סטודנט בן 14 בבר אילן, בן 73 בעברית: "מתרגשים"
דניאל מזרחי בן ה-14 יתחיל ללמוד לתואר במתמטיקה ובפיזיקה אחרי שסיים בגרויות בכיתה ח'. עמרם כהן בן ה-73 יתחיל תואר שני במשפטים, 70 שנה אחרי שעלה ממרוקו
כ-313 אלף סטודנטים החלו היום (א') את לימודיהם באוניברסיטאות ובמכללות, ושנת הלימודים האקדמית נפתחה ללא תקלות או שיבושים מיוחדים. באוניברסיטת בר אילן החל ללמוד היום הסטודנט הצעיר ביותר השנה, דניאל מזרחי בן ה-14, שילמד לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה. בריאיון לאולפן ynet סיפר כי הוא צופה שהסטודנטים הבוגרים יותר יתייחסו אליו כאל שווה בין שווים: "נראה לי שהם יחשבו שזה מאוד מגניב שמישהו מאוד צעיר מתחיל ללמוד כבר עכשיו".
מזרחי, שסיים את הבגרויות בכיתה ח', סיפר מדוע המשיך ישירות לתואר ראשון: "הרגשתי שאם אני לא אמשיך לתואר אז אני אשתעמם, רציתי להמשיך לתואר כי זה מאוד מעניין ויש לי את הזמן. אני מאוד מתרגש כי בהשוואה לבית הספר החומר ברמה מאוד גבוהה".
אביו דוד סיפר כי הוא גאה בו מאוד: "מה שחשוב זה שהילד יהיה מאושר, ואם הוא מוצא את דרכו ומעניין אותו מתמטיקה, והוא נהנה מהאתגר וזה מכין אותו לחיים, אז מה טוב, אני מברך".
באוניברסיטה העברית בירושלים החל עמרם כהן בן ה-73 תואר שני במשפטים. גם הוא סיפר בריאיון לאולפן ynet כי הוא אינו מצפה למשהו חריג מצד הסטודנטים האחרים: "עדיין לא נפגשתי עם התלמידים, זה היום הראשון, אני מתאר שהם יפתחו עיניים בפעם הראשונה שיראו אותי אבל מהר מאוד יתרגלו. גם בתואר הראשון שעשיתי במשפטים הייתי המבוגר בכיתה, והיו לי יחסים מצוינים עם הסטודנטים".
כהן הנרגש הוסיף: "אם אני מסתכל אחורה על הילד שעלה ממרוקו בגיל שלוש, עבר דרך המעברה וגדל במשפחה של עשר נפשות, והגיע עד לנקודה הזו, זה בהחלט מרגש אותי".
- איך אתה עם כל הטכנולוגיה?
"נגעת בנקודה הכי רגישה שלי, זה קשה אבל אני מתמודד, לוקח לי יותר זמן לקבל הסברים והדגמות, זה בסדר, בסוף אני מתמודד - אבל זה בהחלט אחד הקשיים שלי".
ריבלין: "אין מקום להשתקה בהשכלה הגבוהה"
נשיא המדינה ראובן ריבלין נאם באוניברסיטת בר אילן והתייחס לסוגיית חופש הביטוי בקמפוסים, יותר משנה לאחר סערת הקוד האתי, ואמר כי "שוק הדעות אינו חופשי באמת אם החופש מוצע רק לחלק ממשתתפיו. השתקה, צנזורה, שלילה של השיח - לכל אלו אין מקום ולא יהיה מקום במערכת ההשכלה הגבוהה, שהיא איכותית, איתנה וכן, גם ביקורתית".
הנשיא איחל לסטודנטים "שנה של אקדמיה ופתיחת דלתות לכל האוכלוסייה בישראל והסרת חסמים", וקרא לחיבור בין אוכלוסיות הנפגשות במוסדות השונים.
