האמריקנים יודעים ש"נתיב פלוס" מועד לכישלון
כבר לפני 20 שנה כשל ניסיון בניו ג'רזי לסימון נתיב למכוניות שבהן יותר מנוסע אחד. וזו לא הדוגמה היחידה. בישראל בחרו משום מה להתעלם
(צילום: עידו ארז)
הקוברה הוא נחש ארסי מסוכן וריבוי של קוברת באזורים מאוכלסים מהווה סכנה. לכן כאשר הבריטים שלטו בהודו הם החליטו לעודד את הריגת הקוברות על ידי האזרחים והודיעו שכל אדם שיביא פגר של הנחש - יזכה בפרס. התוצאה הייתה פתיחת חוות לגידול קוברות על ידי אזרחים, שהרגו אותם ולזכות בפרס. בסופו של דבר הפרס בוטל ואז שיחררו בעלי החוות את הנחשים לחופשי. התוכנית לשיתוף האזרחים בדילול אוכלוסיית הקוברות נכשלה. עד היום, ניסיונות לעצב התנהגות של אנשים, שמביאים לתוצאות לא רצויות, מיוחסים ל"אפקט הקוברה".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בשנות ה-90 ניסתה מדינת ניו ג'רזי לעצב התנהגות של נהגים. בכביש I-287 ובכביש I-80 סומנו נתיבים שרק מכוניות עם שני נוסעים ומעלה יכלו לנסוע בהם. הכישלון היה צורב. הפקקים שנוצרו בנתיבים הרגילים היו צפויים, אבל גם הכבישים המשניים שהשתלבו לכבישים המהירים נפקקו ונסתמו. בנוסף, כבישים פנימיים שהיו מקבילים לכביש הראשי הפכו לפתע לכבישים סואנים שקיבלו חלק מהתנועה של הציר הראשי. התוצאה הייתה שאנשים התחילו לקחת את הילדים או את ההורים הפנסיונרים לסידורים, כדי שיוכל לנסוע בנתיב המהיר.
בסופו של דבר, ב-1998 ערכה מושלת ניו ג'רזי דאז, כריסטין טוד וויטמן, טקס להסרת השלטים. כל הנתיבים חזרו להיות רגילים וכולם הריעו לה.
בתחילת שנות ה-2000 הדגימה סדרת מחקרים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה את הכשלים שהתגלו בניסיון דומה שנעשה בג'קרטה שבאינדונזיה, כולל הולדת מקצוע "הטרמפיסט המקצועי בתשלום".
הפקקים החדשים. דיון באולפן ynet (צילום: אלי סגל)
בהשפעת מקרי ניו ג'רזי וג'קרטה, נתיבים לשני נוסעים ומעלה נמצאים רק ב-0.08% מהכבישים בארה"ב. וגם בנתיבים המועטים הללו יש שני יוצאי דופן שבמסגרתם יכול לנסוע נוסע יחיד: משלמי אגרה וכלי רכב שרמת זיהום אוויר שלהם נמוכה מאוד.
פתיחת נתיב פלוס בישראל בשבועות האחרונים גרמה באופן לא מפתיע לתופעות דומות לאלה שראתה ניו ג'רזי לפני יותר מ-20 שנה. לדוגמה, הרחובות בן גוריון ובן צבי בנתניה, שמובילים לכביש החוף, נפקקו. רחוב דגניה ורחוב גיבורי ישראל – שמקבילים לכביש החוף בתוך נתניה - התחילו לקבל חלק מהתנועה של הכביש הראשי. ויש עוד תופעות שמזכירות מאוד את מה שקרה בזמנו בכביש I-287 ובכביש I-80.
ניסיתי לברר מדוע בישראל פתחו את נתיב פלוס, למרות הידע התחבורתי הקיים מארה"ב. התשובה שקיבלתי היא שמשרד האוצר אישר תקציב לסלילת נתיב נוסף בכביש החוף רק ב-2025 ובינתיים חיפשו פתרון זמני. מכיוון שהפתרון הוא זמני רק עד 2025, לא היה טעם לעשות עבודת מחקר מקיפה על הידע הקיים בארה"ב. לא השתכנעתי מתשובה מאלפת זו.
- ד"ר יאיר ויסמן הוא מרצה בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר יאיר ויסמן
מומלצים
