, בן 23, בדוכן להמרת כספים בבואנוס איירס.
אלברטו זה לא כריסטינה
מדיניותו הכלכלית של מקרי אולי אינה זוכה לתמיכה, אבל בקהילה היהודית התרשמו מהלחץ שהפעיל כדי לקדם את חקירת הפיגוע ב-AMIA. ב-2016 נפגש מקרי עם משפחתו של ניסמן ביום השנה למותו, ואשתקד אירח את ראש הממשלה נתניהו בארצו. הוא פתח את השוק הארגנטינאי לחברות סטארט-אפ ישראליות, וקידם שיתוף פעולה הדוק יותר בין המדינות.
בנוסף, מקרי נתפש בציבור כמקורב יותר לקהילה היהודית הממסדית. לאחרונה אירח במעון הנשיא אירוע לציון יום השנה ה-25 לפיגוע במרכז הקהילה היהודית, והוא סוקר בהרחבה. מנהיגי הארגונים היהודיים המרכזיים הוזמנו לחלוק את הבמה עם הנשיא.
בממשלתו של מקרי מכהנים גם אישים יהודים בעלי עמדות במוסדות הקהילתיים, כמו השר לענייני הסביבה, הרב סרחיו ברגמן, הידוע כמבקר נחרץ של המזכר שנחתם עם איראן, ותת-השר לענייני זכויות אדם ופלורליזם תרבותי, קלאודיו אברוז', לשעבר מנכ"ל הארגון היהודי DAIA.
"מבחינת היחסים עם ישראל", אומרת גבריאלה גולדברג ששירתה בשגרירות ישראל בארגנטינה בתקופת כהונתה השנייה של קירשנר, "כריסטינה אימצה אידיאולוגיה שמאלנית דרומית שהייתה רווחת בשנות ה-70, ושאינה מובילה בהכרח ליחסים קרובים עם ישראל. אבל אלברטו פרננדס הוא לא כריסטינה, וייתכן שזה לא יהיה אותו הדבר".
בחירות בימים של מהומות
הסוציולוג והעיתונאי חורחה אלבאום מציין כי גם בסביבתה של קירשנר יש נוכחות יהודית בולטת, בעיקר של יהודים מרקע חילוני ולא-מפלגתי. אחד מהם הוא אקסל קיסילוף, שהיה השר לענייני כלכלה בימי נשיאותה של קירשנר וככל הנראה ייבחר לראשות מחוז בואנוס איירס."לאור העובדה שאנחנו מהווים פחות מ-0.7% מהאוכלוסייה, הרי שהיהודים בממשלות מקרי וקירשנר נהנים מייצוג-יתר," אומר אלבאום, שהוא גם מייסד "הייעוד היהודי", תנועה פרוגרסיבית יהודית בת כ-7,000 חברים הנחשבת קרובה מבחינה אידיאולוגית לפרוניזם ולקירשנריזם.
כל המרואיינים הסכימו שנושאים הקשורים ישירות ליהודים או לישראל הם בעלי חשיבות משנית למצביעים היהודים והלא-יהודים. הסוגיות הללו אינן מופיעות בהבלטה במערכות הבחירות של שני המועמדים המרכזיים.
ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שאף ששתי המתקפות הגדולות ביותר אי-פעם על מוסדות יהודיים באמריקה הלטינית אירעו בארגנטינה (שנתיים לפני הפיגוע ב-AMIA נרצחו 20 איש ויותר מ-200 נפצעו בפיגוע בשגרירות ישראל), מרגישים היום היהודים ביטחון בארגנטינה. "למרבה המזל, כיום האנטישמיות בארגנטינה אינה מתבטאת בחיי היום-יום", אומר קרנגל. "יהודי ארגנטינה יצביעו בראש ובראשונה כארגנטינאים".
שאר המועמדים לנשיאות בבחירות מחר אינם צפויים להשיג יותר מ-15% יחד. הבוחרים יצביעו גם על המועמדים לבית הנבחרים ולסנאט של ארגנטינה. הבחירות במדינה נערכות בימים של מתח באמריקה הלטינית – כשהפגנות במחאה על יוקר המחיה או על שחיתות שלטונית מתקיימות באקוודור, צ'ילה ובוליביה.
לכתבה המקורית באתר JTA לחצו כאן