"האופן שבו נפגשות דרכי הסטודנטים שלנו במסדרונות האקדמיה יוצר מפה טופוגרפית מרהיבה של החברה בישראל", אמר ריבלין. "זוהי הזכות הגדולה אבל גם החובה הגדולה של מערכת ההשכלה הגבוהה. להוות במה למפגש בין ארבעת השבטים שמרכיבים את החברה הישראלית, שכן לצערי בבתי הספר אנחנו בארבעה זרמים שונים. אין די בהצבת יעדים לאחוזי הסטודנטים או בהרמת כוסית חגיגית כשהיעד הזה מושג. קשרים בין השבטים בישראל נבנים רק מתוך שותפות".
דברים ברוח דומה אמר הבוקר גם יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) ונשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין: "הממשלה שתוקם חייבת לפעול לחיזוק אקדמיה חופשית שתעודד המשך של פתיחות מחשבתית, ביקורתית ומחקר ללא מורא וחשש. חופש הביטוי וחופש המחשבה מהווים את אחת מאבני היסוד של האקדמיה הישראלית, וכל ניסיון לרמוס ולפגוע בהם יפגע בסופו של דבר במשק הישראלי ובעתידו. חוסנה המדעי, הטכנולוגי והחברתי של המדינה, הנשען רבות על המחקר באוניברסיטאות, הוא צורך לאומי ונכס אסטרטגי קיומי. אין לנו אקדמיה אחרת".
עלייה במספר הסטודנטים בבר אילן ובירושלים
באוניברסיטת בר אילן נרשמה בשנת הלימודים הנוכחית עלייה של 12% במספר הסטודנטים שנרשמו לשנה א' במוסד האקדמי, אך לא רק שם. כ-42 אלף סטודנטים התחילו היום את שנת הלימודים בירושלים, ובאוניברסיטה העברית נרשמה עלייה של 11% במספר הנרשמים לשנה א' בתואר הראשון, לצד עלייה דומה בתואר השני. גם באוניברסיטת תל אביב נרשמה עלייה של 10% בהרשמה לתואר הראשון ו-4% בהרשמה לתואר השני.
מסקר של עיריית ירושלים לקראת פתיחת שנת הלימודים, אשר נערך בקרב 16,531 צעירים, עולה כי מה שמושך סטודנטים ללמוד בירושלים הן אפשרויות התעסוקה לאחר התואר (87%), התמחות או הכשרה בתום הלימודים או לקראת סופם (71%) ואפשרויות התעסוקה במהלך הלימודים עצמם (64%). כמו כן עולה מהסקר כי 78% מסך הסטודנטים מאמינים כי ימצאו עבודה בירושלים בתחום שאותו הם לומדים.
מסקר שפרסמה הבוקר התאחדות הסטודנטים הארצית, ונערך בקרב כ-8,000 סטודנטים, עולה כי 30% מהם דיווחו כי בעקבות הלימודים כלל לא חל שיפור או שחל שיפור בינוני בחשיבה הביקורתית שלהם. היתר דיווחו כי חל שיפור גדול יותר.
יו"ר ההתאחדות, שלומי יחיאב, התארח היום באולפן ynet וסיפר גם על הקשיים הכלכליים של הסטודנטים. בסקר שערכה ההתאחדות עלה כי ההוצאה החודשית הממוצעת לסטודנט עומדת על כ-5,477 שקל, בעוד ש-58% מהסטודנטים מרוויחים פחות מ-4,000 שקל בחודש.
"אנחנו רואים שזה נמצא במגמת עלייה לאורך העשור האחרון. הוצאות מזון, תחבורה, דיור", אמר יחיאב, והוסיף כי "זו מגמה שמטרידה אותנו, היא גורמת רק למי שיש גב כלכלי להסתדר באקדמיה, מטריד אותנו שאנחנו לא רואים פתרונות באופק. אין איזו ממשלה שמראה איך מייצרים עתיד לצעירים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
