דריכות בישראל: לקראת הכרעה על סימון מוצרים מהתנחלויות
בית הדין האירופי לצדק יפרסם בעוד שבועיים את פסק הדין בעניין עתירת יקב פסגות. בישראל חוששים שהפסיקה תחייב את כל 28 מדינות האיחוד האירופי לסמן תוצרת התנחלויות - דבר שייתן רוח גבית לתנועת ה-BDS
הקרב על יצוא התוצרת מההתנחלויות מגיע לישורת האחרונה: בעוד כשבועיים, ב-12 בנובמבר, צפוי בית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג להכריע בקרב על הייצוא הישראלי של סחורות ישראליות שמיוצרות מעבר לקו הירוק למדינות האיחוד האירופי.
סימון מוצרים מההתנחלויות, ידיעות קודמות:
אירופה אישרה: תגית "התנחלות" על מוצרים
האיחוד האירופי ב-2015: "כל מדינה תחליט על סימון מוצרים מהתנחלויות"
ארה"ב: "סימון מוצרים מההתנחלויות - לא חרם"
בית המשפט בקנדה אסר לסמן יין מהתנחלויות כ"תוצרת ישראל"
הכרעה זו תינתן בעקבות עתירה שהגיש יקב פסגות מהמועצה האזורית בנימין לבית המשפט המנהלי בצרפת - נגד הנחיית האיחוד האירופי משנת 2015 לסמן מוצרים שמיוצרים ביהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים בתווית מיוחדת.
במשרד החוץ הישראלי חוששים שפסק דין תקדימי של בית הדין האירופי, שידרוש לסמן מוצרים מההתנחלויות, יחייב את כל 28 מדינות האיחוד האירופי ויוביל את תנועת ה-BDS וארגוני דה-לגיטימציה נוספים נגד ישראל - להילחם בייצור הישראלי. בנוסף, חוששים בישראל כי תנועת ה-BDS תנצל את התקדים כדי לקרוא למדינות מחוץ לאירופה לסמן את תוצרת ההתנחלויות.
תחילתו של הסיפור בנובמבר 2015, כאשר הנציבות האירופית פרסמה מסמך הקורא למדינות האיחוד האירופי שלא לסמן מוצרים שמקורם מעבר לקווי 67 - יהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים - תחת התיוג "תוצרת ישראל", אלא תוך אזכור העובדה שמדובר בתוצרת ההתנחלויות.
ישראל זעמה על ההנחיה, ובזכות פעילות מאומצת של משרד החוץ והנציגויות באירופה - הצליחה לעצור את יישומה ברוב מדינות אירופה. צרפת היתה לאחת מהמדינות הראשונות שאימצה את ההנחיות, וב-2016 משרד הכלכלה הצרפתי אף פרסם הנחיות המחייבות את סימון מוצרים מההתנחלויות.
בעקבות זאת, יקב פסגות מבנימין הגיש עתירה לבית המשפט המנהלי בצרפת נגד סימון המוצרים שלו. בעתירה, טענה בין היתר הנהלת היקב כי ההנחיה נוגדת את החוקה הצרפתית. בית המשפט המקומי קיבל את הטענות הללו, והורה למשרד הכלכלה במדינה להקפיא את יישום ההנחיות ולא לסמן יותר מוצרים מהשטחים עד להודעה חדשה. זאת, כאמור, בניגוד להחלטות קודמות בנושא. אולם, מכיוון שמדובר ברגולציה אירופית, בית הדין הצרפתי העביר את הנושא להכרעת בית הדין האירופי לצדק שמקום מושבו בלוקסמבורג - ערכאה עליונה שעל החלטותיה אין אפשרות לערער.
הפסיקה, שתהיה חלוטה, תעניק למעשה כלים פרקטיים לתקוף את ישראל ואת הייצוא הישראלי לאירופה. השפעתה הציבורית תהיה גדולה - כאמור לא רק בשל המשמעויות לגבי הייצוא, אלא גם בהיבטי הדה-לגיטימציה הכללי למדינת ישראל.
במשרד החוץ ניסו להשפיע על יקב פסגות למשוך את העתירה, בנימוק שמדובר במהלך מסוכן בעל השלכות רוחביות מרחיקות לכת. הם חששו כי בית המשפט האירופי לצדק יקבע שיש לסמן את תוצרת ההתנחלויות - והרי שאז מדובר בפסיקה שתחייב את כל 28 מדינות האיחוד האירופי. זאת, נזכיר, בניגוד למסמך ההנחיות של הנציבות האירופית שהיה למסמך פרשני ובגדר המלצה לא מחייבת שכל מדינה ומדינה יכלה לתרגם אותו כרצונה. במשרד חשבו שעדיף להשאיר את הסוגיה במישור הפוליטי, שבו יש לישראל יכולת השפעה, ולא להביאו למישור המשפטי שפסיקתו היא אוטומטית ורוחבית.
בישראל לא יודעים כמובן מה תכלול פסיקת בית המשפט האירופי. ייתכן שהיא תכלול את חיוב סימון המוצרים מההתנחלויות - ואפילו את אופן הסימון שלהם. במצב כזה אין למדינות השונות שיקול דעת. ההחלטה תתפרסם כאמור ב-12 בנובמבר ובמשרד החוץ קיימת דריכות רבה. חשש נוסף הוא שהפסיקה תאפשר לפעילי BDS לעתור לבית המשפט המקומי במדינות השונות - ואלה לא יצטרכו אפילו לקיים דיון בנושא היות שתהיה פסיקה חלוטה של בית הדין האירופי.
גורמים המעורים בנושא אומרים כי ה"רוח" שפסיקה כזאת עשויה לתת לפעילי BDS היא לא תשוער. בנוסף, פסיקה אירופית תוכל לעודד גורמים אחרים במדינות אחרות מחוץ לאיחוד לקיים אותה - או לפעילים אנטי-ישראלים להגיש עתירות בעניין.
במשרד החוץ הישראלי נערכים להכרעה. במקרה של פסיקה בעייתית, עיקר הפעילות של השגרירויות הישראליות תופנה למשרדי הכלכלה והחקלאות המקומיים. זאת כדי לשכנעם שלא ליישם את הפסיקה, או לפרשה בצורה מקלה.
בתוך כך, הפרקליט הכללי של בית הדין לצדק קבע לפני כמה שבועות, בקיץ, כי אין פגם בהחלטת ממשלת צרפת וכי היעדר ציון מקור המוצרים מן ההתנחלויות יש בו כדי להטעות את הצרכנים האירופים. קביעתו מעידה על הכיוון הכללי - שאינו לטובתה של ישראל.
חוות הדעת של הפרקליט הכללי אינה מחייבת, אך ברוב המקרים בית הדין נוטה לאמץ את חוות דעתו של פרקליטה.
אם זו תתקבל, כפי שייתכן במקרה זה, החקיקה הצרפתית המחייבת את סימון מקורם של יינות ומוצרי מזון אחרים מהשטחים - לא תבוטל.
לפנייה לכתב/ת 
